ועדת החוקה דנה הבוקר (שלישי) בהצעת חוק-יסוד: השפיטה, ובהצעת חוק בתי המשפט במסגרת הכנה לקריאות שנייה ושלישית, וזאת על פי בסיס מתווה ההסכמה המכונה "מתווה סער-לוין", הידוע גם כמתווה "שמחי-שי", שפורסם בתחילת החודש. כמו כן, היא דנה בהצעת חוק משלימה לתיקון חוק בתי המשפט, הכוללת שינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים.

שר המשפטים לשעבר, דן מרידור: ״אחרי מה ששמענו פה על החטופים, צריך להבדיל בין קודש לחול. אם ההצעה הזו או דומה לה תעבור, נהיה בישראל אחרת, יש בה סכנה לא רק לבית המשפט אלא לדמוקרטיה הישראלית במובן הרחב. ארצות שעברו תהליך דומה: טורקיה, פולין והונגריה, זה התחיל בהשתלטות על מערכת המשפט. במדינות אחרות שניסו, בית הדין האירופי ביטל את ההחלטה. אם נלך בדרך הזו, למעשה הדיון לבחירת שופטים יהיה בכנסת בין קואליציה לאופוזיציה, בכל הערכאות".

יועמ"מ ועדת החוקה גור בליי, אמר: ״להתנות בחירה של שופט בבית משפט מחוזי, שהוא חייב לעבור אישור של קואליציה אופוזיציה, לא מתיישב עם הרציונל המוצג פה. כמה פוליטיקה יש במה שעושה שופט בבית משפט השלום? יש חשש לאתוס פוליטי במקום אתוס מקצועי, שישפיע על אמון הציבור״.

משה סעדה: ״המערכת כבר פוליטית, לשכת עורכי הדין פוליטית״.

רוטמן לדן מרידור: ״יש דבר אחד שעשיתי לפני השבעה באוקטובר, שאם הייתי עומד עליו אולי לא היינו מגיעים לשבעה באוקטובר: תיקון עילת הסבירות".

רוטמן הוציא בקריאה שלישית את סגלוביץ׳ ואלהרר.

דן מרידור יצא במחאה מהוועדה: ״אתה לא מכבד את נשיא בית המשפט העליון הנבחר״.

רוטמן ענה: ״בית המשפט העליון קושר לקבינט את היד. ועכשיו רוצים שעמית ימנה וועדת חקירה ממלכתית. מה שאני עשיתי זה לנסות לבטל את עילת הסבירות כדי שאנשים ישבו במגדל השן ולא ישמעו את זעקות משפחות החטופים. זו עמדה פוליטית מלוכלכת שלא סופרת חטופים, שחושבת שזכויות האדם של העזתים חשובות יותר מזכויות האדם שלנו. אני תיקנתי שבית משפט לא יתערב בסבירות. מה בית משפט עשה? צפצף על חוק יסוד. אנחנו נדאג קודם כל לאזרחים שלנו, ולא אכפת לנו בכלל למי שצריך בעזה טיפול. זה מה שסביר בעיני. שיצחק עמית ירוץ לכנסת וינסה לשכנע בסבירות הפוליטית שלו״.

השר לשעבר יזהר שי, מראשי המתווה, דיבר בדיון ואמר כי "אין לנו תשובות לכל השאלות. אנחנו דנים בהם בכובד ראש. נושא הדד-לוק מתחיל בדיון ערכי. הבאנו אותו כמענה למחלוקת במינוי נשיא עליון, ולא חשבנו עליו במונחים של מינוי נשיא או שופטים מערכאות נמוכות. בתקדים של שר משפטים שלא מוכן למנות נשיא לעליון, אני חושב על תקדים של שר ביטחון שלא מוכן למנות רמטכ"ל או שר חוץ שלא מוכן למנות שגרירים. אנחנו במצב תקדימי. אם יש חשש של שר משפטים שלא ממלא את תפקידו, אני לא יודע אם החוק מחייב למנות במקרים אחרים".

"חושש ששר ביטחון לא ימנה רמטכ"ל, או שר חוץ שלא ימנה שגרירים"

לגבי מנגנון הדד-לוק, אמר שי: "יש בעייתיות במנגנון הדד-לוק. שר המשפטים כרגע תוקע מינוי שופטים. החוק הנוכחי מאפשר תקיעה של התהליך, והחוק החדש נועד למנוע את זה אבל מעלה בעיות אחרות. צריך לחשוב על מנגנון שעדיין יחייב בחירת שופטים. הצענו כזה, הבעיה היא שימוש לא נכון."

עוד הוסיף שי כי "הוצעו פתרונות אפשריים להוריד את המוטיבציה להשתתף בדד-לוק. חה"כ קריב, למשל, הציע לקצר כהונה של שופטים שמתמנים דרך המנגנון. צריך להוריד את המוטיבציה להשתמש במנגנון הזה, שיהיה מפלט אחרון."

בנוגע למנגנון הוועדה, אמר שי: "עדיין יהיו חמישה גורמי מקצוע בוועדה. צריך לקבוע תנאי סף גבוהים לאנשי מקצוע בוועדה. אני מניח שהנציגים המקצועיים יהיו חייבים את החלטותיהם לקואליציה או לאופוזיציה שמינו אותם."

שי ציין גם כי "אני מרגיש בנוח שהנציג שבחרתי בכנסת יבחר נציג בוועדה למינוי שופטים. אני רוצה שופט מקצועי אבל גם כזה שמשקף את עמדותיי. אני פחות חושש מזה שפוליטיקאים יבחרו שופטים, אני כן חושש מפוליטיזציה של בית המשפט העליון. גם במתווה הנשיא, היו 11 חברים בוועדה לבחירת שופטים, ולא הייתה נציגות של לשכת עורכי הדין, סליחה בכר."

עמית בכר, שהתייחס לנושא לשכת עורכי הדין, אמר בדיון: "זה היה אחרי שתי פרשיות חמורות בלשכת עורכי הדין, אפי נווה. כל עוד זה גוף שבראשו עומדת מנהיגות ישרה שמייצגת אינטרסים רחבים ולא אישיים, כמו אפי נווה."

לפי המתווה המוצע, הוועדה לבחירת שופטים תכלול תשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי עליון נוספים שייבחרו על ידי חבר שופטיו; שר המשפטים שיעמוד בראש הוועדה ושר נוסף שייקבע על ידי הממשלה; שני חברי כנסת שייבחרו מטעם הקואליציה והאופוזיציה; ושני נציגי ציבור משפטנים שייבחרו גם הם מטעם הקואליציה והאופוזיציה.

בנוגע להליך הבחירה, מצוין כי לבחירת שופטים בכלל הערכאות יידרש רוב רגיל, כאשר בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל חבר מטעם הקואליציה, חבר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לבחירת שופט לבית המשפט העליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על ידי הקואליציה וחבר שנבחר על ידי האופוזיציה.

עוד מציע המתווה מנגנון שובר שוויון, המיועד למצבים בהם חסרים שני שופטי עליון, כאשר אחד מהם חסר לפחות שנה ממועד סיום כהונתו של השופט הראשון או ממועד תחילת כהונת הכנסת (לפי המאוחר). במקרה זה, הקואליציה והאופוזיציה יוכלו להציע שלושה מועמדים כל אחת, כאשר הצד השני יבחר מתוכם את המועמד המתאים.

יו״ר הוועדה שמחה רוטמן נכנס לאחר שהתחיל הדיון: ״מתנצל על המסיכה, חזרתי מההשבעה של טראמפ חולה במשהו. חשבתי שאדבק במשילות, בה אשמח להדביק את המערכת הישראלית, אבל בוירוסים אני מעדיף שלא".