הבחירות בארה"ב וניצחונו ההיסטורי של טראמפ, יחד עם פיטורי גלנט ובשילוב צו איסור פרסום, מטשטשים את הפרטים המלאים בפרשות החמורות שנבדקות בהן מעורבים בלשכת נתניהו.

הפרשה השנייה שנבדקת כבר כמה חודשים אך מותר לספר עליה רק מעט, חושפת את הסיפור כולו ולמעשה מבהירה את הרקע גם לפרשה הראשונה. נתניהו ואנשיו, ברגע שהתאוששו מההלם של 7 באוקטובר, סימנו מטרה ברורה  - להטיל את כל כובד האשמה במחדל על צה"ל ועל שב"כ. אמ־מה, אולי יש פרוטוקולים של דיונים ביטחוניים שבהם נתניהו לכל הפחות קיבל את עמדת מערכת הביטחון, לא אתגר אותה וגם היה עמוק בקונספציה של "חמאס מורתע"? מחשש לכך, יש חשד כי בכירים בלשכה ניסו לשפץ פרוטוקולים, סיכומים, יומני שיחות של דיונים ביטחוניים. למעשה החשד הוא לא רק לשיפוץ פרוטוקולים וניסיון לשנותם, אלא יש חשש לכאורה לניסיון סחיטה. לא פחות.

מקורות המעורבים בפרטים אומרים כי עולה חשד שלפיו בכיר בלשכת נתניהו פעל להשיג חומר אישי אינטימי על אחד מהקצינים במזכירות הצבאית, וניסה לעשות בחומר הזה שימוש כדי לסחוט לכאורה בעקיפין את הקצין כדי שייתן לו את התכתובות הביטחוניות. על פי אותם מקורות, התכתובות הביטחוניות שבעיקר עניינו את אנשי לשכת נתניהו עוסקות בשעות של סוף ליל 6 באוקטובר עד אחרי השעות הראשונות של מתקפת חמאס. מי שהתלונן על החשדות בדבר ניסיון לשינוי תכתובות הוא המזכיר הצבאי הקודם של נתניהו, האלוף אבי גיל, שפנה ליועמ"שית בבקשה לחקור את הפרשה.

הפרשה הזו מצטרפת לפרשת פדלשטיין, שבה יש חשד לערוץ לא חוקי של גניבת מסמכים מצה"ל. המסמך שעומד במרכז הפרשה הוא מסמך שהודלף לעיתון הגרמני "בילד", תוך סילוף והתאמתו לנרטיב של ראש הממשלה בסוגיית החטופים.

אין קו אדום

אם החשדות יתבררו כנכונים, שתי הפרשות גם יחד מציגות דפוס פעולה ברור: לכאורה, בלשכה הבכירה במדינה אין קו אדום שלא יחצו כדי לשרת את האינטרס של המנהיג. פלילי או לא - הכל כשר. על סף בסיסי של מוסר אין בכלל מה לדבר. החשדות לגניבת המסמכים וניסיונות הסחיטה קשורים כולם במטרה להפיל את האשמה במחדל 7 באוקטובר על צה"ל. המטרה הזו משרתת את מטרת העל - לשמר את שלטון נתניהו.

אי אפשר לנתק את רוח המפקד מפעולותיהם של אנשי הלשכה. אומנם ברמה הפלילית הוא עשוי לצאת ללא רבב, אך האם באמת לא ידע על חציית הקווים בלשכתו? התשובה ברורה.

כאשר שואלים שרים בממשלה, הם מודים: "נתניהו הקיף את עצמו באנשים שהם תת־רמה. הם מתנהגים כמו עבריינים בחליפות". על הבכיר בלשכה, ראש הסגל צחי ברוורמן, אומרים שרים בכירים: "הוא באמת כלומניק, עסוק רק בכך ששרים לא יתקרבו לנתניהו. הוא לא מקדם כלום בקואליציה, מעולם לא הביא פתרון לאף בעיה. יש לו גינונים של עבריין".

עוד לפני פרסום הפרשות, בלשכת נתניהו יש תרבות מקולקלת. אסיפת חומרים על יריבים פוליטיים, אי־הקלטות ותמלולים של דיונים ביטחוניים בתחילת המלחמה, הכפשות אנונימיות ברשת, ואפילו שתיית אלכוהול בקריה לפני ואחרי דיונים ביטחוניים רגישים. הם מסתובבים בתחושה כי הם יכולים לעשות במדינה כבשלהם. 

גם תומכי הממשלה יסכימו כי בלשכה הבכירה במדינה צריכים לשבת אנשים ראויים ומוכשרים, עם טוהר מידות. מגיע לנו יותר.