פגיעה קשה בילדי החינוך המיוחד: העיריות מבטלות ימי לימוד בקייטנות

המשבר החמור בכוח אדם במסגרות החינוך פוגע בכולם, אך מי שהכי נפגעים מכך הם ילדי החינוך המיוחד והוריהם, שמשלמים על כך מחיר כבד, בעוד המדינה לא עושה דבר כדי לפתור את המשבר.

לפי חוזרי מנכ"ל משרד החינוך, שנת הלימודים בגנים, בבתי הספר היסודיים ובמסגרות החינוך המיוחד מסתיימת בכל שנה ב־15 באוגוסט, כולל ימי שישי, ויום הלימודים מסתיים בשעה רבע לחמש בכל יום, למעט ביום שישי.

בהתאם להסכם שנחתם לפני שנים בין משרד החינוך לבין מרכז השלטון המקומי, מי שאחראיות להפעלת הקייטנות החל מ־1 ביולי הן הרשויות המקומיות, ומשרד החינוך הוא שמממן את הקייטנות. המטרה בקביעת נהלים אלה היתה ברורה - להקל על ההורים ולשמור ככל האפשר על שגרה ועל רצף טיפולי עבור ילדי החינוך המיוחד.

בניגוד לנהלים

עם זאת, בשל המחסור בכוח אדם בכל רחבי הארץ, יותר ויותר רשויות פשוט לא פועלות לפי הנהלים.

בעוד פחות משבועיים יסתיימו הקייטנות של החינוך המיוחד, והורים רבים מדווחים על כך שבניגוד לחוק, במסגרות רבות הודיעו להם או על קיצור ימי הקייטנה, כך שהן יסתיימו באמצע השבוע הזה, או על קיצור שעות הקייטנה, כך שהן מסתיימות לקראת שתיים בצהריים, או על ביטול ימי שישי.

לעמותת "קשר - הבית של המשפחות המיוחדות", המסייעת לאלפי משפחות לילדים ובוגרים עם מוגבלות בישראל, הגיעו בימים האחרונים עשרות פניות מהורים ברחבי הארץ.

עו"ד רחל סגל, מנהלת מרכז הסיוע ומיצוי הזכויות בעמותה, אומרת: "הרשויות אוהבות לשלוף מהר את התירוץ של מחסור בכוח אדם, אבל ראינו שבמקומות שבאמת רצו, הצליחו למצוא פתרון. יש כאן פגיעה גדולה מאוד, לא רק בילדים עצמם, שזקוקים ליציבות והשגרה שלהם נפגעת, אלא יש כאן פגיעה ישירה בפרנסה של ההורים.

"הורים לילדים בחינוך המיוחד לא יכולים למצוא פתרונות יצירתיים כדי למצוא מישהו שיהיה עם הילד שלהם. אלה הורים שגם כך במהלך השנה מפסידים הרבה ימי עבודה כיוון שצריך לקחת את הילדים לטיפולים ולאבחונים. נהיה מצב שבחופש הגדול כמעט בלתי אפשרי מבחינתם לעבוד ברצף ובצורה מסודרת, כי הם נקראים לצאת מוקדם משום שהמסגרת של הילד שלהם נסגרה עקב מחסור בכוח אדם".

עם הרשויות שלגביהן הגיעו תלונות לעמותה נמנות ירושלים, תל אביב, רחובות, רעננה, פרדס חנה כרכור, עמק יזרעאל, גוש עציון, אריאל ועוד.

הילדים חייבים שגרה

שרי שמש שבתאי היא אם לשני ילדים עם אוטיזם. היא מתגוררת באחת הערים הגדולות בארץ ומספרת כי בגן שבו נמצא בנה בן ה־5, הודיעו להורי הילדים כי הקייטנה תסתיים השבוע, ביום שלישי.

"הילד שלי צריך שגרה קבועה, ואובדן של חמישה ימי קייטנה זה לא כלום עבורנו, זה משמעותי". שרי מתמודדת עם מחלת הסרטן. "יש לי שגרת טיפולים וכעת אצטרך לוותר על חלק, כי לא יהיה לי מי שיישאר עם הילדים. בעלי לקח חופשה מהעבודה בשבועיים האחרונים של אוגוסט כדי להיות איתם. אני לא יכולה להשאיר את הילדים אצל כל בייביסיטר, וגם כשאני מביאה מישהי אני צריכה להישאר איתה. זה ממש לא פשוט".

א' היא אם לילד עם אוטיזם אשר מתגוררת ביישוב במחוז חיפה. בכיתה שבה לומד הבן שלה יש רק סייעת אחת, במקום שתיים כפי שנדרש, והיא מספרת כי מאז החלה הקייטנה, היא נאלצה כבר כמה וכמה פעמים לצאת מוקדם מהעבודה כיוון ששעות הקייטנה צומצמו ויום הלימודים הסתיים מוקדם, באחת וחצי או בשתיים.

"בשבועיים-שלושה האחרונים החליטו שהקייטנה תסתיים בשעה ארבע. לפעמים הקייטנה מסתיימת גם בשלוש. בכל התקופה של הקייטנה היא לא הסתיימה אפילו פעם אחת בארבע וחצי. הילדים צריכים את היציבות והמסגרת, כל שינוי הכי קטן משפיע עליהם לרעה. אני אמורה לעבוד עד חמש, ובפועל זה לא קורה. אני לא יודעת איך אוכל להמשיך ככה. בעבודה כבר רמזו לי שעלי למצוא פתרון".

אין כוח אדם

אם נוספת ממועצה ביהודה ושומרון מספרת כי רק בשבוע שעבר קיבלו ההורים הודעה על כך שהחל מהשבוע, הקייטנה בגן שבו לומדים ילדיהם תסתיים בשעה שתיים וחצי.

"מהרגע להרגע הודיעו לנו על כך, וכעת עלי למצוא פתרון לשעות שבהן אני עובדת. איך מצפים מאיתנו ההורים להתנהל ככה ולהמשיך לעבוד? לילדים שלנו מגיע לשמור על השגרה ועם יום לימודים ארוך. למה אנחנו צריכים להיאבק על הזכויות שמגיעות להם בחוק?"

ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "משבר כוח האדם במערכת החינוך כולל את כלל מסגרות החינוך, לרבות פעילות הקיץ במסגרות לילדים עם צרכים מיוחדים. המחסור בכוח הוראה, בסייעות, במטפלים פרא־רפואיים וכיוצא בזה הולך וגדל בכל יום שעובר, ואיתו היכולת של הרשויות המקומיות להפעיל מסגרות.

"למרות המאמצים האדירים שעושות הרשויות לגייס כוח אדם, ברשויות המקומיות שבהן אין מספיק כוח אדם מתאים להפעלת המסגרות לא ניתן לפתוח אותן, ועל כן מסגרת הזמנים בהן צומצמה לצערנו.

"ועדת שפירא, לבחינת משבר החינוך המיוחד ומציאת פתרונות, דנה בימים אלה בנושא זה. הרשויות המקומיות מנסות ככל שניתן להימנע מצמצום פעילות ועושות זאת רק כמוצא אחרון".