הממשלה תוכל לפטר את היועמ"שית? כך עובד ההליך המורכב

בהרב-מיארה "זכתה" שוב לאמבוש, שכלל קריאות להדחתה • על פי דו"ח משנת 2000 ישנן ארבע עילות לפיטוריה • גם במידה ונמצאת העילה, ההכרעה עוברת לוועדה • וזה ממש לא הסוף

הצדדים יכולים להיפרד, אך מדובר בהליך ארוך. היועמ"שית בהרב-מיארה וחברי הממשלה. צילום: יונתן זינדל פלאש 90

שלבים רבים ומחסום בג"ץ: בממשלה שוב נשמעו היום (שני) קריאות לפטר את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, כשגם ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה אותה "לעומתית". אלא שגם אם תהיה תמימות דעים בקרב השרים להשלים את המהלך, מדובר בהליך מורכב.

דו"ח של ועדת שמגר משנת 2000 קבע את הכללים למינויו, כהונתו ופיטוריו של יועץ משפטי לממשלה. בדו"ח נקבעו ארבע עילות שונות שבגינן ניתן לפטר יועמ"שית: אם היועמ"ש אינו כשיר עוד לבצע את תפקידו, אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית, אם היועמ"ש עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו, או אם קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל.

העילה האחרונה יכולה להיות רלוונטית לממשלה הנוכחית אך זה רק תחילת התהליך. שר המשפטים צריך לפנות לוועדה שמינתה אותה. מדובר בוועדה הכוללת חמישה חברים וביניהם שופט עליון, נציג פקולטות למשפטים, נציג לשכת עוה"ד, ח"כ מוועדת החוקה ושר משפטים או יועמ"ש לשעבר.

יכול להיות שבוועדה שכזו יהיה רוב להדחת היועמ"שית, אך יכול להיות גם שלא. הוועדה תוציא עמדה כתובה והנושא יעבור לדיון בממשלה, שיכולה לקבל את המלצת הוועדה ויכולה שלא לקבל אותה. ליועמ"ש ישנה זכות שימוע מול הממשלה והוועדה. גם אם הממשלה תעבור את כל המשוכות הללו, בסוף הדרך תחכה פנייה לבג"ץ שעשויה לבטל את החלטת הוועדה והממשלה לפטר אותה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר