הקול עוד בידיים שלנו: צאו להצביע, רק כך תשפיעו על המציאות במדינה

לא רק "מי שמצביע - משפיע", גם "מי שלא מצביע - משפיע". לרעה. כל מי שמתכוון מחר (שלישי) להיעדר מן הקלפיות, להחרים את הבחירות; כל  מי שאמר נואש וסבור שכבר אין טעם, ש"דבר לא  ישתנה", שהסיבוב החמישי כבר בפתח, או שקולו מיותר מכיוון ש"הניצחון כבר בכיס של הליכוד  ונתניהו" - שיחשוב פעם נוספת. הנעלם הגדול של הבחירות הוא שיעור ההצבעה. המשתנה הזה עשוי לחרוץ את גורל הבחירות.

הפוטנציאל לשיעור הצבעה נמוך גבוה הפעם במיוחד: סיבוב הבחירות הרביעי בתוך שנתיים מוצא את הציבור עייף מתאונת השרשרת הפוליטית שאליה נקלע. רבים - מכל המחנות - קצו  בזוהמה, ברפש, בספינים ובשקרים שהמפלגות, הקמפיינרים והמועמדים הטילו איש ברעהו.

בשמאל שוררת תחושת ייאוש והערכה שהכל תקוע ושהסיכוי להדחת נתניהו נמוך. בימין נוצר תמהיל מסוכן של אדישות וזחיחות שעלול "להפיל" את  הליכוד דווקא בערים "שלו". גם העובדה שבניגוד לסבבים הקודמים הפעם אין מדובר בקרב "ראש בראש", פוגעת במוטיבציה להצביע ותורמת לאדישות. גם בציבור הערבי - על רקע הפילוג  ב"משותפת" - צפויה נפילה בשיעורי ההצבעה.

אם הנפילה בשיעורי ההצבעה תתחלק פרופורציונלית בין כל המגזרים, ההשפעה של המשתנה הזה על תוצאות הבחירות תהיה נמוכה. אך אם שיעורי ההצבעה הנמוכים יאפיינו רק מגזר, מפלגה או צד אחד - ההשפעה של המשתנה הזה, לכאן או לכאן, עשויה להיות משמעותית. במקרה כזה לא רק "כל קול ישפיע"; גם "כל קול נעדר ישפיע".

בואו לקלפיות. מגרו את הייאוש. טלו את גורלכם בידיכם. אל תאפשרו לנעדרים משום קבוצה או מפלגה לקבוע בהיעדרותם את תוצאות הבחירות. מהות הדמוקרטיה היא שלטון העם. קצת שכחנו, אבל במקור הבחירות אינן עונש, אלא זכות שמאפשרת לנו להיות שותפים בעיצוב המציאות. הפוליטיקה היא אכן מקום ציני, ולא פעם גם מזוהם. בואו נשמור, לפחות אנו הבוחרים, על מידה של תמימות ואמונה שבכוחנו להשפיע.