ערב כחול עמוק
"ממשלה מטורפת, מחרחרת מלחמה" צעק יוסי שריד על ראש הממשלה מנחם בגין, "זהו טרור של הממשלה כלפי הכנסת" קרא ח"כ תופיק טובי. "זלזול מוחלט בכנסת, הופכים אותנו לעדר של כבשים. זה ערעור המשטר הדמוקרטי" הזהיר ח"כ בן פורת, וסיים צ'רלי ביטון בעדינות אופיינית כלפי בגין: "זהו כיבוש! משוגע הגדלות מכה שנית!".
זה היה ב־14 בדצמבר 81', השבוע לפני 43 שנה. בגין מגיע על כיסא גלגלים לכנסת, ומדהים את העולם: הוא החליט להעביר את חוק סיפוח הגולן בשלוש קריאות, בערב אחד. היום היו מצייצים על זה: "ריבונות ביום שני".
"כשאריק שרון רצה לבוא לבקר אותנו בגולן כדי לגנות את משה דיין, שתמך בנסיגה מהגולן, הצבנו לו תנאי", מספר שבס בממזריות. "אריק, אתה יכול להגיע רק אם אתה מאשר הקמת ארבעה יישובים". ממש אגרת גודש לכניסה לרמה. היישובים אושרו אם תהיתם, אריק הגיע
האמריקנים יצאו מכליהם: "הנשיא רייגן מביע תדהמה, דאגה ורוגז על צעדיה של ממשלת ישראל, נזעם ומאוכזב אישית", ארה"ב הודיעה על הקפאת מזכר ההבנה האסטרטגי, עיכבה משלוח מטוסי F-16 לישראל ופנתה למועצת הביטחון שתציב אולטימטום(!) לישראל לביטול החוק.
והעלילה רק הסתבכה, כי בגין רק העלה הילוך: "ידידינו האמריקנים, עם כל הכבוד, שום עם אחר לא יכתיב לנו את חיינו. איש לא נתן לנו את המדינה הזאת במתנה. שפכנו את דמנו כדי שהיא תקום". זעק בגין את קול דמי אחיו העתידי, "שום חייל זר לא מת בשבילנו 32 שנה, כשהיינו מוקפים אויבים. מדובר בחיינו ברמת הגולן, בעתידנו, בשלום האומה הזאת. שום מעצמה לא תצליח לדחוף אותנו לקווי 4 ביוני 1967 - קווי החידלון, קווי שפיכות דמים והפרובוקציה לתוקפנות. הקימונו חיי חירות בארץ הזאת ונגן עליהם בכל הכוח. ברוך השם, יש לנו כוח".
לא צריך דמיון פרוע כדי לדמיין תרחיש דלתות מסתובבות, אם רק בגין היה עם מספר יותר גבוה במשקפיים. איך נראה 7 באוקטובר כבר למדנו, תכפילו ותקבלו את מה שהיה קורה היום בצפון. מזלנו שהוא טרק את הדלת.
הושט ידך וגע בם
ככה זה נגמר, הרבה יותר מרתק איך הכל התחיל: שנת 78', שמעון שבס, בחור בן 26 חבר קיבוץ אפיק ברמת הגולן מחליט לשנות את ההיסטוריה.
שבס, איש מפלגת העבודה ולימים יועצו המיתולוגי של רבין, רואה את הסכמי קמפ דייוויד שבהם נכתב ש"הסכם זה יהווה דגם להסכמים בגזרות אחרות", ומבין שהגולן הוא הבא בתור. הוא יצא למאבק לצידו של יהודה הראל, מיתוס רמת גולני, שאותו החליף שבס בתפקיד יו"ר ועד יישובי הגולן.
שוחחתי השבוע עם שבס. אין הרבה מהלכי קמפיין ששינו סיפור של עם, שבס חתום על אחד כזה. טוב, לפי ההתלהבות שלו גם היום מהמהלך שהוביל, אני יכול לדמיין איך הוא עצר בציפורניים את גלגלי ההיסטוריה.
"כשאריק שרון, שר החקלאות דאז, רצה לבוא לבקר אותנו בגולן כדי לגנות את דברי שר החוץ משה דיין שתמך בנסיגה מהגולן, אי שם באפריל 79', הצבנו לו תנאי" מספר שבס בממזריות. "אריק - אתה יכול להגיע רק אם אתה מאשר הקמת ארבעה יישובים", ממש אגרת גודש לכניסה לרמה. היישובים אושרו אם תהיתם, אריק הגיע.
יש סוף לכל דוור
כדי לייצר קונצנזוס, שבר שבס את הקופסה, "ועד יישובי הצפון" הוא קרא לזה. "הקמנו גוף של כל היישובים בצפון כמו עמק הירדן, קריית שמונה, מרום הגליל ועוד יישובים. רצינו להראות שלא מדובר בסכנה לגולן בלבד". נזכרתי איך בהרצאות שלי על אסטרטגיה אני מסביר ש"משבר הוא כמו מסיבה, עדיף להזמין אורחים", אז שבס של סוף שנות ה־70 הזמין למסיבה שלו את כל הצפון, ואז הזמין גם את האופוזיציה. הוא עשה מסיבה מרובת משתתפים כדי שכולם ייהנו מהקונפטי בסוף.
בשלב הבא שבס החליט לייסד עצומה, שתהווה מנוף לחץ על בגין. "הלכנו ליגאל אלון, יהודה הראל ואני" מספר שבס, "והחלטנו על כותרת לעצומה: 'הגולן חלק בלתי נפרד מישראל, ריבונות ישראל בגולן היא ערובה לביטחון ושלום'". נשמע מוכר משהו.
לא היו אז אתרי נחיתה ולינקים לחתימות על עצומה, אז הם הדפיסו מעטפות החזר, שכל אזרח יוכל לחתום בעט על העצומה ולשלוח בדואר, לא האלקטרוני. במקביל רתמו את תנועות הנוער, והלכו כל שבת לעשרות צמתים, חניונים ופארקים. זה לא הספיק, אז הם יצאו למסע לובינג בכנסת, והחתימו לא פחות מ־79 ח"כים על העצומה שלהם, מכל קצוות הקשת. "לקחנו שני הליקופטרים" מספר שבס, "והטסנו ביום אחד את כל 79 הח"כים שחתמו על העצומה לפגישות עם יאנוש ואנשי ביטחון", אקט לביצור החתימות, מה שנקרא.
העצומה זינקה ל־745,000 חותמים. ביחס לכמות תושבי המדינה באייטיז, מדובר באירוע חסר תקדים. "ואל תשאל אותי מי ספר", צוחק שבס.
במילים אחרות: שבס הרים לבגין את הכדור לנגיחה, ובגין הבקיע, ועוד מכיסא גלגלים.
וכמה זה היה מסובך? לספח את הגולן הרבה יותר מורכב מאשר את בקעת הירדן למשל: בניגוד לשטחים אחרים, הגולן לא היה חלק מארץ ישראל המנדטורית. זהו "שטח כבוש" במלוא מובן המילה. או אם תרצו: הגולן אולי אינו נחשב במסגרת מצוות התלויות בארץ, אבל הארץ עצמה היא מצווה התלויה בגולן. החוק הזה היה מהלך תנ"כי שאינו בגבולות התנ"ך.
ירח ילבין בפסגת החרמון
חזרה לשני בבוקר בשלהי 81'. שבס מתעורר בביתו בקיבוץ ומקבל שיחה בהפתעה מלשכת ראש הממשלה: "מר בגין מזמין אותך לכנסת לדיון על הגולן" אומרת המזכירה. "לא ידעתי שהוא הולך להעביר את החוק. נכנסנו לאוטו ונסענו לירושלים, ישבתי ביציע המוזמנים בנאום בגין והצטמררתי כולי", הוא מתרגש גם היום.
מעטים המהלכים הציבוריים שמחשבים מסלול מחדש לאומה. הפנייה החדה שלקח בגין גרמה לגולן להפוך בהמשך לקונצנזוס ישראלי ולנשיא טראמפ להכיר בריבונות הישראלית על רמת טראמפ.
עשרות אלפי אנשים נושמים בינינו בגלל מעט מאוד אנשים: 7 באוקטובר היה יכול להיות מסיבת הסיום שלנו, נפילת משטר אסד היתה יכולה להיות האפטר פארטי. ככה זה, יש אנשים שקוראים היסטוריה ויש אנשים שעושים אותה. תודה.
שיר בשבוע
"איזו מן שלוה ולא עושים שום דבר"
(הרב יצחק יוסף בשיעור השבועי למלש"בים)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו