הפנייה של שר המשפטים יריב לוין למזכיר הממשלה כדי להדיח את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה (הצבעת האי-אמון) הינה השלב הראשון, בהליך סבוך.
דו"ח של ועדת שמגר משנת 2000 קבע את הכללים למינויו, כהונתו ופיטוריו של יועץ משפטי לממשלה. בדו"ח נקבעו ארבע עילות שונות שבגינן ניתן לפטר יועמ"שית: אם היועמ"ש אינו כשיר עוד לבצע את תפקידו, אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית, אם היועמ"ש עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו, או אם קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל.
העילה האחרונה יכולה להיות רלוונטית לממשלה הנוכחית, אך זה רק תחילת התהליך. שר המשפטים צריך לפנות לוועדה שמינתה אותה. מדובר בוועדה הכוללת חמישה חברים וביניהם שופט עליון, נציג פקולטות למשפטים, נציג לשכת עוה"ד, ח"כ מוועדת החוקה ושר משפטים או יועמ"ש לשעבר.
כינוס הוועדה, שדורשת גם מינוי של חברים חדשים מטעם הממשלה, צפוי לקחת עוד זמן כך שהפיטורים לא יקרו סופית בקרוב. הוועדה תידרש לשקול האם מתקיימות העילות בחוק להדחת היועמשית שאחת מהן היא חוסר הסכמה מהותית בין היועצת לבין הממשלה.
ועדת האיתור מונה חמישה חברים, בראשה עומד נשיא העליון בדימוס השופט אשר גרוניס אשר התנגד למינוי בהרב מיארה, פרופ רון שפירא וניצגת לשכת עורכי הדין.
בנוסף לוין צריך למנות שר משפטים לשעבר בוועדה מטעמו, לוין יפנה לשר לשעבר משה ניסים בבקשה שיכהן בוועדה וכן צריך לבחור בוועדת החוקה בבחירות פומביות את נציג הכנסת, שזה למעשה נציג הקואליציה.
על התפקיד הזה מתמודד ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), אך ח"כ שמחה רוטמן ואנשי מפלגתו הציונות הדתית עשויים לדרושם נציג אחר מטעמם.
הוועדה תוציא עמדה כתובה והנושא יעבור לדיון בממשלה, שיכולה לקבל את המלצת הוועדה ויכולה שלא. ליועמ"ש ישנה זכות שימוע מול הממשלה והוועדה. גם אם הממשלה תעבור את כל המשוכות הללו, בסוף הדרך תחכה פנייה לבג"ץ שעשויה לבטל את החלטת הוועדה והממשלה לפטר אותה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו