המניע לדרמה הפוליטית: שרידות הממשלה ויחסים אישיים

כמו בכל דרמה טובה יש כאן הכל: אינטרסים חבויים, אמוציות, יצרים, שקרים ותככנות מתערבבים להם יחדיו במעשה המרכבה של חזרת גדעון סער לשורות גוש נתניהו - הפעם אולי מהדלת הראשית, כשר ביטחון, במלחמה הכי קשה שהיתה פה מאז קום המדינה. האויבים הפוליטיים סער ונתניהו עשויים לחבור יחד, וכך ראש הממשלה יוכל להיפטר מגלנט - יריבו הפוליטי מבית מאז הקמת הממשלה.

כדי להסביר איך למרות היריבות הקשה, המהלך הזה צובר תאוצה ובסיכויים גבוהים נכון לכתיבת שורות אלה אף צפוי להתממש, ננסה לנתח את האינטרסים של השחקנים על המגרש.

אסור להתבלבל, נתניהו אמנם ינסה לצבוע את פיטורי גלנט בנימוקים ביטחוניים של מחלוקת סביב סוגיית המלחמה בצפון, כדי לטשטש שיקולים פוליטיים ויחסים עוכרים בין השניים, אך לא כך היא. אין בין נתניהו גלנט כל פער בשאלה האם צריך ללכת למערכה צבאית רחבה כדי להחזיר את תושבי הצפון לביתם. אם יש פער, הוא סביב השאלה כיצד מערכה בצפון תשפיע על המו"מ להשבת חטופים ועל אופי המערכה ברצועה - אך גם זה אינו משמעותי, בטח לא כזה שבגינו מפטרים שר ביטחון. ברקע הדברים האלה, וכדי להזים את התירוץ הזה של נתניהו, גלנט הדגיש בהודעותיו לתקשורת את עמדתו כי הזמן להסדרה בצפון אזל והדרך היא מערכה צבאית רחבה. רק לפני שבועיים אמר בדיון כי ישראל נמצאת בצומת טי. אם אין הסדרה, וכרגע אין, אז הולכים למערכה צבאית. אין אופציה אחרת.

נתניהו מעוניין בהזזת גלנט כבר זמן רב בעיקר עקב חוסר אמון ויחסים אישיים עכורים. נתניהו סבור שגלנט פועל נגדו בכל דבר מאז הוקמה הממשלה ושהוא תופס צד למשל בעסקת החטופים. מצד שני גם לגלנט ביקורת חריפה על רה״מ.

בעיית חוק הגיוס

אך הסיפור הגדול מאחורי הפיטורים והאמת סביב המו"מ עם סער הוא נושא חוק הגיוס. ברקע הבעיות של סבסוד המעונות ושלל הגזירות על החרדים, דפק על השולחן ואמר שאם אין חוק גיוס - אגודת ישראל לא תתמוך בתקציב המדינה לשנת 2025 שצריך להיות מאושר עד סוף השנה. אם אין תקציב אין ממשלה.

נתניהו הבין זאת היטב, ולכן החליט ללכת על המהלך. בממשלה רואים בגלנט כמי שמסכל חוק גיוס. הם טוענים כי הוא הטיל וטו למערכת הביטחון שלא לשתף פעולה בהבאת הנתונים ועבודת הוועדה בגיבוש חוק. גלנט למעשה כבר מזמן החליט כי חוק גיוס לא יצא תחת ידו בממשלה הזאת. הוא לא רוצה להיות חתום על דבר כזה. אלא אם כן יהיה חוק שמוסכם על חלק מהאופוזיציה, ודבר כזה לא יקרה.

הסיפור אינו שלא ניתן לקדם חוק בגלל הוטו של גלנט, אלא שבממשלה רוצים חוק גיוס שמערכת הביטחון תסמוך עליו את ידיה, ולא כזה שייסגר במחשכים בין אדלשטיין לחרדים, מתוך הבנה שיש צורך ציבורי שהצבא יהיה מרוצה ושבליכוד יהיה לכך רוב.

החרדים למעשה מוכנים לכל המכסות שצה"ל דורש, בין אם מדובר ב-4,800 מתגייסים בשנה או מעט יותר. הם רק מבקשים שלא ישלחו את הצווים למי שלומד תורה.

האם סער יסכים לפשרות מול החרדים? ההבנה היא שהוא יסיר את הוטו מהגעה להסכמות עם מערכת הביטחון ויאמץ את המכסות של צה״ל. זה טוב מספיק לחרדים ולנתניהו, ועדיף מבחינתם על פני גלנט.

מה סער רוצה?

צירוף סער ופתירת חוק הגיוס נותן לממשלת נתניהו אוויר לנשימה ככל הנראה עד שנת 2026, שכן יהיה סעיף בהסכם בו סער מתחייב שלא להיות שותף למהלך של פירוק הממשלה עד סוף ימיה.

האינטרס של סער בסיפור הוא סבוך יותר. סער הולך פה נגד כל מה שאמר בארבע שנים האחרונות מאז פרש מהליכוד והאשים את נתניהו בשלל האשמות חמורות של העדפת טובתו האישית על פני טובת המדינה. סער התברבר בדרך, עזב את הבייס הימני והגוש אליו הוא שייך באופן טבעי, ונכווה פוליטית ממשלת השינוי ושותפות עם גנץ. הוא לא הצליח להתרומם בסקרים ולא קיבל הצעה שרצה מליברמן לכנסת הבאה.

סער רוצה להשפיע על ניהול המלחמה, הוא רוצה להיזכר בהיסטוריה כשר ביטחון במלחמה הדרמטית ביותר אולי שהייתה פה, ובנוסף הוא סבור שאם יצליח להשפיע לטובה על מהלך המלחמה אז יצליח להשתקם פוליטית ולחזור לליכוד. ומה אם לא יצליח? הוא מעדיף למות פוליטית שר ביטחון מאשר ח״כ באופוזיציה שלא עובר אחוז חסימה.

מהלך שכזה, תוך הפרת ההבטחה העיקרית שלו לבוחריו והתנגדותו העיקשת לנתניהו צפויה להביא על סער לחצים קשיים מסביבת מגוריו הביתית בתל אביב ומשורות מחאת מתנגדי הממשלה ברחבי הארץ. נראה שזה מחיר שהוא מוכן לשלם.

נקודה נוספת שעולה לאוויר היא אינטרס של נתניהו להסרת הוטו של בן גביר שכן הוא כבר לא יהיה האצבע המכרעת אם סער יצטרף. זה לא כל כך נכון. זוהי שותפות שעתידה לצעוד גם אל הממשלה הבאה, ולכן נתניהו זקוק לו. 

נכון לשעה זו הסיכויים שהמהלך יושלם גבוהים. שרה נתניהו אמנם התנגדה להכנסת סער לממשלה בנימוק שאי אפשר לסמוך עליו, אך נראה כי מכשול זה הוסר, וכבר בימים הקרובים, ואולי אף לפני כן, נשמע אם היריבים המרים הפכו לפתע לאוהבים.