זה היה ביום שני. למרות שכבר שנים שרי הממשלה לא משתמשים בביפרים, החריש פיצוץ גדול את המערכת הפוליטית: המו"מ להכנסת סער לממשלה התפוצץ ברעש תקשורתי גדול.
השר לוין על מינוי השופטים: "יש מי שמבקשים להחליף את דרך ההבנות בדרך של ביטול מעמדם בוועדה של נבחרי הציבור" // צילום: דוברות הרשות השופטת
באוויר החלו לעוף רסיסי מידע מתוך המשא ומתן - הובטח ביטחון, אולי חוץ, שר לאלקין, אולי תיק של ש"ס, ועוד פרטים שונים וחלקם משונים. בלשכתו של השר יריב לוין, שנחשב שושבין ומתווך בעסקה, התקבלו אינספור בקשות לתגובה באותו היום - כולן נענו בלקוניות: "לא מתייחסים". חוץ משמועה אחת שממנה לוין לא התעלם, על כך שהוא מוכן לוותר על תיק המשפטים עבור סער.
תגובת לוין לשמועה בדבר נכונותו לוותר על משרדו לסער, נועדה לומר לשופטים: "חשבתם לנשוך שפתיים ולא להתפשר? תשכחו מזה, אני כאן לעוד שנתיים וכדאי לכם להגיע איתי לפשרה"
הפרט הזה לא היה ולא נברא, ולמרות זאת - זו הידיעה היחידה שהוכחשה נחרצות בלשכת לוין. למה? היא כוונה לאוזני מערכת המשפט והשופטים, ונועדה לומר להם: "אפילו אל תחשבו שאני הולך, אני פה כדי להישאר. חשבתם לנשוך שפתיים ולא להתפשר? תשכחו מזה, אני כאן לעוד שנתיים וכדאי לכם להגיע איתי לפשרה".
כזכור, בית המשפט הוציא צו המחייב את לוין לכנס את הוועדה למינוי שופטים, ועורר סערה. כפיית השופטים, המלצות של אנשי ליכוד לא לכבד את הצו, משבר חוקתי בפתח - כל זה עדיין באוויר.
מכנסים וגם ממנים
מה לוין יעשה? הנה עמדתו, שמתפרסמת כאן לראשונה: בימים האחרונים שוחח לוין עם כמה ח"כים בליכוד ששאלו אותו מה כוונותיו. לוין השיב שהוא אמנם מתכוון לכבד את הוראת בית המשפט, אך לא מתכוון להשתתף בדיונים. שהוא מתכוון לכנס את הוועדה, אך לא מתכוון "להשתתף בהצגה", כלשונו.
לדבריו, הוא ישלח זימון לכינוס הוועדה, אך יחרים את הדיון ולא ישתתף בו. לוין שטח באוזני חבריו תסכול גדול. "הוא חש שהוא לא רלוונטי לתהליך, הצעות הפשרה שלו לא מתקבלות, סמכויותיו לא מיושמות", הם מספרים.
הצעד של לוין להחרמת הוועדה נועד להמחיש באופן ציבורי את עמדתו. כך לדוגמה, אם ממלא מקום נשיא העליון, השופט פוגלמן, ייקח את המושכות בוועדה וינהל אותה, ישתקף ציבורית כיצד השופטים גם מצווים על כינוס הוועדה וגם עוסקים במינויים של חבריהם.
"עושים ממנו פקיד"
לוין מסביר לחבריו כי חששו העיקרי הוא לא מהמינוי הצפוי של השופט יצחק עמית לנשיא העליון. זה היה "קרב אבוד", לתפיסתו, ואין לו יכולת להילחם בכך. למעשה, בהצעות הפשרה שלו הוא הסכים שהשופט עמית ימונה, אך ניסה לקבל שני מינויים של שופטי עליון בתמורה.
החשש העיקרי של לוין הוא ממדרון חלקלק, מהמשך הליך מינוי שופטים גם לבתי המשפט בדרגים הנמוכים, בלחץ השופטים. לטענת לוין, בבית המשפט המחוזי בירושלים חסרים כמה שופטים ועד כה הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות על המינויים. כפי שקרה בעליון, הוא אומר, תוגש עתירה לבית המשפט לחייב אותו לכנס את הוועדה ולהסכים לשמות מסוימים.
אחד הח"כים ששוחחו איתו מספר: "הוא כעוס מאוד על ההחלטה, אומר שהופכים אותו לעציץ. שהשופטים יחליטו מתי לכנס, את מי למנות, והוא רק זה שיספק את המשרד ואת הסנדוויצ'ים בדיון. לתפיסתו, הם עושים ממנו רק פקיד. הוא יכנס את הוועדה כדי לכבד את המשפט, אבל לא יגיע לדיון - וככה ישדר מסר שהשופטים למעשה מנהלים הכל לבד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו