הסנקציות שמציע אדלשטיין: מניעת הטבות ממי שלא יתגייסו

יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין הוא כעת האיש הכי חשוב מבחינת הקואליציה. אחרי פיטורי גלנט, המפתחות לקידום חוק הגיוס נמצאים אצלו. בשיחות סגורות, אדלשטיין מסביר כי הוא מתנגד לשיטה של סנקציות נגד משתמטים, ומעדיף את תעדוף המשרתים.

"הקונספט מאוד ברור: מי שיתגייסו יקבלו תעדוף והטבות משמעותיות מהמדינה (כמו מחיר למשתכן ומלגות לימודים; א"א), ומי שלא יתגייסו - פשוט לא יקבלו. זה יהיה נכון לכל האזרחים - אם הם חרדים ואם לא", אומר אדלשטיין.

כלומר, הסנקציה מבחינת אדלשטיין היא לא לעשות רע למשתמטים, אלא העובדה שהמשרתים יקבלו מהמדינה הרבה יותר מהם.

להעלות את יעד הגיוס

בעוד בנושא הסנקציות הוא מגלה גישה מקילה יחסית, אדלשטיין מטריד מאוד את החרדים ואת הקואליציה בכך שהוא דורש להעלות את יעדי הגיוס ליותר מ־4,800 חרדים בשנה - המספר שצה"ל אמר שהוא יכול לקלוט בשנה הקרובה.

בדיון בוועדת החוץ והביטחון בשבוע שעבר, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, תא"ל שי טייב, אמר: "גם הארכת השירות לשלוש שנים (שמתוכננת, אך שלא עברה עדיין) לא מספיקה כדי לכסות על מצוקת כוח האדם בצה"ל, גם אם יגייסו עוד 4,800 חרדים בשנה אחת".

אדלשטיין לא מוכן לקבל את הפער הזה בין יכולת הקיבולת של צה"ל לבין הצורך האמיתי בלוחמים. באותה שיחה שהגיעה לידינו הוא אמר: "צה"ל צריך להראות תוכנית איך הוא מכסה פער כוח אדם של יותר מ־10,000 לוחמים, ומזה לגזור את היעדים לגיוס - גם של החרדים, אך לא רק".

זהו למעשה הפער המרכזי כעת בקואליציה. החרדים רוצים לקדם חקיקה לפי יעדי הגיוס שצה"ל קבע, אבל אדלשטיין רוצה יותר. מבחינתם, עכשיו הוא המכשול.

ההערכה היא כי תגובש הפשרה הבאה: אדלשטיין יקבל עלייה ניכרת במספרים של יעדי הגיוס - ואילו החרדים יקבלו את שיטתו המעדיפה הטבות למשרתים.