הציבור היווני יילך מחר (ראשון) למשאל עם ויידרש לענות על שאלה אחת: האם הוא מסכים לצעדי הצנע שדורשים נושיו מגוש היורו, או לא. מבחינת הנהגת המדינה, התשובה ברורה - ראש הממשלה אלכסיס ציפראס ושר האוצר שלו וארופקיס כבר הביעו מספר פעמים את תקוותם שהציבור יתנגד לדרישה לצעדי הצנע הנוספים.
השבוע האחרון היה סוער עבור המדינה מוכת המשברים. הציבור יצא להפגין לא הרף, ובסוף השבוע נערכה במרכז אתונה הפגנה גדולה שבה השתתפו עשרות אלפי יוונים שביקשו להפגין את המצוקה הקשה בה הם נמצאים. ראש הממשלה נאם בפני המפגינים וקרא להם להצביע 'לא' נגד צעדי הצנע הנוספים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
היום החריף גם שר האוצר היווני, יאניס ורופאקיס, את סגנון התבטאויותיו והאשים את נושיו בגוש היורו בהפעלת "טרור" נגד העם היווני. בראיון לעיתון הספרדי "אל מונדו", אמר ורופאקיס כי "מה שבריסל והטרויקה (שלושת נושי יוון, ח.ש) מעוניינים בו הוא שהעם יצביע 'כן' כך שיוכלו להשפיל אותנו. מדוע הכריחו את יוון לסגור את הבנקים? כדי להחדיר פחד בציבור. ההגדרה של הפצת פחד היא טרוריזם".

ציפראס בהפגנה באתונה. "הצביעו לא לצנע" (צילום: AP)
"סכנה גם לאיטליה וספרד"
אנליסטים ברויאל בנק אוף סקוטלנד פרסמו הערכה כלכלית בסוף השבוע שלפיה עזיבת יוון את גוש היורו תגיע לעלות של כ-227 מיליארד יורו, סכום שהינו כ-2.3% מהתוצר של גוש היורו כולו. ביוון עצמה קראו שלושת העיתונים הגדולים לציבור להצביע "כן" (Nai) במשאל העם. באחד העיתונים נטען כי הצבעה "לא" משמעותה תספורת על פקדונות הציבור בבנקים.
הפיננשיאל טיימס דיווח ביום שישי כי בתרחיש אפשרי תבוצע תספורת של 30% על פקדונות בבנקים של מעל ל-8,000 יורו. העיתון דיווח כי מדובר בתרחיש שהינו סביר עבור בנק אחד לפחות, אך הדבר הוכחש על ידי איגוד הבנקים היוונים ונמסר כי מדובר בדיווח חסר בסיס.
בבנק אגוד פרסמו בסוף השבוע בסקירה כלכלית כי "לאחר שיוון הפכה לחדלת פירעון, זינקו תשואות האג"ח היווניות וגררו איתן למעלה גם את תשואותיהן של ספרד ואיטליה מוכות החובות, בשל החשש מההשפעה שתהיה ליציאתה של יוון מהגוש עליהן. עזיבה של יוון תציב בסימן שאלה את יסוד הערבות ההדדית בין מדינות הגוש ותפנה באופן טבעי את אור הזרקורים למדינות הבאות השקועות בחובות. אם כלכלה קטנה יחסית, כמו זו של יוון, הצליחה להבהיל את השווקים, הרי שחדלות פירעון של מדינות גדולות כמו ספרד או איטליה עלולה להיות סיפור אחר לגמרי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו