אחרי האמבוש מהקואליציה: כך תוכל הממשלה לפטר את היועמ"שית

בממשלה ובוועדת החוקה שוב נשמעו היום (שני) קריאות לפטר את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, כשגם ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה אותה "לעומתית". אלא שגם אם תהיה תמימות דעים בקרב השרים להשלים את המהלך, מדובר בהליך מורכב.

נתניהו פנה לשר המשפטים יריב לוין, וביקש ממנו למצוא פתרונות כדי להמשיך בעבודת הממשלה.

ח"כ משה סעדה פנה בדיון שנערך בוודעת החוקה באופן ישיר ליועמ"שית: "שימי את המפתחות, ואם לא תעשי את זה אני אפעל להדחה שלך".

לאחר דברי סעדה, גם חברת הכנסת טלי גוטליב תקפה את היומ"שית וטענה כי היא אינה יכולה לקחת חלק בדיון בוועדה כיוון שהיא בניגוד עניינים נוכח העימותים שהיא מנהלת מול השר לביטחון לאומי ומפכ"ל המשטרה. מדובר ביישום החלטת הממשלה שעניינה המאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת בישראל.

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן פנה ליועמ"שית ואמר: שלחתי מכתב מפורט מאוד, ב-11.8.24 ניתנו 45 יום לתשובה והארכה של 45 יום נוספים. חלפו שתי הארכות ומכתב תשובה לא הגיע. אמש הפציע מכתב תשובה לוועדת החוקה. לצערי, כמעט אף אחת מהשאלות לא נענתה שם. בשנה האחרונה 213 הרוגים בחברה הערבית. בשנה הקודמת אף יותר.

"אחרי קציר דמים כה נורא, כשרק בשבוע האחרון מתקרבים למספר דו-ספרתי, במכתב יש חוסר קשר בין התשובות לשאלות, וזה אינו מכתב שאני מתכוון לקבל כתשובה. מכתב של 20 עמודים עם אמירות על מה שאתם חושבים לעשות, אפילו ללא מה שעשיתם, ללא תכניות עבודה, ללא פרוטוקולים או ישיבות. אני מתכוון ליצוק תוכן, לרדת לשורש העניין ולקבל תשובות".

גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דרש בפתח ישיבת סיעת עוצמה יהודית, לפטר את היועמ"שית וטען כי  "לפני כמה חודשים הגיע לביקור ביחידת להב אחד המשנים של היועמ"שית. נציג מהפרקליטות סיפר לי בפגישה כי אותו משנה ביקש לפתוח נגדי בחקירה פלילית על חלוקת הנשקים, רפורמה שאני גאה בה ומוכיחה את עצמה. אותם אנשי יחידה השיבו לפרקליט: 'אין שום דבר. הכל נקי. אין על מה לפתוח בחקירה'". לדבריו, מדובר ב"פרשה חמורה פלילית על מלא-מלא", שמלמדת על "שיטות העבודה של היועצת המשפטית לממשלה".

בהרב-מיארה הגיבה, לדבריה, "על סיפורי בן גביר", וטענה: "לא היה ולא נברא".

כך מתבצע הליך הפיטורים

דו"ח של ועדת שמגר משנת 2000 קבע את הכללים למינויו, כהונתו ופיטוריו של יועץ משפטי לממשלה. בדו"ח נקבעו ארבע עילות שונות שבגינן ניתן לפטר יועמ"שית: אם היועמ"ש אינו כשיר עוד לבצע את תפקידו, אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית, אם היועמ"ש עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו, או אם קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל.

העילה האחרונה יכולה להיות רלוונטית לממשלה הנוכחית, אך זה רק תחילת התהליך. שר המשפטים צריך לפנות לוועדה שמינתה אותה. מדובר בוועדה הכוללת חמישה חברים וביניהם שופט עליון, נציג פקולטות למשפטים, נציג לשכת עוה"ד, ח"כ מוועדת החוקה ושר משפטים או יועמ"ש לשעבר.

יכול להיות שבוועדה שכזו יהיה רוב להדחת היועמ"שית, אך ייתכן גם שלא. הוועדה תוציא עמדה כתובה והנושא יעבור לדיון בממשלה, שיכולה לקבל את המלצת הוועדה ויכולה שלא. ליועמ"ש ישנה זכות שימוע מול הממשלה והוועדה. גם אם הממשלה תעבור את כל המשוכות הללו, בסוף הדרך תחכה פנייה לבג"ץ שעשויה לבטל את החלטת הוועדה והממשלה לפטר אותה.