עם הגעת מספר ההרוגים בכבישים ל-300 בני אדם נכון להשבוע, עלייה של 19 אחוז לתקופה המקבילה ב-2020, מפרסמת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כמידי שנה, את ספר המגמות בבטיחות בדרכים. הספר המתפרסם בשבוע הבטיחות השנתי משקף את המגמות שנים אחורה, לרבות התייחסות שהתאפיינה בסגרים בשל הקורונה ומגבלות שהביאו לירידה בנסיעה. הספר הוא למעשה מחקר שנותן למקבלי ההחלטות תמונת מצב נכונה ומעמקיה לייצוב מדיניות.
השורה התחתונה שמובאת מדו"ח הרלב"ד היא שישראל, מדינה צפופה ועמוסה בכלי רכב, לא במצב טוב. היא לא בין עשר המדינות הבטיחותיות ביותר ונדרשת עבודה רבה. בדו"ח שסקר מגמות בקרב קבוצות הסיכון, משתמשי הכלים הזעירים, השפעות הקורונה, השוואה בינלאומיות מובאות כמה מסקנות, שאחת מהבולטות בהן כי שהסיכון של אדם מהחברה הערבית להיהרג בתאונה היה פי 2 בקירוב בהשוואה לחברה היהודית.
בשנת 2020 נהרגו בישראל 305 בני אדם בתאונות דרכים, נפצעו קשה 2,059 , ונפצעו קל 59,452. מספר ההרוגים היה נמוך ב-9% ומספר הפצועים קשה היה נמוך ב-10% בהשוואה לממוצע השנים 2018–2019 . עם זאת, הירידה המוערכת בנסועה הכוללת (14%) הייתה גדולה יותר מהירידה במספר הפצועים קשה וההרוגים. הירידה במספרי ההרוגים והפצועים קשה הייתה בעיקר בקרב הולכי רגל (24%), נהגי רכב פרטי ונוסעיו (11%) ונוסעי אוטובוס (53%).
לעומת זאת, ב-2020 המשיכה מגמת העלייה בהיפגעות רוכבי אופנוע (7%) ורוכבי כלי רכב זעירים (20%). בין השנים 2015–2019 חלה עלייה חדה בהיפגעות רוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים, עם העלייה בשימוש בכלי רכב אלה בישראל. לעומת זאת, בשנת 2020 נותרו מספרי הנפגעים רוכבי כלי רכב אלה דומים לשנה הקודמת, והעלייה בהיפגעות הייתה דווקא בקרב רוכבי אופניים רגילים, בעיקר ילדים ובני נוער.
אחד מכל 150 ישראלים נהרג או נפגע בתאונה ב-2020
הנתונים העיקריים שעולים מן הדו"ח מציגים תמונת מצב עגומה. אחד מכל 150 ישראלים נהרג או נפגע בתאונת דרכים במהלך 2020.ישראל במקום ה-12, מתוך 29 מדינות, בקרב הרוגים לכל מאה אלף בני אדם. בהרוגים לכל 10 אלף כלי רכב, ישראל במקום ה-21. בהרוגים לכל מיליארד ק"מ נסיעה ישראל מדורגת במקום ה-16.
כאמור, ביחס לחלקם באוכלוסייה, נהגים גברים ערבים היו מעורבים ביותר תאונות בהשוואה לנהגים גברים יהודים בכל קבוצות הגיל, אך ההבדל בלט בעיקר בקבוצות הגיל הצעירות. בין החברה היהודית לבין החברה הערבית קיימים הבדלים משמעותיים בסיכון להיפגע בתאונה: בשמונה השנים האחרונות הסיכון של אדם מהחברה הערבית להיהרג בתאונה היה פי 2 בקירוב בהשוואה לחברה היהודית, והסיכון להיפגע קשה היה פי 1.5 בקירוב.
עוד צוין כי נהגים צעירים מעורבים פי 1.7 בתאונות וגברים פי 3.7 מנשים. ישנה עלייה חדה וחמורה בהרוגים מקרב רוכבים בחמש השנים האחרונות בכלי רכב חשמליים בהם אופניים וקורקינטים - 436 הורגים בחמש שנים.
מההשוואה בין ישראל לבין מדינות ה-OECD, עולה כי עיקר הפוטנציאל לשיפור הבטיחות בישראל נמצא בשיפור הבטיחות של משתמשי דרך פגיעים: ההבדל הגדול ביותר בין ישראל לבין ממוצע ה-OECD לבין המדינות המובילות בבטיחות נמצא בשיעורי ההרוגים של הולכי רגל ושל רוכבי אופנוע.
בשנת 2020 הגישו משרד התחבורה והרלב"ד לאישור הממשלה את התוכנית הלאומית 5030, שמטרתה להוריד את מספר ההרוגים והפצועים קשה בתאונות דרכים ב-50% עד שנת 2030. התוכנית טרם אושרה.
שניר זיידל, מנכל הרלב"ד התייחס לדו"ח ומסר כי "הספר הוא מסמך מחקרי המשקף תמונת מצב לאומי בנושא הקטל בדרכים ומסייע למקבלי החלטות בעיצוב המדיניות. מההשוואה למדינות ה-OECD ולמדינות המובילות בתחום הבטיחות עולה כי עיקר הפוטנציאל לשיפור הבטיחות בישראל נמצא בשיפור הבטיחות למשתמשי דרך פגיעים. ההבדל בינינו לממוצע במדינות נמצא בשיעור ההרוגים מקרב הולכי הרגל ורוכבי האופנוע. קידום פעולות בתחומים אלו יוכל להביא לשיפור משמעותי במצב בישראל".
התחבורה בזמן הקורונה
בד בבד, בספר של הרלב"ד גם צוין כי משבר מגפת הקורונה הביא לירידה ניכרת בנסועה הכוללת בשנת 2020, הנאמדת בכ-14% פחות בהשוואה לממוצע השנים 2018–2019 . אולם, מספרי ההרוגים והפצועים קשה בשנה זו ירדו פחות מכפי שירדה הנסועה. עם זאת, כאמור, הירידה בנסיעה לא מנעה עלייה בקרב רוכבי אופנוע ורוכבי כלים זעירים שם המשיכה מגמת העלייה במספר ההרוגים והפצועים קשה גם בשנה זו. בישראל אגב, נרשמה עלייה חדה בשימוש במאות אלפי כלי רכב זעירים, בעיקר אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים.
במהלך חודשי הסגרים וההגבלות החמורות על המשק בשנת 2020, חלה ירידה במספר ההרוגים והפצועים קשה, אך הירידה בנסועה הייתה גדולה יותר. הסגר הראשון והשני היו בתאריכים: 15.3.2020 – 30.4.2020 ו-22.10.2020- – 17.11.2020, לכן חודשים אלו התאפיינו בשיעורי ההרוגים והפצועים קשה הגבוהים ביותר במהלך השנה, והיו גבוהים. חלק מהסברה היא שמגפת הקורונה הביאה לצמצומים נרחבים בשירותי התחבורה הציבורית. משמע סגר או לא יותר כלי רכב נסעו. בד בבד, נרשמה עליה בהרוגים ונפגעים בתחום עירוני.
גיל כגורם סיכון
עוד נמצא כי לגיל יש השפעה רבה על הסיכון להיפגע בתאונה: צעירים בגיל 15–24 ואזרחים ותיקים, בני 65 ומעלה, נפגעים בתאונות דרכים בשיעור גבוה הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה, ואילו ילדים עד גיל 14 נפגעים פחות מחלקם באוכלוסייה. בנוסף, צוין כי נהגים גברים צעירים היו מעורבים במספר גבוה הרבה יותר של תאונות בהשוואה לגברים מבוגרים מהם, אך בקרב נשים לא היה הבדל ניכר בין צעירות למבוגרות.
עוד צוין כי לישראל יש כמה מאפיינים ייחודיים בתחום התחבורה, בהשוואה לרוב מדינות ה-OECD: אוכלוסייתה גדלה בקצב מהיר, כ-1.8% בשנה בתקופה 2015–2019, והנסועה הכוללת גדלה בקצב מהיר אף יותר – כ-4.2%. ישראל היא מדינה קטנה וצפופה והכבישים בה הם בין הצפופים ביותר ב-OECD, וזאת למרות שיעור מינוע לנפש שהוא בין הנמוכים ביותר ב-OECD.
בבחינת מעורבות כלי רכב כבדים בתאונות דרכים, למשל, נמצא כי ביחס ל-10,000 אוטובוסים, שיעור ההרוגים בתאונות במעורבות אוטובוס בישראל גבוה משמעותית בהשוואה לחציון ה-OECD.
נתון מעניין נוסף הוא כי לפחות 2.4 מהנהגים שהיו מעורבים בתאונות קשות וחמורות נהגו ללא רישיון. המדובר במאות לאורך שש שנים. בנוסף בשנים אלו 304 רוכבי אופנוע שהיו מעורבים בתאונות חמורות, נהגו ללא רישיון. מרביתם בני 15 עד 24.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו