מלחמת התקומה? נתניהו מנסה לשכתב את כהונתו

רה"מ בזמן האסון מבקש עתה שיזכרו אותו כראש ממשלת התקומה, באמצעות החלפת שם המלחמה באופן מלאכותי • אין שום עולם סביר שהוא יהיה האיש שיצעיד את החברה הישראלית לעבר תיקון ולידה מחדש

נתניהו . צילום: לע"מ

אז "מלחמת התקומה", אם כן. זה הסלוגן החדש, המוטו, אפשר - המנטרה החדשה שעכשיו תחזור על עצמה בכל הצהרה מצולמת ובכל ציוץ בטוויטר, עד שתחדור ותחלחל, ואולי גם תתקבע. הרי אומרים שבכוחן של מילים לברוא ולייצר מציאות, אז נדמה שרה"מ בנימין נתניהו חושב שבכוחן גם לשכתב מציאות, או לכל הפחות לנסות לנסח אותה מחדש.

הנה כי כן, כמו במגע של קסם, באבחה אחת, של מהלך מיתוג אחד, הופכת המציאות לנבואה שמגשימה את עצמו (כלומר, את ראש הממשלה). קבלו אותו: אבי התקומה. האיש שאך זה מקרוב (עד לפני שלושה שבועות) היה מוסכם כראש ממשלת האסון, והנה, הוא עתה כבר ראש ממשלת התקומה.

ממשלת ישראל ה-37. ממשלת האסון לממשלת התקומה?, צילום: אורן בן חקון

אבקש רק לדייק כאן עבור הקופירייטר הנלהב, נתניהו, שתקומה פירושה קימה מחדש; לידה מחדש; בריאה של דבר שכמעט מת - את עצמו מחדש; ומכאן, שכאשר ראש הממשלה מבקש להכריז על המלחמה הזאת כ"מלחמת התקומה", הוא מבקש לומר שהישגיו בשבועות האחרונים הם לא רק יציאה אל עתיד חדש, מתוך הווה מתחדש, כי אם גם פס עבה ולבן של שכבת טיפקס על העבר. כי העבר מת. ותחתיו מה נולד? תקומה, נכון.

כי אם תאמר "תקומה", תרמוז לכך שה"תקומה" היא תוצאה של "ניצחון מוחלט". ואם תשאלו אותי, אז אהיה מי שטוען שהניסיון לקבע את שמה של המלחמה כמלחמת "תקומה", מבקש כנראה לגרוס שאבי התקומה הוא גם אבי האומה - ומי שמחליט מתי לקבע בחוק את שמה של המלחמה לתפארת, ומתי יש להתנגד נחרצות לוועדת חקירה ממלכתית, שתנסה להבין למה בכלל נאלצנו לצאת לאותה "מלחמת תקומה".

לוחמי צה"ל במרחב ג'אבליה. המלחמה טרם הסתיימה, צילום: דובר צה"ל

ולמען הסר ספק: מגיעות לאיש מחיאות כפיים על החודש האחרון מול חיזבאללה. כל החלטה - בול בפוני. באמת שכבוד על זה. מדובר באירוע מאוד מרשים; ואו־טו־טו המתקפה על איראן, שאפשר שבסופה יחשוב העולם כולו מחשבות חדשות על עוצמתה של ישראל; אבל אדוני ראש הממשלה, על איזו "תקומה" אתה מדבר?

נתניהו הוא הכל חוץ מתקומה

תקומה אינה רק השבת כוח ההרתעה של ישראל. תקומה כוללת גם תיקון חברתי עמוק. שיח פנימי ולאומי חדש. יצירת צורה ישראלית חדשה ומתחדשת לכל אורכה ורוחבה של הישראליות הפצועה הזו של כולנו. ובמחילה, אדוני, אין שום עולם סביר שבו האיש שיצעיד את החברה הישראלית לעבר תיקון ולידה מחדש יהיה אתה.

אחרי הכל, פצעי האסון עדיין מדממים ובוערים וצורבים. לעזאזל: התקיימו כאן שני טקסי זיכרון מקבילים ל-7 באוקטובר! אנשים כאן אוכלים זה את זה בתאווה גדולה לקטטה ומריבה ופילוג ושנאת אחים. אז איפה תקומה? איפה?

ותזכורת לסיום: המלחמה טרם הסתיימה. 101 חטופים עדיין מצויים בשבי המפלצות. לך תאמר להם שהם שותפים ל"מלחמת התקומה". אפילו מחילות חמאס יגחכו בעצב. וממילא, עד שאחרון החטופים לא ישוב - אין ולא יהיה סיום למלחמה הזאת, ובטח אין ולא יהיה שום כתר לקשור על ראשו של אף אחד, בוודאי לא על ראש ממשלת התקומה מטעם עצמו.

אז לא "מלחמת התקומה", כי אם מלחמת 7 באוקטובר. מלחמת שמחת תורה. תבחר ההיסטוריה איזה שם שתבחר. כי מי שמבקש להכריז על שם למלחמה ("מלחמת הניצחון המוחלט" היה גם בין המועמדים? רק מתעניין), מבקש לשכתב את מה שגרם לה (המחדל הנורא בתולדות ישראל), ואת האסון שהביא לפריצתה (7 באוקטובר, זוכר?), ולהחליף אותם בעתיד אלטרנטיבי שבו אין מחדל ואין שואה ואין לקיחת אחריות עליהם. במקום זה יש "תקומה".

ועם כל הצער שבדבר, אדוני ראש הממשלה, אין בנו תקומה. אפילו לא קרוב לכך. הלוואי שתהיה בעתיד. אבל בעתיד של תקומת ישראל חוששני שאין לך מקום. אחרי הכל, אתה ראש ממשלת 7 באוקטובר. וזו שורה אחת בהיסטוריה ששום החלטת ממשלה שתעביר לא תצליח למחוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר