המבחן הראשון של השר כ"ץ: חוק הפטור מהגיוס

ההמונים שיצאו לרחובות כדי למחות נגד פיטורי שר הביטחון, נגד נתניהו, נגד מדיניות הממשלה בסוגיית החזרת החטופים לא תפסו את הקשב של ראש הממשלה והשרים. הפוך - בממשלה ראו בהם כמי שמנסה להעיב על חגיגות "הניצחון" בשתי הגזרות: ניצחון טראמפ על האריס ופיטורי גלנט.

אם תשאלו את שרי הממשלה וחברי הקואליציה, כמעט כולם, מהמסד ועד הטפחות, יסמנו את השבוע הזה כאבן דרך משמעותית להמשך ביצורה של שלמות הקואליציה. לאחר שהודיע על פיטורי גלנט, נתניהו שאל את מקורביו: "מה אומרים על המהלך (הכוונה מה התגובות בציבור, א"א), מקרוביו השיבו: "האופוזיציה בטירוף", נתניהו אמר על כך: "קצת נחת, קצת נחת".

החרב המתהפכת של חוק הגיוס

רבות כבר נכתב על הצורך הפוליטי בפיטורי גלנט כדי לקדם חוק פטור מגיוס שיתאים לחרדים. שר הביטחון היוצא לא הסכים שבמשמרת שלו יצא חוק שיפטור חלק מהחרדים משירות. בלשכת רה"מ הבינו את המתמטיקה והחליטו להפסיק את המשמרת, לא לוותר על חוק שיאפשר השתמטות חרדים.

המבחן הציבורי הראשון של השר הנכנס ישראל כ"ץ לא יהיה בשאלות הרות גורל בנוגע לתקיפה באיראן, הסדר מדיני בלבנון או עסקת חטופים. בכל הסוגיות הללו רה"מ בסוף מכריע.

אולם סוגיית הגיוס נמצאת במנדט מלא אצל שר הביטחון החדש ישראל כ"ץ שנכנס היום לתפקידו. הוא הפוקד, ברצותו ישפיע על עמדת צה"ל ביחס לתנאי הסף של כל חקיקה שתבוא. בימיו הראשונים בתפקיד יידרש כ"ץ להתמודד עם החלטת קודמו שהנחה את צה"ל להוציא 7,000 צווי גיוס למלש"בים חרדים. אם כ"ץ ישהה את ההחלטה, ישנה אותה או יבטלה - כהונתו תמשיך להיצבע בצבעי ההשתמטות.

אם יתעקש על הצווים, "מה הועילו חכמים בתקנתן?" ישאלו החרדים את נתניהו, הם לא דחפו לפיטורי גלנט בגלל העיניים היפות של ישראל כ"ץ.

בעוד נתניהו ותומכיו מנסים לצייר את פיטורי גלנט כפרידה על רקע סכסוך מקצועי, ומתנגדיו זועקים על דיל פוליטי למען השתמטות החרדים, יש גורם משמעותי נוסף למהלך. לראשונה השבוע גדלה מצבת האצבעות בקואליציה מ-64 ל־67, שכן הימין הממלכתי הצטרפו וגלנט ככל הנראה לא יתמוך אוטומטית בכל הצעת חוק.

הדילמה של גלנט

גלנט צפוי בינתיים להישאר בכנסת, אך לא ברור אם ישרוד זמן רב כח"כ בודד ללא השפעה. הוא יצביע על חוקים לפי צו מצפונו. גלנט סבור כי הוא הוא הליכוד האמיתי, אך יודע כי לא ימונה לשום תפקיד שר בממשלות נתניהו. אם כך מה יש לו לחפש בליכוד? נחיה ונראה.

הצטרפות סער לממשלה לפני חודש הייתה על תנאי. האחרון שמר לעצמו על חופש הצבעה עד קבלת תיקים בכירים.  כאשר הכנסת חזרה מהפגרה אך לפני שבועיים ועל רקע משבר חוק המעונות, נתניהו הבין כי הוא צריך את סער לא רק בדיונים הביטחוניים אלא גם בכנסת.

דבר מעניין שניתן לראות בהסכם הקואליציוני של סער עם נתניהו הוא כי הימין הממלכתי לא דרשו וטו בחקיקה הקשורה לשינויים במערכת המשפט. הם רק שמרו לעצמם חופש הצבעה בנושא. זכות וטו היא לא רק כוח אלא עשויה גם להיות הזמנת לחץ חיצוני. שיש לך וטו הציבור מצפה כי תשתמש בו. סער ואלקין רוצים לחזור למחנה הימין, אין להם רצון להיות גלנט 2.0 של הממשלה.

רוח גבית מוושינגטון

אך עם כל הכבוד לנעשה בירושלים, שלמות הקואליציה תושפע לא מעט ממה שיצא מהבית הלבן החל מינואר הקרוב. איש לא יכול לחזות כיצד תראה כהונתו השנייה של טראמפ ואם היא תהיה טובה לישראל. אך אם תהיה דומה לכהונתו הראשונה היא תסייע לנתניהו גם בענייניו הפנימיים.

אם הנשיא החדש ייתן אור ירוק לתוכניות של רבים בממשלה להחלת ריבונות ביו"ש, החלת ריבונות בבקעת הירדן וכל זה תוך הסכמה שבשתיקה להישארות צבאית בעזה וממשל צבאי דה פקטו - חברי הקואליציה יסכימו לבלוע צפרדעים רבות כדי לשמר את הממשלה. כך נתניהו ייתן לחברי הציונות הדתית הישגים ביו"ש בתמורה לחוק פטור מגיוס ויחזיק בשלטונו אולי עד הבחירות המקוריות בשנת 2026. ימים יגידו.