מעצר חשוד (אילוסטרציה). צילום: שירות בתי הסוהר

למרות התנגדות השב"כ: הממשלה אישרה קידום הצעת חוק שנועדה למנוע מעצר מנהלי של יהודים

לפי ההצעה, שאושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה - ייקבעו מגבלות משמעותיות ותצומצם הסמכות המצויה בידי שב"כ להכניס אזרח ישראלי למעצר מנהלי • רוטמן: ״מדובר בדרישה דמוקרטית, לצערי, ישנם גורמים המנסים לצייר זאת כאילו מדובר בהצעה העוסקת ביהודים או בערבים" • איזנקוט: נראה שאין לממשלת בן גביר-סמוטריץ׳ כל כוונה לעצור בטרם יוודאו שמערכת הביטחון נתונה למרותם"

[object Object]

הצעת החוק שיזם יו״ר ועדת החוקה חה״כ שמחה רוטמן, אשר תקבע מגבלות משמעותיות ותצמצם את הסמכות להכניס אזרח ישראלי למעצר מנהלי המצויה ביד השב״כ, אושרה היום (ראשון) בוועדת שרים לענייני חקיקה.


ח"כ עידית סילמן בהפגנה לביטול צו מעצר מנהלי שהוצא כנגד אברהם יאיר ירד (ארכיון)

הצעת החוק הנוכחית מבקשת לחזק את ההגנה על זכויות האדם בישראל ע״י קביעת פרוצדורה נוקשה יותר להוצאת צווי מעצר מנהליים כנגד אזרחי המדינה. על פי ההצעה, לא ניתן יהיה לעצור אדם במעצר מנהלי, אלא אם כן יש לשר הביטחון יסוד סביר להניח כי האדם חבר בארגון טרור ששם לו למטרה לפגוע בעצם קיומה של המדינה או לבצע מעשי טרור באזרחיה. 


כיום, הסמכות הנתונה בידיו של השב״כ למעשה כמעט אינה מוגבלת והוא יכול להכניס אנשים למעצר מנהלי בעילות רחבות מאוד של הגנה על ביטחון המדינה וביטחון הציבור. בפועל, התהליך הוא חשאי ולא תחת ביקורת פרלמנטרית. העצור עצמו לא יודע מה הן הראיות ומה הן הטענות שעולות כלפיו והוא נאלץ להתמודד עם טיעונים שנאמרים בפרפרזה. השימוש בכלי הזה הינו ייחודי למדינת ישראל, וככל שנעשה בו שימוש אך ורק לצרכי התמודדות עם אתגרי הביטחון הייחודים של מדינת ישראל, ניתן להצדיק אותו בדוחק.

הצעת החוק של רוטמן מבקשת לקבוע שניתן יהיה לעשות שימוש בכלי הזה אך ורק כאשר מדובר במאבק נגד ארגוני טרור המבקשים לפגוע בעצם קיומה של מדינת ישראל או באזרחיה. ״מדובר בדרישה בסיסית ודמוקרטית. לצערי, ישנם גורמים המנסים לצייר זאת כאילו מדובר בהצעה העוסקת ביהודים או בערבים, כאשר למעשה ההצעה איננה מבדילה בין אזרחי מדינת ישראל היהודים וערבים כאח,ד וקובעת כי השימוש בכלי הזה יוגבל כאשר מדובר באזרחי מדינת ישראל ללא הבדלי דת, גזע ומין", טוען רוטמן.

לדבריו, "המחויבות הראשונה במעלה של מדינה היא לחייהם ולחירותם של אזרחיה, ולכן, השימוש בכלי המעצר המנהלי כנגד אזרחי המדינה להיעשות חייב להיעשות בצורה המצומצמת ביותר האפשרית״.

גדי איזנקוט הגיב לאישור הצעת החוק, בפוסט שפרסם בפייסבוק: "ממשלת בן גביר-סמוטריץ׳ בחסות נתניהו, ממשיכה בהרס השיטתי של ביטחון המדינה והפגיעה באינטרסים הלאומיים שלה. לאחר שהשתלטו על המשטרה והמנהל האזרחי, הגיע הזמן מבחינתם לפגוע ביכולות השב"כ", תקף.

השר לשעבר גדי איזנקוט (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

"נראה שאין להם כל כוונה לעצור בטרם יוודאו שמערכת הביטחון, כולה, נתונה למרותם ונשללת ממנה היכולת לפעול באופן ענייני כאשר הגנת מדינת ישראל והמשך קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואלו בלבד, עומדים לנגד עיניה.מערכת הביטחון מושכת בדש מעילו של ראש הממשלה: סיכון ברור להסלמה. אפשר, וצריך לעצור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו