בית המשפט העליון בארה"ב: הרשתות החברתיות אינן אחראיות לתכנים המתפרסמים בהן

ניצחון לרשתות החברתיות ב"תיק גונזלס": בהחלטה דרמטית קיבל בית המשפט העליון בארה"ב את עמדת הרשתות כי הן מהוות "לוח מודעות" ולכן אינן אחראיות לתכנים מסיתים שמתפרסמים בהן.

רקע קצר: תיק "גונזלס נגד גוגל" הוגש בידי משפחתה של נעמי גונזלס, סטודנטית אמריקנית שנרצחה בפיגוע של דאעש בפאריז ב-2015. המשפחה תבעה את ענקית הרשת בטענה שזו המליצה על תוכן טרוריסטי ביוטיוב - ובכך למעשה סייעה ועודדה טרור. לטענת המשפחה, על גוגל היה לשאת באחריות במסגרת החוקים למלחמה בטרור.

בחוות דעת בלתי חתומה, קבע בית המשפט כי הטענות של התובעים היו חלשות, בלי קשר לתחולת "סעיף 230" – תקנה שאפשרה לחברות ליהנות מהיעדר אחריות לתכנים. בית המשפט התבסס בפסיקתו על החלטה מפברואר השנה בתיק טוויטר נגד תעמנה, שגם בו נטען כי הרשת לא הסירה תכנים מסיתים לפני תקיפת דאעש. בהחלטתו בתיק, כתב השופט קלרנס תומס: "אם האחריות בסיוע ועידוד יילקחו רחוק מדי, אזי סוחרים פשוטים יוכלו להיתפס אחראיים לכל שימוש לרעה במוצריהם ובשירותיהם... כך יהפכו דוורים או ספקי שירות מייל אחראיים לתוכן המכתבים... הנתבעים לא נהגו בדאעש באופן חריג".

קלרנס הוסיף: "ייתכן כי גורמים רעים כמו דאעש מסוגלים להשתמש בפלטפורמות (כמו טוויטר) למטרות בלתי חוקיות ולעתים אף מזעזעות. אולם אותו הדבר אמור בטלפונים סלולריים, אימייל או האינטרנט באופן כללי. יחד עם זאת, איננו מייחסים לרוב אחריות לספקי האינטרנט או חברות הסלולר אשמה רק בעצם העובדה שהם מספקים את שירותיהם לציבור. אין אנו אף חושבים שספקים כאלה מסייעים או מעודדים, למשל, סחר בסמים אם העסקאות נסגרות בטלפון".

בהחלטה בתיק גונזלס נקבע כי "הטענות המועלות בתביעה זהות לתיק טוויטר... מכיוון שמצאנו במקרה ההוא אינן משכנעות בסיוע ועידוד (טרור), כך גם בתיק זה".

סוגיית האחריות של ענקיות הרשת לתכנים התגלגלה בערכאות שונות בארה"ב מאז 2015. הימים היו ימי השיא של דאעש, וסרטוני עריפת ראשים הופצו ברשתות החברתיות. בישראל, פלשתינים פרסמו תמונות של סכינים מגואלות בדם יהודים עם קריאות להמשיך במעשי הרצח.

באוקטובר אשתקד החליט ההרכב השמרני של בית המשפט העליון החליט לדון בסוגיה - בין השאר בעקבות עתירה של הארגון הישראלי "שורת הדין". עו"ד רוברט טולצ'ין, אחד הפרקליטים בתיק גונזלס מטעם הארגון, אמר אז ל"ישראל היום": "ההחלטה עצמה היא דבר גדול. פחות מאחוז מהבקשות נענות. נוצר מצב בלתי הגיוני, שבו לפי החוק אסור לחברות אמריקניות לספק עפרונות לבתי הספר של חמאס בעזה, אבל מותר להן לספק לחמאס, ולארגוני טרור אחרים, תשתית דיגיטלית בחינם".

היום, כאמור, דחה בית המשפט את התביעה והותיר את המצב על כנו.

נשיאת שורת הדין, ניצנה דרשן-לייטנר, מסרה: "אנו מאוכזבים מכך שבית המשפט העליון סירב להכיר בסכנה הגדולה הכרוכה בחסינות הגורפת שמעניק סעיף 230 לפלטפורמות המדיה החברתית, ומהקלות הבלתי נסבלת שעושים ארגוני הטרור כתוצאה מכל בשירותים החיוניים של המדיה החברתית. לפיכך, אנו מתכוונים להמשיך להתדיין בתיק שמוחזר כעת לבית המשפט לערעורים. מובן שפלטפורמות כמו יוטיוב, טוויטר ופייסבוק לעולם לא יפעלו מרצונן לריסון עצמי בכל דרך משמעותית שתגן על חייהם של אנשים חפים מפשע או תגן על הביטחון הלאומי של ישראל או מדינות דמוקרטיות אחרות. קורבנות הטרור מאשימים את ענקיות המדיה החברתית בכך שהם מספקים ביודעין את שירותיהם לקבוצות קיצוניות כמו דאעש וחיזבאללה וימשיכו לתבוע אותם על ההרס שגרמו למשפחותיהם. הקרב יעבור כעת גם לקונגרס שאינו יכול עוד לעמוד בצד. יש תמיכה דו-מפלגתית בקונגרס האמריקני לרסן את סעיף 230, ומשפחות קורבנות הטרור מתכוונות ללחוץ על הקונגרס לתקן את החוק המיושן הזה שסייע לרצח של יקיריהן. אנו, עורכי הדין, רואים בהחלטה זו רק עוד מכשול שעלינו לנווט דרכו".

בהכנת הידיעה השתתף אריאל כהנא