דו"ח מבקר המדינה: "הסיעות השתעבדו לנטילת הלוואות מאוצר המדינה"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ראשון) את דו"ח מימון המפלגות לכנסת ה-23 ולתקופה השוטפת של הכנסת ה-22, שבו הוא מעביר ביקורת על עלייה בסכומי ההלוואות של הסיעות שעומדות על כ-200 מיליון שקלים.

"מאז תוקן החוק המאפשר לסיעות לקבל הלוואות מאוצר המדינה באמצעות הכנסת (במקום מבנקים) חלה עלייה בסכומי ההלוואות שהן נוטלות. יתרת החובות של הסיעות לכנסת נכון ל-31.3.20 עומדת על כ-200 מיליון שקלים - עלייה של כ-470% לעומת החוב לבנקים לפני התיקון לחוק", כתב מבקר המדינה והסביר כי "נראה כי הסיעות רואות בהלוואות מקור הכנסה נוסף, ומשעבדות את תקציבן השוטף להחזר הלוואות, ובכך אינן מקיימות את מטרת החוק - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות. על הסיעות לפעול ביעילות ובתקינות להחזר ההלוואות לאוצר המדינה".

בדבריו העביר קריאה לבחון את נושא מימון המפלגות באומרו כי "אני קורא למחוקק לבחון את נושא שימוש הסיעות בכספי המימון הממלכתי השוטף לטובת כיסוי גירעונות שיצרו במהלך הבחירות הקודמות".

בבחירות לכנסת ה-23 התמודדו 29 רשימות מועמדים שהוגשו מטעם 41 סיעות ומפלגות. 16 רשימות מועמדים לא מסרו למשרד מבקר המדינה את דיווחיהן לתקופת הבחירות. שלוש רשימות מועמדים הגישו למשרד מבקר המדינה תצהירים או הצהרות שלפיהם לא היו להן הוצאות במערכת הבחירות או שהוצאותיהן הסתכמו בסכומים מזעריים וממומנו מתרומה עצמית של נציגיהן. 10 רשימות מועמדים הגישו את דיווחיהן למשרד.
בביקורת עלה כי מתוך 17 סיעות, ל-13 ניתן דוח חיובי ואילו לארבע סיעות לא ניתן.

המבקר אנגלמן קבע בעניינן כי תישלל מהן יתרת המימון בסכומים המפורטים, בסך מצטבר של 65,000. בשל היעדר אסמכתאות מספקות להוצאות עבור שירותי ייעוץ מחברה בחו"ל מסיעת הליכוד יישללו 50 אלף שקלים. בשל חריגה מתקרת ההוצאות בשיעור של כאחוז אחד יישללו מסיעת מרצ 15 אלף שקלים. לסיעת ש"ס נרשמה אזהרה בשל הוצאות שלא לפי הוראות חוק דרכי תעמולה.

כמו כן, המבקר אנגלמן קורא למחוקק לבחון את נושא שימוש הסיעות בכספי המימון הממלכתי השוטף לטובת כיסוי גירעונות שיצרו במהלך הבחירות הקודמות.
"הסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף לצורך כיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות, ובין היתר הן נוטלות הלוואות מהכנסת כדי לכסות את הגירעונות שיצרו במהלך הבחירות" מציין המבקר, "החוק מבחין בין הוצאות בחירות לבין הוצאות שוטפות של סיעה, ומקצה מימון נפרד לכל אחד מסוגי ההוצאות האמורים.

כפי שכבר צוין בדו"חות קודמים, כאשר המימון הממלכתי השוטף המשולם לסיעות משמש בפועל לכיסוי הגירעונות שנוצרו במערכות בחירות, משתמע מכך כי למעשה נפגעת יכולתן של סיעות להשתמש בכספי המימון הממלכתי השוטף למטרה שלה הם יועדו לפי החוק, דהיינו - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות.

בביקורת ניתן דו"ח חיובי ל-16 סיעות ואילו לשתי סיעות לא ניתן דו"ח חיובי - בל"ד והליכוד. המבקר אנגלמן קבע בעניינן כי תישלל מהן יתרת המימון בסכומים המפורטים להלן, בסך מצטבר של 300 אלף שקלים. מסיעת בלד ישללו 100 אלף שקלים בגין הוצאות ייצוג משפטי של עובדי ובעלי זיקה לסיעה בהליכים פלילים ללא אסדרה. ומהליכוד ישללו 200 אלף שקלים בגין אותה קביע וכן בשל הוצאות שאינן תקינות בגין תשלום שכר למועמדי הסיעה בתקופת הבחירות שלא לפי החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. כמו כן מציין המבקר כי עצם קיומו של הלאומיאדה בתקופת הבחירות לכנסת הוא בגין תרומה אסורה לסיעת הליכוד.

עוד עולה מהנתונים כי נכון לסוף התקופה השוטפת היו לסיעות התחייבויות שוטפות בסך כולל של כ-204 מיליון שקלים, מהן כ-50 מיליון שקלים לכנסת והתחייבויות לזמן ארוך בסך כולל של כ-149 מיליון שקלים, מהם כ-146 מיליון שקלים לכנסת. כמו כן ל-12 סיעות היה גירעון נצבר בהיקף כולל של כ-125 מיליון שקלים.

נכון ל-31.3.20, נכסי הסיעות עמדו על 264.6 מיליון ₪ - 253.8 מיליון ₪ רכוש משותף ו-10.8 מיליון ₪ רכוש קבוע והשקעות.

ההתחייבויות וגירעון נצבר - 264.6 מיליון ₪ - 88.8 מיליון שקלים גירעון נצבר, 204.2 מיליון ₪ התחייבויות שוטפות ן- 149.2 מיליון ₪ התחייבויות לזמן ארוך.
כפי שעולה מהנתונים, בתום התקופה השוטפת נותרו ל-12 סיעות גירעונות נצברים בסך כולל של כ-125 מיליון שקלים, ולשמונה סיעות נותרו עודפים נצברים בסך כולל של כ-37 מיליון שקלים - יחד הסתכמו אלה בגירעון בסך כ-88 מיליון שקלים.

המבקר אנגלמן מציין כי על 12 הסיעות שבתום התקופה השוטפת נותרו להן גירעונות נצברים של כ-125 מיליון שקלים לפעול לצמצום הגירעונות עד כיסוים המלא.
מבקר המדינה אנגלמן ציין בדוח כי ימשיך ויעקוב אחרי פירעון ההתחייבויות האמורות במסגרת הביקורת של התקופות השוטפות הבאות.

בנוגע להוצאות שכר ופרסום עולה מהדו"ח כי שיעור הוצאות השכר מכלל ההוצאות של הסיעות לתקופה השוטפת היה 5% עד 85%, ואילו שיעור הוצאות הפרסום לאותה תקופה היה קטן בהרבה, ונע בין 0% לכ-41% לכל היותר (אצל שש מהסיעות שיעור הוצאות הפרסום היה קטן מ-3%). בתקופה השוטפת כספי המימון הממלכתי השוטף אשר משולמים לסיעות משמשים בעיקר לארגון פעולותיהן של הסיעות ולשימור המנגנון המנהל שלהן ולא לתעמולה ולקשר עם הציבור. וזאת לאחר כיסוי גירעונות ממערכת הבחירות.

הסיעה עם הוצאות הפרסום הגבוהות ביותר היא התנועה הירוקה - 41.67%, בעוד הסיעה עם הוצאות השכר הגבוהות ביותר היא תע"ל עם 85.25%.