במשך שנים טיפח נתניהו את הקשר עם הסיעות החרדיות. לא תמיד זה היה כך. במשך עשורים ההנהגה הפוליטית החרדית דאגה לשמור על עצמה כלשון מאזניים - לא מחויבת לאף מחנה.
אצל נתניהו הכל השתנה. עוד בשלהי ממשלת קדימה, עם נפילת ממשלתו של אהוד אולמרט, נתניהו הצליח להעביר את ש"ס - אז בראשות אלי ישי - למחנה שלו, ולהוביל לבחירות ולממשלה בראשותו. דרעי הותיר את הברית עם נתניהו על כנה, והיא עמדה במבחן במשך שלוש מערכות בחירות רצופות.
הראשון שהפר את הברית היה נתניהו, כשהקים את "ממשלת האחים" עם יאיר לפיד ונפתלי בנט ב־2013 - בלי החרדים, שחזרו לממשלה רק ב־2015.
לא רק זכותו של נתניהו עומדת בבסיס הברית עם הליכוד, אלא גם זו של מפלגות השמאל, שהפכו לרדיקליות, לאולטרה־ליברליות ולאנטי־דתיות.
כעת עומדת הברית למבחן נוסף. מצד אחד, ליהדות התורה ולש"ס אין עם מי ללכת לבד ממחנה הימין בראשות נתניהו. מנגד, ביקורת קשה נשמעת בלשכות הח"כים החרדים ובעיתונים המגזריים. עיקר הטרוניה הוא על כחש מצידו של נתניהו, לטענתם, שהצליח לגרום לחרדים להסיר מסדר היום כל חקיקה שנויה במחלוקת שאמורה היתה להיטיב עם המגזר, ונתן בתמורה הבטחות ללא כיסוי.
כשדרעי הטיח בנתניהו את מה שהטיח אחרי הפלת חוק הרבנים - הוא לא התכוון רק לחוק. דרעי הוציא תסכול של שנים. ללכת הוא לא יכול, ומה שנותר לו זה רק לזעוק בטלפון.
הטור המלא - מחר ב"ישראל השבוע"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו