אני שמח מאוד על בחירתו של אחי יצחק לנשיא ה־11 של מדינת ישראל, הן כאח והן כאזרח. אני משוכנע כי הוא האיש הנכון, במקום הנכון, בזמן הנכון.
בית הגידול שלנו היה יהודי, ישראלי, ציוני. סבנו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, שעל שמו נקרא אחי, היה הרב הראשי האשכנזי הראשון של מדינת ישראל ומי שחיבר את התפילה לשלום המדינה.
אבינו, חיים הרצוג ז"ל, לחם במדים נגד הנאצים באירופה ובעד תקומת עם ישראל במכורתו ההיסטרית, הגן על מדינת ישראל בשער האומות ושירת אותה כנשיא השישי. בית הגידול שלנו שילב תודעה יהודית עמוקה עם תרבות כללית, פתיחות וסובלנות.
במובנים רבים יצחק ממשיך את דרכם, הדרך של משרתי הציבור באמונה - וכשליחות. הוא יכול היה לעשות חיל לביתו, אך בחר במודע לילך בשדה החתחתים של הפעילות הציבורית. כבר מגיל צעיר היה ברור לכולנו כי ימצא את דרכו לעולם הציבורי ויטביע עליו את חותמו.
הניסיון, תכונות האופי והמזג כמו הכשירו אותו לתפקיד הרם הזה. יצחק הוא קודם כול פטריוט וממלכתי בנשמתו, והוא לא לוקח את מדינת ישראל כדבר המובן מאליו. הוא איש של אנשים במובן האמיתי של המילה. אכפת לו מאנשים, הוא קשוב למצבים אנושיים, והוא פועל לעזור לאנשים.
הוא איש ביצוע ממדרגה ראשונה. יש לו ניסיון ציבורי ובינלאומי עשיר, והוא בוודאי יגייס את הניסיון הזה לבנות את הגשרים הנחוצים כל כך בתוך מדינת ישראל ובין ישראל לתפוצות, ולהיחלץ למען ישראל בזירה הבינלאומית ובדעת הקהל הבינלאומית.
ובסוף, הוא איש צנוע שמעולם לא גבה ליבו, ובטוחני שלא יגבה על כס הנשיאות. לא בכדי הלך בדרכי אבינו ועם היבחרו ציטט את הפסוק מתחינת שליח הציבור לפני תפילת מוסף של יום הכיפורים: "הנני העני ממעש".
עם כניסתו של יצחק לתפקיד הרם של נשיא המדינה, נאחל לו בלשון נעים זמירות ישראל כי יהיה "כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח". הצלחתו היא הצלחת כולנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו