דניאל בן השנתיים וחצי מחפש משפחה שתשנה את עולמו: "זקוק לאהבה והזדמנות"

דניאל רק בן שנתיים וחצי וכבר חווה טלטלות רבות בחייו הקצרים. הוא זקוק לבית חם ואוהב • עת שהעולם מציין את היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, ארגון א.ד.מ.נ ומשרד הרווחה מחפשים עבור דניאל וילדים נוספים משפחות אומנה • את הזכות לשמש כמשפחה כזו  מיטיבה לתאר תהילה, אם אומנה לשני ילדים עם מוגבלות: "אנשים אומרים לי שהם זכו בנו, אבל אנחנו אלה שזכו בהם"

דניאל. זקוק להזדמנות, חום ואהבה. צילום: ללא

דניאל (שם בדוי), בן השנתיים וחצי, יושב על ספסל קטן בחדר הבדיקה של הפסיכולוגית ההתפתחותית. הוא הגיע לכאן ממרכז החירום שבו הוא שוהה, מלווה בסייעת ובעובדת סוציאלית. עיניו מרפרפות על החדר בחוסר שקט, בוחנות את החפצים שסביבו במהירות, אך ללא התעכבות על דבר מסוים. כשהוא מתבקש לבחור צעצוע, הוא מהסס. לרגע הוא מצליח להתרכז, יוצר קשר עין קצר ועדין, אפילו מגניב חיוך קטן, אבל מיד נסוג שוב לעולמו.

דניאל נולד פג לאם שהתמודדה עם מורכבויות רבות, ונאלצה להיפרד ממנו בשל חוסר יכולת לגדלו. מאז, חייו הפכו לשרשרת של מעברים. תחילה עבר לקרובי משפחה, וכשהם לא יכלו עוד לטפל בו, הועבר למרכז החירום. שם, הוא מתגורר עם ילדים כמוהו, הממתינים למי שיפתח בשבילם את הבית ואת הלב.

השוואת הילד לאחרים, בין אם אחים או ילדים אחרים, עלולה לגרום לילד לחוש נחיתות, צילום: freepik

דניאל מאובחן על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה. הוא מתקשה ליצור קשרים חברתיים, ולוקה בעיכוב התפתחותי, המתבטא בקשיים שפתיים וקוגנטיביים. "הוא ילד רגיש, סקרן ושובה לב, שכל מי שפוגש אותו מתאהב בו. חוסר היציבות, המעברים והשינויים הרבים מהווים עבורו קושי משמעותי ומקור לתסכול. הם לא מאפשרים לו להתמקם, לצבור ביטחון ולהתפתח בהיבט הרגשי וההתפתחותי". מסבירה עו"ס רותם צין, מנחת אומנה ורכזת תחום מוגבלויות בארגון א.ד.נ.מ - בית למשפחות ולילדי אומנה.

לפתוח את הלב, ואת הבית

רותם מדגישה את הדחיפות במציאת בית עבורו: "דניאל, כמו כל ילד שהוצא מביתו, זקוק לדמויות קבועות, רגישות ומיטיבות. קיומה של מוגבלות מוסיפה קושי על קושי, רובד נוסף להתמודדות הלא פשוטה שלו. הוא זקוק למשפחה חמה ומסורה, שתוכל להעניק לו מעטפת טובה, אהבה והזדמנות לעתיד טוב יותר".

אירית חן, ראש תחום אומנת מוגבלויות במנהל מוגבלויות של משרד הרווחה והביטחון החברתי מחזקת את דבריה של רותם ומוסיפה כי "זוהי זכות בסיסית של כל ילד וילדה לגדול בסביבה תומכת ואוהבת. משפחות אומנה מספקות לילדים סביבה טובה ובטוחה לה הם זקוקים כדי להתפתח ולגדול. המשרד מכיר בצורך במשפחות אומנה שיעניקו סביבה ביתית חמה ומקדמת לילדים עם עיכובים התפתחותיים. אנו קוראים למשפחות לפתוח את ליבן וביתן, ולהצטרף למערך משפחות האומנה. זוהי הזדמנות להעניק בית חם ואוהב לדניאל שזקוק לכך, ולהיות שותפים במסע המרגש של ההתפתחות וההתקדמות שלו".

"אחרי המעשים, הלבבות נמשכים"

כיום, כ-4,600 משפחות אומנה בישראל מטפלות בכ-5,500 ילדים, אך הצורך במשפחות נוספות עדיין גדול. דניאל בן השנתיים וחצי הוא אחד ממאות ילדים נוספים הממתינים למשפחות אומנה, 10% מהם מאובחנים עם מוגבלויות.

"בהתחלה הרגש אולי עדיין לא שם, לאט לאט זה משתנה. אחרי המעשים, הלבבות נמשכים", צילום: אפרת אשל

ארגון א.ד.מ.נ ומשרד הרווחה פועלים לאורך כל השנה על מנת לגייס משפחות אומנה שהחוסר בהן מורגש כל כך. כעת שהעולם מציין את היום הבינלאומי לזכויות לאנשים עם מוגבלויות, יש הכרח להעלות למודעות הציבורית את הנושא.

מי שיכולה לתאר יותר טוב מכולם את המשמעות של להיות משפחת אומנה היא תהילה (שם בדוי). אם לשישה ילדים ביולוגיים, המשמשת גם כאם אומנה לשני ילדים המאובחנים עם מוגבלות קוגנטיבית. "כשהתחלנו את התהליך להיות משפחת אומנה עם ארגון א.ד.נ.מ, אמרנו מראש שאנחנו רוצים לקחת ילד עם מוגבלות", היא משתפת. "אמרנו - את הילדים האלו שאף אחד לא רוצה, אנחנו ניקח".

לפני שש שנים הצטרפה מאיה (שם בדוי), שהייתה בת 7, למשפחה, ואחריה ירדן (שם בדוי), אז בן 3. שניהם מאובחנים עם מוגבלות קוגניטיבית, ותהילה מדברת בכנות על הרגעים המאתגרים לצד הרגעים המחזקים. "לפני שמאיה הגיעה, דמיינתי שנתאהב בה ברגע, והיא בנו. אבל מהר מאוד הבנו שזה לא עובד ככה. היא הגיעה אלינו עם חוסרים עצומים – פיזיים ונפשיים – והיה ברור שצריך לשקם את האמון שלה בבני אדם, שהספיק להיפגע בשנות חייה הקצרות".

דניאל (שם בדוי) בן שנתיים וחצי. ממתין למשפחת אומנה, צילום: ללא

לדבריה, האומנה מלמדת שיעור באהבה ללא תנאים: "כשאת יולדת, את לא בוחרת לאהוב את הילד שלך. באומנה, את כן. בהתחלה את מחבקת כי צריך, מנשקת כי צריך, ואומרת מילים טובות כי צריך – גם אם הרגש עדיין לא שם. לאט לאט זה משתנה. אחרי המעשים, הלבבות נמשכים".

היום, מאיה וירדן הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה. "הם לא אותם ילדים שהגיעו אלינו – הם עברו שינוי עצום, פיזית ונפשית. המורכבות שלהם תמיד תישאר, הם תמיד יהיו ילדים עם מוגבלות, אבל למדנו איך להעניק להם את היציבות והביטחון שהיו כל כך חסרים להם, וזה מה שמאפשר להם לשקם את עצמם ולהגיע למקום הטוב ביותר עבורם".

"לא מזמן, עברנו אירוע מכונן עם שניהם, שהזכיר לנו את חשיבותה של האומנה". משתפת תהילה. "הבת הבכורה שלנו התחתנה, ומאיה ביקשה להשתתף בצילומים שלפני האירוע. ידעתי שזה יהיה מאתגר, אבל התעקשתי. החיוך שלה באותו יום היה קורן – זה היה רגע שהראה לי שהיא מרגישה חלק בלתי נפרד מהמשפחה, שהיא שייכת, שהיא ראויה.

גם ירדן הפתיע ברגע מרגש משלו: במהלך החתונה הוא ביקש פתאום את המיקרופון ושר שיר לכלה מול כל האולם. עמדתי שם בלי יכולת להאמין שזה קורה. זה היה רגע שמזכיר לך למה אנחנו עושים את כל זה – לראות ילד שהיה פעם בוכה ללא הפסקה, מרגיש בטוח, שייך, ואמיץ מספיק כדי לעמוד מול קהל ולעשות דבר כזה".

משפחות אומנה - משנות חיים

משפחתה של תהילה היא אחת מאלפי משפחות בישראל המעניקות בית חם ואוהב לילדים שזקוקים לכך, והיא מבהירה: "האומנה שינתה לא רק את החיים של מאיה וירדן, אלא גם את שלנו, מקצה לקצה. אני רואה את הילדים שלנו הופכים לאנשים עם גמישות, רגישות ואכפתיות שאין לה תחליף. זה שינה אותם, וזה שינה אותנו. כולם אומרים לי שמאיה וירדן זכו בנו. אבל אנחנו אלה שזכו בהם".

משרד הרווחה וארגון א.ד.נ.מ – בית למשפחות ולילדי אומנה, מחפשים בימים אלו משפחת אומנה אוהבת לדניאל ולילדים נוספים שממתינים למשפחה שתשנה את עולמם. משפחות המעוניינות להצטרף לתהליך מוזמנות ליצור קשר לקבלת מידע נוסף במספר: *4561

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר