הפרופסור הידוע למשפטים אלן דרשוביץ, תומך ישראל אמיץ, אמר השבוע בראיון בגל"צ שממשלת ישראל "מתנהגת בטיפשות" כשהיא עוסקת בחקיקה שנויה במחלוקת משמעותית, במקום להתמקד בלחימה באויבים שמבחוץ.
אני אוסיף על דבריו: הממשלה הזו, והעומד בראשה, עוסקים בשיטתיות בלפלג אותנו, בלשסות אותנו זה בזה, בלקרוע אותנו כחברה וכאומה - דווקא בזמנים הקשים ביותר מאז קום המדינה.
החוק של הוועדה לבחירת שופטים, אף על פי שאינו קץ הדמוקרטיה, רחוק מאוד מהמקום שאליו היה צריך להגיע בהסכמות משותפות. כעונש על נסיגתי מתמיכה בחוק, חזרו ח"כ רוטמן והשרים לוין וסער לגרסאות פחות טובות של אותו חוק.
ובמקביל, יחד עם שאר שרי הממשלה, הם מפנים את מרצם להתקפות בוטות - על בית המשפט העליון, על שומרי הסף, על ראש השב"כ, על פעילי המחאה, ובעיקר על אחדות החברה הישראלית.
הצטרפות מתוך תחושת שליחות
כשהתגייסנו למשימה, תא"ל (מיל') דדי שמחי ואני, במטרה לעזור למערכת הפוליטית לגשר על פערים קשים שהובילו לשסע עמוק בחברה, עשינו זאת מתוך תחושת שליחות - כדי להפוך חקיקה שנויה במחלוקת, שעוררה שנאת אחים וקרע נוראי בעם, לחקיקה מוסכמת בתהליך של הידברות משותפת בין חלקים שונים של המרחב הפוליטי בישראל.
רצינו לוודא שלא נחזור למציאות של 6 באוקטובר. הסתכלתי לשרים בלבן של העיניים, וחשבתי שהם באמת מבינים. חשבתי שהם מבינים שזו שעת חירום למדינת ישראל, שאפשר וצריך להתאחד ולהגיע להסכמות על הנושאים הכואבים והמפלגים ביותר שעל סדר היום הציבורי.
אבל טעיתי.
למרות אינספור פניות מאזרחים מכל קצות הקשת הפוליטית, שביקשו שנמשיך בניסיונות הגישור והפיוס - ולמרות הרצון הטוב של חברי כנסת רבים, מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד - המערכת הפוליטית הנוכחית אינה משקפת את רצון העם לאחדות, לפיוס ולריפוי, שכולנו כה זקוקים להם אחרי אסון 7 באוקטובר והמלחמה שטרם הסתיימה.
ולכן, מר דרשוביץ, הם לא רק טיפשים - הם גם אנשים חסרי מוסר ועמוד שדרה מנהיגותי, שעוסקים יום־יום בפילוג האומה ובהגברת להבות המריבה הפנימית שבתוכנו.
והכל - רק כדי לחפות על אחריותם למחדל הנורא, לאסון הגדול בתולדות המדינה ולעובדה המזעזעת ש־59 מאחיותינו ומאחינו עדיין חטופים בעזה - בעוד "המנהיגים" שלנו ממשיכים לעסוק בלהרוס ולחרב אותנו מבפנים.
הכותב הוא שר המדע לשעבר ואב שכול שבנו, ירון שי ז"ל, נפל ב־7 באוקטובר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו