הזעם על עודה: כורת את הענף שעליו יושב המגזר

קריאתו של ח"כ איימן עודה לשוטרים הערבים - דרוזים, נוצרים ומוסלמים - להחזיר את נשקם ולפרוש משירות, היא בגדר שגיאה אסטרטגית חמורה ביותר, שספק אם יצליח לתקנה בעתיד.מפליא מאוד שהדברים מגיעים מאחד המנהיגים הפוליטיים הבולטים של הציבור הערבי בישראל, שמשתייך למפלגה יהודית־ערבית המאמינה בקיום משותף, שחתמה על מגילת העצמאות של ישראל, ושמנהיגיה, לדורותיהם, ייחסו משמעות רבה לתפקידיהם הציבוריים.

עודה, מתחילת דרכו בחיים הפוליטיים, דאג להיות מתויג כמי שמוביל פעילות יהודית־ערבית משותפת, אולם מתברר כי פעילות זו אינה עולה בקנה אחד עם התבטאויותיו ומעשיו לאחרונה. לפני יומיים הצטלם עודה במקום סימבולי מאוד - בשער שכם, המקום המתוח ביותר במדינת ישראל, היכן שהחלו לא מעט אירועים קשים, ובכללם אירועי מאי אשתקד. דבריו כלפי הצעירים הערבים שמשרתים בכוחות הביטחון, וקריאתו שיניחו את נשקם, באו לא לפני שמתח עליהם ביקורת חריפה - שבמסגרתה רמז על תפקידם ועל תפקודם, והאשימם שהם מציקים לציבור הפלשתיני במזרח ירושלים.

מנהיג פוליטי אמור לדעת לא רק לשקול את דבריו, אלא לדעת מתי לומר את אשר על ליבו. עודה לא רק שגה, אלא גם מעד בלשונו, והיה עדיף שלא יאמר את הדברים - לא בעיתוי הזה ולא במקום הזה. יהיו מי שעלולים לשומעם או לפרשם בצורה לא נכונה, ולהחליט לעשות מעשים חמורים - אם אלו אנשי ביטחון ערבים־ישראלים שייקחו את החוק לידיים, ואם מי שיבחרו לפגוע באותם לובשי מדים, בעיקר כשמדובר בחברה הערבית, שכל אנשיה מכירים זה את זה.

נקודה נוספת המדגישה את שגיאתו של עודה היא פעילותו הפרלמנטרית והציבורית בשנים האחרונות, ושיתף הפעולה שלו עם ממשלות ישראל לקידום תוכנית החומש 922 לציבור הערבי - תוכנית שמהותה שילוב הערבים בכל מוסדות המדינה. מכאן נשאלת השאלה: האם הערבים צריכים להשתלב במדינה על תנאי? האם המנהיגים הפוליטיים הערבים צריכים להגביל את השתלבותם של הצעירים הערבים במוסדות המדינה ולמנוע מהם להצטרף לכוחות הביטחון, בניגוד למצב כיום?לא ברור לי כיצד עודה, המוביל מאבק לשוויון אזרחי, יוצא מצד אחד נגד ממשלת ישראל - כל ממשלה - ומשמיע טענות מוצדקות על הכישלון במאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, ומנגד, כאשר המדינה מעוניינת לשלב ערבים במוסדותיה, הוא מוכן לקדם זאת בתנאי שהערבי לא יתגייס למשטרה.

אין חצי שוויון, והדרישה לשוויון מלא לא יכולה להתקיים אם היא תהיה מותנית מצד כלשהו. למרות השינויים החיוביים שחלו בשנים האחרונות וההתקרבות משני הצדדים - ערביי ישראל והמדינה - המאבק הצודק לשילובם הוא עדיין מאבק ארוך. התבטאויותיהם של עודה ושל מנהיגים פוליטיים אחרים לא תורמות רבות, ועדיף שישקלו את דבריהם לפני שהם מצטלמים כמי שמשתתפים בתוכנית ריאליטי ומעוניינים להפוך לכוכבי רשת במציאות שבה אנחנו חיים.