הסנאטור הצעיר מרקו רוביו (43), שהודיע אתמול כי יתמודד לנשיאות ארה"ב, מייצג היטב את החלום האמריקני. הוא צעיר, רהוט, מוכשר, מצליחן ובעיקר בן של מהגרים קובנים.
רויטרס קריינות: רן מידן
רוביו, להבדיל מסנאטור צעיר אחר שהדהים את אמריקה והעולם ב־2008 (אובאמה), מרגיש צורך להפיץ את הערכים האמריקניים. בטח לא להתנצל כמעט בכל הזדמנות על החטאים של אמריקה בעבר. אתמול בלילה היה רוביו צפוי להצהיר כי הוא מתכוון "לשקם את החלום האמריקני": "המאה ה־21 יכולה להיות המאה האמריקנית, ואני מאמין שאני יכול להוביל את הארץ בכיוון הזה, להחזיר את אמריקה לימי גדולתה".
הכתבה הכי נקראת היום באתר: אחרי 20 שנות נישואים - הבעל הפך לאשתו
הכרזתו של רוביו זכתה להבלטה גדולה בתקשורת האמריקנית, כמו הילארי שלשום. בד בבד, רוביו הודיע שהוא מוותר על המירוץ לסנאט ב־2016. הרפובליקנים מקווים כי המועמד הצעיר יסחוף אחריו צעירים רבים, ובעיקר את המצביעים ההיספנים ומיעוטים אחרים. זאת אולי היתה הבעיה הגדולה שהיתה לרפובליקנים בבחירות 2012.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הייתי אז בבוסטון, בנובמבר 2012. אובאמה בדיוק ניצח את מיט רומני. שבתי למלון מוקף במצביעים רפובליקנים שמרנים לבנים שסיפרו לי כי באמריקה המשתנה דמוגרפית הם לא רואים עוד כל סיכוי לזכות בבחירות אלא אם... מועמד כמו רוביו יצטרף למירוץ. הם לא דיברו על רוביו, אבל זה הפרופיל שהרפובליקנים מחפשים. זה לא אומר שסקוט ווקר או ג'ב בוש חסרי סיכוי, אבל מועמד כמו רוביו פונה לאמריקה החדשה ומחזיר למפלגה הרפובליקנית קהלים אבודים. לא רק בערכים - בעיקר בדמוגרפיה. רוביו מייצג את כור ההיתוך שהוא הכוח והעוצמה של אמריקה.
יועציו הסבירו כי יש לו את כל הכישורים לתפקיד: כריזמה, רעננות והמוצא הנכון שיכול מאוד לעזור במדינות מתנדנדות, ובהן פלורידה. צריך להודות כי בסקרים של המפלגה רוביו מפגר אחר ג'ב בוש, ווקר וטד קרוז, שכמו רוביו, הוא ממוצא קובני ונמנה עם תומכי תנועת "מסיבת התה" במחנה הרפובליקני. קרוז הפך לאופוזיציונר הגדול של הנשיא ואף פעם לא הסתיר את אהדתו הגדולה לישראל; הוא דורש כי כל הסכם עם איראן יכלול הכרה של איראן במדינת ישראל.
תחרות צפופה
רוביו לא היה יכול למצוא מקום מוצלח יותר להכריז על מועמדותו, כפי שעשה אתמול בלילה, מ"מגדל החירות" בדאון־טאון מיאמי. זה היה המקום שהוסב למרכז קליטה לפליטים מקובה שנמלטו ממשטרו הקומוניסטי של פידל קסטרו. בראיון לעיתון "מיאמי הרולד" אמר רוביו, שהוריו היגרו לארה"ב כבר ב־1956, כי הוא בחר במקום הזה מאחר שהוא מסמל רבות לדורות של קובנים־אמריקנים.
אנשים שמכירים את רוביו מספרים כי כבר בגיל 39, כשנבחר לסנאט האמריקני, חשב על ריצה לנשיאות. מאותה סיבה הם דוחים על הסף את הטענות כאילו הוא בוגד במנטור שלו, מושל פלורידה אז, ג'ב בוש, השואף להתמודד גם הוא לנשיאות. "הוא תמיד רצה לרוץ בלי קשר לג'ב", הם אמרו אתמול.
הילארי חוטפת
הילרי קלינטון קיוותה לקצת יותר תמיכה מהתקשורת, שביקרה את האופן שבו הודיעה על מועמדותה כמעט בהיחבא. בסרטון שאורכו שתי דקות ו־18 שניות ובו 94 מילים, הילארי לא אמרה מילה על נושאי חוץ.
ברקורד שלה פרשת בנגאזי שעדיין נחקרת, שגבתה את חייהם של ארבעה אמריקנים ופרשת האי־מיילים המקצועיים מהחשבון הפרטי. סקר של NBC מגלה שרק 36% מהאמריקנים היו שבעי רצון מתפקודה כמזכירת מדינה. לזה תוסיפו את סימני השאלה סביב עמותת קלינטון, שתחקיר גדול נחשף ב"ניו יורק טיימס" והעובדה שמדינות זרות תרמו לעמותה, ותבינו מדוע הילארי עדיין לא שם. 72% מהבוחרים הדמוקרטים מקווים כי המפלגה תמצא לקלינטון יריב בפריימריז. אבל יש הילארי ו... כמעט שום דבר. מושל מרילנד לשעבר מרטין או'מיילי והסנטור לשעבר מוירג'יניה שקלו במשך חודשים לרוץ בלי לרגש אף אחד. ואילו סגן הנשיא ג'ו ביידן מפגר ב־50 נקודות אחר הילארי.
היום במדינת אייווה מתחילה הילארי את עבודת השטח. בהודעת ההתמודדות שלה גילתה בעיקר את מעמד הביניים. יכול להיות שהוא לא היה קיים כשהייתה חלק מהממסד הפוליטי במשך כמה עשורים? הכותרת הראשית של העיתון האמריקני "יו.אס.איי טודיי" אומרת הכל: "הזדמנות שנייה לרושם ראשון".
"בתנו עברה שטיפת מוח - ומוחזקת בכת"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו