אוהב להיות בבית: הכירו את "הגרסה הקוריאנית של דונלד טראמפ"

יון סוק־יאול הוא נשיאה החדש של דרום קוריאה • רק בעוד חודש הוא ייכנס לתפקידו, אבל הוא מתחיל לייצר כותרות כבר עכשיו • הסירוב שלו להיכנס לבית הנשיא המסורתי הוא הבסיס לשערורייה הנוכחית

יון סוק־יאול, נשיא דרום קוריאה, צילום: אי.אף.פי

טרם שככו קריאות הבחירות הסוערות, שהיו הצמודות בהיסטוריה של דרום קוריאה. טרם נכנס למשרדו הנשיא החדש, שנבחר על חודם של קולות ספורים. אך למרות כל אלו, יש רושם שההמולה שליוותה את תהליך הבחירות - עדיין ממשיכה. ניצחונו הדחוק של יון סוק־יאול, הנשיא הנבחר ה־20, למעשה מחזיר את המפלגה השמרנית אל המושכות, לאחר חמש שנות שלטון של המפלגה הדמוקרטית.

פרופ' יון (61) טיפס עם השנים במעלה רשות התביעה המשפטית של דרום קוריאה. הוא חסר ניסיון פוליטי משמעותי ולא בדיוק מגיע מרקע דרום־קוריאני אופייני. הוא בן למשפחה אמידה מאוד, בוגר אוניברסיטאות יוקרתיות, ובילה את חייו בתור תובע במקרים שונים - חלקם מפורסמים ומשמעותיים בחברה הקוריאנית.

תומכיו של יון לאחר הבחירות, צילום: אי.אף.פי

כמי שלא גדל בתוך עשייה ציבורית פוליטית קלאסית, עמדותיו בנושאים שונים טרם בהירות לחלוטין. בסביבתו יש כאלו שמעריצים אותו ומאמינים בכוחו לנקות את הפוליטיקה. לעומתם, יש את אלו שמבחינתם הוא פופוליסט המזכיר להם גרסה קוריאנית של דונלד טראמפ. בין ההתבטאויות שלו אפשר למצוא התנגדות להתערבות כלכלית של הממשלה, התחייבות לצמצום שעות העבודה, מחשבות על הצטיידות בנשק גרעיני בתמיכה אמריקנית מול הצפון, וגם התברברות ראשונה מול חוגי הפמיניסטיות במדינה.

סערות קטנות

בין השאר, העניין האחרון נובע מהרצון של יון לצמצם משרדי ממשלה מסוימים ולבטל אחרים, ובהם המשרד לשוויון מגדרי ומשפחה. יון כבר רמז בעבר על ביטול אפשרי של המשרד לשוויון מגדרי ומשפחה, ואמר כי הוא מאמין שמדובר בארגון מיושן שהוקם כאשר הפער בין גברים לנשים היה בעיה חברתית גדולה יותר.

באותה הרוח, עלולים להצטמצם גם משרדי החינוך, המדע ומשרדים נוספים. יון הבטיח להקטין את הממשלה, ובהחלט נראה שהוא עומד לעשות זאת. לצעדים האלו עלולות להיות גם השפעות ביטחוניות. בזמן שהממשלה החדשה תתמקד יותר בחיזוק יחסי דרום קוריאה־ארה"ב בנושא צפון קוריאה, אין בין בעלי התפקידים מישהו שיידרש לנושא הסיני.

הבית הכחול יישאר מיותם בתקופת נשיאותו של יון, צילום: אי.פי

אבל אלו נראים משניים לעומת הסערה הנוכחית שמעורר יון. על פי דיווחים בתקשורת הדרום־קוריאנית, הנשיא הנבחר החליט להקים את משרדו הנשיאותי בבניין משרד ההגנה הלאומי בסיאול. מתברר שיון כבר מבצע את השינויים הנדרשים, ומשרד ההגנה נדרש לפנות את המטה המרכזי שלו באופן כמעט מיידי.

פינוי משרד עם חשיבות כזו והעתקתו למשכן חדש - זהו פרויקט אדיר ממדים, גם אם מדובר במדינת קיט מנומנמת. עם משגרי הטילים של צפון קוריאה ומלחמת הכוחות שנלווית למה שעובר על אוקראינה, עלול מעבר של משרד חשוב כל כך לגרום לפגיעה במוכנות הצבאית של דרום קוריאה.

ולמה בחר יון דווקא במשרד ההגנה כמשכנו החדש? זו שאלה מצוינת. לדרום־קוריאנים יש משכן ייעודי לנשיא, שכולל מגורים ומשרדים. המיקום הוא בעל היסטוריה משמעותית לעם הקוריאני, ולא רק בגלגולו הנוכחי. "הבית הכחול" מוקף נוף וגנים מוריקים, ואירח מלכים קוריאנים עוד באלף הראשון. אבל בהודעה שיצאה ממשרדו של יון הובהר כי אין שום סיכוי שהנשיא הטרי יעבור אל הבית הכחול.

טראמפ בביקור במשכן הנשיאותי המסורתי של קוריאה הדרומית, צילום: אי.אף.פי

אותה הודעה ציינה שהוא בוחן כמה מיקומים אפשריים למשרדו, שממנו הוא יישא את הנאום הנשיאותי הראשון שלו ב־10 במאי, לפי ההודעה הרשמית. כך שבעוד יון מזרז את יוזמתו להוציא את משרד הנשיאות מהבית הכחול, כבר ננקטים צעדים בשטח להיערכות להעברת משרד הנשיאות, בהנחה שיון יקים את משרדו במשרדי ההגנה המפונים.

יון רוצה כנראה להישאר בבית. מיותר לציין שהביקורת על המהלך הסמלי הזה הולכת וגוברת. גורמים המקורבים לבית הנשיאות תוהים על מטרתו האמיתית. אם יון מצהיר שהוא מעדיף שלא להיכנס לבית הכחול במטרה לשמור על שיח פתוח וחיבור לאזרחים - הבחירה בבניין ההגנה אינה הגיונית: הבניין האמור סגור לכניסת אזרחים, וכנראה הוא לא המקום האידיאלי לתקשורת עם האזרחים.

ניצחון דחוק הוא עדיין ניצחון, צילום: אי.אף.פי

צמצום פערים

גם שר ההגנה הדרום־קוריאני לא מסתיר את עמדתו. הוא הזהיר מפני קשיים שונים בהעברה ובפיזור המחלקות והיחידות הצבאיות בלוח זמנים צפוף, וציין את ההכרח למזער את הריק הביטחוני בנקודת זמן קריטית. קיימת גם בעיה בתזמון המעבר הזה: המחלקות והיחידות הצבאיות של משרד ההגנה אמורות להיות עסוקות בימים אלו בתרגילים צבאיים משותפים עם ארה"ב. ראש ההגנה המשיך ואמר כי הצבא "מרגיש את הנטל" של מסגרת הזמן הנוכחית.

כך עתיד להתחיל יון את כהונתו בת חמש השנים: עם אויב ותיק ובעל נשק גרעיני מצפון, פערי מעמדות מתרחבים, ודיונים קולניים בנוגע לשעות עבודה, הכנסה ושוויון. הוא אמנם ניצח בבחירות, אבל הכותרות שהוא מייצר מאז כבר מערערות את התמיכה בו. הוא רוכב אל תוך משרדי הנשיאות החדשים שלו על גל אהדה שיצרו האמירות שלו בנוגע לניקיון ולשחיתות, ומצד שני רבים רואים בו כמי ששייך לאלפיון העליון ומנותק מצרכיו האמיתיים של העם. כשיישב על כיסאו, יצטרך למצוא את הדרך להבין את רחשי הלב של עמו, לצד הגשמת רצונותיו שלו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר