בשיחות סגורות, שתוכנן הגיע לישראל היום", אמר לאחרונה שר הביטחון יואב גלנט: "אני בוטח ברמטכ"ל וסומך עליו. אני לא מתכוון להחליף אותו כל עוד יש זירה פתוחה בצפון".
למעשה, גם שמונה חודשים לאחר 7 באוקטובר, נראה כי שר הביטחון סבור שעדיין אין מקום לחילופי תפקידים בצמרת מערכת הביטחון כל עוד המלחמה לא הסתיימה, וכאשר קיים עדיין סיכוי לא מבוטל שישראל תצא למערכה מול חיזבאללה בלבנון.
דבריו של גלנט דרמטיים ועשויים לגרום לכך שבניגוד למה שהיה אפשר לחשוב, הרמטכ"ל הרצי הלוי ימשיך להוביל את צה"ל עוד חודשים ארוכים ואפילו יותר מכך, אם תתפתח מערכה ארוכה בלבנון. זאת, כמובן, לצד העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו, השר גלנט ושאר הדרג המדיני כלל לא מעלים על השולחן את האופציה שהם יתפטרו עקב אחריותם למחדל שהוביל לאסון.
על פי הדיווחים בכלי התקשורת, הרמטכ"ל הלוי סימן את סיום התחקירים הצה"ליים על אירועי 7 באוקטובר כמועד שבו יוכל לפרוש, וההערכה היתה סביב חודש ספטמבר.
כעת, לקראת המעבר לשלב ג', מהלך שבישראל רואים בו סיום רשמי של הלחימה העצימה ברצועה, רבים מצפים שהרמטכ"ל רא"ל הלוי וראש השב"כ רונן בר יפרשו מתפקידם, בהמשך להצהרותיהם כי קיבלו אחריות למחדל. הלוי בהחלט יכול לפרוש ולבקש לסיים את תפקידו, אך נראה כי אם זה תלוי בגלנט - ולפי הציטוטים שאנו מפרסמים כאן - הוא עשוי לבקש מהרמטכ"ל להישאר כל עוד לא ברור לאן תתפתח המערכה בצפון.
מקורות צבאיים אמרו ל"ישראל היום" כי "אם הרמטכ"ל יפרוש עכשיו, לפני שברור מה קורה בצפון, זה יגרור פרישה של כל הבכירים תחתיו שהיו קשורים למחדל - ויזעזע את הצבא. צריך לנהל את זה בצורה מקצועית. צה"ל לא יכול לעבור טלטלה כשעוד יש אפשרות למלחמה כוללת בצפון".
מי ימנה את הרמטכ"ל?
הדיון באשר לעיתוי פרישת הרמטכ"ל הלוי וראש השב"כ בר מתקיים על רקע יחסים עכורים מאוד בין שרי הממשלה והעומד בראשה לבין ראשי מערכת הביטחון. האחרונים מדברים בהתנשאות אל השרים איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' ושרים נוספים, על רקע העובדה שאין להם ניסיון צבאי, ואילו השרים תוקפים בחריפות את בכירי הצבא.
כך, לדוגמה, היה בישיבת הקבינט שאת הדברים מתוכה חשפנו ב"ישראל היום" ביום שישי האחרון, אשר בה אמר השר סמוטריץ' לרא"ל הלוי: "אל תטיף לנו על אחריות, אנחנו לא הלכנו לישון ב־6 באוקטובר", והלה הטיח בו בצעקה: "חזור בך", השר גלנט התייצב לצד הרמטכ"ל, רה"מ ביקש מסמוטריץ' להתנצל - וכך היה.
לפרישת הלוי ובר, כאמור, יש משמעות פוליטית. שרי הממשלה מהליכוד ומהציונות הדתית סבורים כי השניים היו צריכים להתפטר מזמן.
עם זאת, התפטרותם תוביל לכך שהציבור יתבע גם את התפטרות רה"מ והממשלה כולה. כלומר, הלחץ יעלה מעלה.
מנגד, באופוזיציה ובקרב מובילי המחאה חוששים שאם הרמטכ"ל וראש השב"כ יפרשו, הממשלה תישאר ותמנה במקומם את אנשי שלומה. דהיינו, מינויים פוליטיים. הדבר קשור יותר בראש השב"כ, שאותו ממנה רה"מ ויש לו קשר ישיר למרכיבים דמוקרטיים במדינה.
באשר לרמטכ"ל, המועמד המוביל להחלפתו של רא"ל הלוי הוא מנכ"ל משרד הביטחון, אייל זמיר. במקרה כזה של פרישת הרמטכ"ל, נשאלת השאלה: האם בכלל יש לממשלה, שהיתה אחראית למחדל, מנדט ציבורי למנות את הרמטכ"ל הבא שישקם את הצבא?
מלשכת גלנט נמסר בתגובה: "לא מתייחסים לשיחות סגורות, ומֵצֵרים על הדלפות מהן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו