משפחות אומנה לילדים עם מוגבלות אינן זכאיות לקבל מהביטוח הלאומי קצבת נכות עבור הטיפול בילד שנמצא בחזקתן - זאת לעומת הורים לבעלי מוגבלות אשר מקבלים גמלה חודשית עבור הטיפול השוטף בילדיהם.
הדבר נובע מכך שהורים לילדי אומנה מקבלים ממשרד הרווחה והביטחון החברתי גמלה בסך כמה אלפי שקלים בכל חודש, שאמורים לכסות את הוצאות האחזקה של ילד האומנה, והחוק כיום אינו מתיר לשלם כפל קצבאות.
חוק האומנה אינו מבחין בין ילד עם מוגבלות לילד בלי מוגבלות, ולכן הקריטריונים לתשלום הגמלה להורי אומנה על ידי משרד הרווחה זהים לכולם. כך נוצר מצב שהגמלה המשולמת להורי האומנה עבור כל ילד עם מוגבלות נמוכה באלפי שקלים מגמלת הנכות שמשלם הביטוח הלאומי להורים ביולוגיים לילד עם מוגבלות.
רבים מהורי האומנה מוציאים אלפי שקלים בחודש עבור הטיפולים, ההסעות ואובדן ימי העבודה כתוצאה מהטיפול הצמוד בילד. עם זאת, כהורי אומנה הם מנועים לעיתים רבות מקבלת ההטבות המגיעות עם גמלת הנכות, כמו הנחה בארנונה, הנגשת הבית, מטפל סיעודי ועוד.
במכון סאמיט, האמון על משפחות האומנה בירושלים ובדרום, מטפלים ב־233 ילדים בעלי מוגבלויות אשר שוהים באומנה אצל 197 משפחות. המשמעות היא שישנן משפחות אשר משמשות כאומנה ליותר מילד אחד עם מוגבלות.
שלומית מלק, רכזת תחום מוגבלות במכון סאמיט, מספרת על הקושי למצוא משפחות אומנה לבעלי מוגבלות.
"אצל ילדים רבים בעלי מוגבלויות הנמצאים באומנה כמעט שלא קיים אופק לחזרתם הביתה. בניגוד למקרים של ילדים שאינם בעלי מוגבלויות, שם ההורים הביולוגיים נלחמים כדי שישובו לביתם. פה זה לא קורה, זה לא סידור זמני", היא אומרת בעצב.
"יש ילד כזה, שנכנס לאומנה בגיל 3 ומגיע לגיל 15, ועדיין צריכים להרים אותו במדרגות כיוון שהבית של הוריו האומנים לא הונגש. זה הופך את המשימה למצוא אומנה לאותם ילדים לכמעט בלתי אפשרית.
האבסורד הזה הביא להגשת הצעת חוק על ידי חברי הכנסת יסמין פרידמן, מירב בן־ארי ויצחק פינדרוס, שמטרתה לתקן את העוול שנוצר, ונקבע במקור בחוק האומנה מ־2016.
"יותר מ־200 ימי אשפוז"
מרים ומאיר עמנואל, הורים לחמישה ילדים המשמשים כמשפחת אומנה לילד שנקבעו לו 235% נכות, השתתפו בדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת שבו דנו בהצעת החוק.
"הוא נמצא אצלנו מגיל שלושה שבועות והיום הוא בן שנתיים ושמונה חודשים. אנחנו מקבלים מהמדינה 5,290 שקלים בשל היותנו משפחת אומנה", הם מספרים.
לו היה עם הוריו הביולוגיים, גמלת הנכות שהם היו מקבלים עבורו היתה כמעט 10,000 שקלים. מרים מציינת כי הפעוט נזקק לטיפול צמוד שמאלץ אותם להישאר בקרבתו בכל רגע נתון: "מאז שהוא נולד היינו איתו ביותר מ־200 ימי אשפוז. זה הפסד של ימי עבודה, ובנוסף יש המון נסיעות והוצאות של אלפי שקלים בחודש".
על פי הצעת החוק שהוגשה, המוסד לביטוח לאומי ישלם קצבת נכות למשפחות האומנה המטפלות בילד שזכאי לכך.
המטרה היא לגשר על הפער שנוצר בין הסכומים שמקבלים ההורים הביולוגיים ובין הסכומים שמגיעים ממשרד הרווחה, שאותם מקבלים הורי האומנה.
נציגת משרד הרווחה אמרה בדיון בכנסת כי המשרד תומך בהצעת החוק והודיעה כי נמצא לכך מקור תקציבי. עם זאת, לדבריה, "עדיין נדרשת עבודה על המנגנון של ביצוע התשלומים".
גם בביטוח הלאומי הודיעו כי הם תומכים במתן גמלת ילד נכה למשפחות אומנה המטפלות בילדים עם מוגבלות.
בסיכום הדיון הורה יו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר, לנציגי משרד הרווחה והביטוח הלאומי לגבש בתוך 20 יום את המנגנונים שבמסגרתם יקבע הבט"ל את הזכאויות, ואלו ישולמו למשפחות על ידי משרד הרווחה באופן כזה שהסכומים יהיו שווים לאלה המשולמים להורים הביולוגיים של הילד עם המוגבלות.
ח"כ יסמין פרידמן (יש עתיד) אמרה בתגובה: "עצם העובדה שמשפחות האומנה, שעושות שליחות קודש בטיפול מורכב בילדים, נאלצות להילחם על זכויותיהן הבסיסיות - זה עוול גדול. אני שמחה שהחקיקה מתקדמת ומקווה שתעבור במלואה בהקדם, כי כפי שאנחנו רואים, בשעת חירום הקשיים גדלים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו