הסנגוריה בביקורת חריפה על הצעת החוק של צביקה פוגל: ״מהלך קיצוני וחריף"

פגיעה נוספת בזכויות האזרח הישראלי? בוועדה לביטחון לאומי תעלה מחר (שני) בבוקר לדיון הצעת החוק של ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית, שנועדה "להגן על הציבור מפני ארגוני פשיעה". מנייר העמדה של הסנגוריה הציבורית, שהגיע לידי "ישראל היום", עולה כי הצעת החוק מהווה למעשה שינוי דרמטי של סדרי העולם באכיפה הפלילית בישראל. בתוך כך, היא מעוררת קשיים חוקתיים של ממש ומציעה להעניק לכל שוטר סמכויות דרקוניות ונרחבות שעלולות בסופו של יום לפגוע באזרחים.

הצעת החוק, של ח"כ פוגל, מבקשת להסמיך את בית המשפט, לבקשת הגורם המוסמך במשטרה, להטיל שורת הגבלות מנהליות על אזרחים, אם שוכנע השופט כי הדבר "חיוני למניעת פגיעה חמורה בביטחונו או ברכושו של אדם". ההגבלות הללו כוללות, בין היתר, את תיחום חופש התנועה.

לפיכך, אזרחים שעליהם יוטלו ההגבלות יידרשו להיוותר במעצר בית, יוחל עליהם איסור להימצא במקומות שייקבעו באיסור התנועה בשעות מסוימות וכן חובת מגורים באזור גאוגרפי שיוגדר בידי השופטים. לאלו, מתווספת מגבלה על הימצאות בסביבת אדם או יחד עם קבוצת אנשים "בעלי מכנה משותף", איסור קיום כל קשר עם אדם או קבוצת אנשים, מגבלה על עבודה או עיסוק; מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים, מגבלה על נהיגה בכלי רכב, איסור יציאה מהארץ, מגבלה לעניין שימוש באינטרנט, חובה לדווח מראש למשטרת ישראל על כוונה לצאת ממקום או להיכנס למקום מסוים ועוד.

על פי המוצע, הוצאת הצו תישען אך ורק על הערכת מסוכנות מודיעינית בלבד, שתיערך בידי המשטרה. אבן הבוחן שתקבע לשם כך תהיה "ההערכה שאדם הוא פעיל בארגון פשיעה ורמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם". כמו כן, ניתן יהיה לסטות מדיני הראיות וכן להסתמך על ראיות חסויות אשר לא יובאו בפני האדם ועורך דינו. במקרה זה, הצו יוצא: "בשל חשש הצופה פני עתיד וזאת בהיעדר ראיות מספיקות במישור הפלילי, על מעשים המיוחסים לו בעבר", כלומר שלא על בסיס ביצוע עבירה כלשהי ועל בסיס ראיות מנהליות בלבד.

הסמכויות האמורות ניתנות להפעלה על אדם למשך ארבעה עד שישה חודשים, לפי סוג המגבלה, אך ניתן יהיה להאריך את ההגבלות המנהליות באמצעות צווים חדשים, ולמעשה ללא כל הגבלת זמן. בסנגוריה הציבורית מתנגדים להטלת המגבלות המנהליות המוצעות על אדם שהוא בחזקת חף מפשע. זאת מאחר שהן עלולות להקבע בהיעדר תשתית ראייתית מספקת, ללא חשד סביר לביצוע עבירה פלילית ובהסתמך על מידע מודיעיני בלבד שחלקו עשוי להתייחס לחשש עתידי. כל אלו מהווים פגיעה אנושה, בעיני הסנגוריה הציבורית, בזכות לחירות ולכבוד.

המנגנון המוצע בהצעת החוק אף עלול להמיט פגיעה אנושה בהגינות ההליך המשפטי וביכולתו של האזרח להתגונן כראוי. עוד מוסיפים בסנגוריה, כי ההגבלות המנהליות המוצעות והשימוש בסמכויות אלו, במתכונת המוצעת, יופנו גם נגד אזרחים שמוגדרים כ"נורמטיביים" ויפגעו גם באלו שחפים מפשע. "בראייתנו מהלך חריף וקיצוני ממין זה אינו יכול להיעשות באופן חפוז וכלאחר יד, ובוודאי שלא בדרך של חקיקה פרטית. בהקשר זה יש לבצע עבודת מטה מעמיקה ומקדמית על משמעותיה והשלכותיה של ההצעה, בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים במערכת המשפט הפלילית, וכן לאחר שמיעה מקדמית של הערות הציבור וקיום הדיון הציבורי המתחייב", נכתב בנייר העמדה שהוגש.

נוסף לכך נכתב כי "יש להזכיר כי דווקא בהקשר הספציפי של ארגוני הפשיעה קיימת זה שנים מסגרת חקיקתית ייעודית שכוללת הסדרים חריגים ביותר ביחס לארגוני פשיעה וזאת בין היתר בתחומי האכיפה וכן בתחום הענישה".  הם הוסיפו: "לטעמנו, הצורך המוזכר בהצעת החוק של התמודדות עם עבירות פליליות – אף החמורות שביניהן – אינו יכול להצדיק שימוש בכלים חריפים אלה. יתרה מכך, קיימות-גם-קיימות חלופות רבות ושונות בדמות ייעול ומיקוד עבודת המשטרה ותגבור כוחותיה. יש להזכיר כי דווקא בהקשר הספציפי של ארגוני הפשיעה קיימת מזה שנים מסגרת חקיקתית ייעודית" נכתב.

לסיכום הדגישו בסנגוריה כי הצעת החוק מעוררת חשש כבד לאכיפת יתר, לאכיפה סלקטיבית ולפגיעה בשוויון בפני החוק, וזאת בייחוד לנוכח האמירות הברורות והחד-משמעיות בדברי ההסבר על מיקודה בחברה הערבית. חשש זה הינו רלוונטי גם ביחס לקבוצות נוספות ולהקשרים נוספים שעלולים להיכנס בעתיד בגדרי המונח "פגיעה בביטחונו או ברכושו של אדם".