ח"כ זאב אלקין, השותף הבכיר של גדעון סער, היה אחד ממובילי המהלך לפיצול ממפלגתו של גנץ והקמה מחדש של תקווה חדשה הימין הממלכתי כסיעה עצמאית בכנסת. בראיון ל"ישראל היום" אשר יתפרסם מחר (שישי) הוא מסביר מדוע נעשה המהלך, על מה נפל המו"מ עם גנץ קודם המלחמה וגם האם ישבו תחת נתניהו בבחירות הבאות.
אם הדרישה שלכם להיכנס לקבינט המלחמה תיענה בסירוב מצד נתניהו מה תעשו? גנץ מסרב, יש חשש שגם בן גביר ירצה להיכנס ואז זה כבר לא יהיה מצומצם.
"אם הוא רוצה אותנו כגורם משפיע בזמן מלחמה. אני לא מאמין שנסכים להיות עציצים בממשלה. אין לגנץ סיבה אמיתית להתנגד לגדעון שהוא יודע שגדעון ישב בחמישה קבינטים ויש לו ניסיון שאין לשרים אחרים. גנץ גם התנגד לצירוף של ליברמן וזה גם חבל. אולי זה פוליטי אני מאוכזב מהתגובה שלו, זה לא ענייני הסכם של נתניהו עם גנץ היה בנוי גם עלינו ובפועל אני חושב שאנחנו מייצגים ציבור יותר גדול שצריך את הקול שלנו בקבינט. האמירה של גנץ שלא צריך לתקן כי זה לא שבור זה לא מה שהרבה אנשים מרגישים. יש הרבה שחושבים שחושבים שאנחנו מדשדשים במלחמה, שהקצב איטי מידי, שלא מטפלים בשלטון האזרחי של חמאס והקול שלנו מייצג אותם והוא צריך להישמע בקבינט"
למה עשיתם את המהלך הזה ולמה עכשיו?
"כבר מלכתחילה היינו שני מפלגות נפרדות שעשו ברית. היה רעיון לבדוק הקמת מפלגת ימין מרכז משותפת, דמוקרטית עם פריימריז כמו שכתוב בהסכם שנחתם עם איזנקוט - אבל גנץ קבר את זה הוא לא רצה מפלגה דמוקרטית וזה ירד מהפרק. אבל בשונה מהבחירות הקודמות, מאז המלחמה הנושא המדיני ביטחוני חזר לסדר היום וההבדלים התחדדו. ההבדל הזה הוא אידיאולוגי בסיסי בכך שאנחנו נגד מדינה פלסטינית. התנאי שלנו היה בחיבור לכחול לבן שיהיה מצע מדיני שכתוב בו שלא יתמכו במדינה פלסטינית אבל זה מתחדד בימים אלה שיש ניסיון של העולם לכפות נגד מדינה פלסטינית. אנחנו גם נגד כניסה של רשות פלסטינית לעזה ולא מוכנים כלכ מיני משחקים בהקשר הזה. בנוסף, יש לנו ביקורת על ניהול המלחמה, התנגדנו להוצאת הכוחות ממחנות המרכז, דרשנו להיכנס לרפיח כבר לפני חודשיים. חשבנו בהיבט הצבאי שצריך ללכת יותר חזק ויותר מהר. גם אין עדיין תכנית מסודרת להילחם בשלטון האזרחי של חמאס. הפערים בעמדות האלה גרמו לנו להתפצל"
אם אתם ימין אידואלוגי אז אתה מחליף את מה שחשוב לך לפי סדר היום הציבורי? שנה שעברה הספיק לך מסמך מדיני עם גנץ ועכשיו כבר זה לא מפסיק?
"לא, זה לפי הצורך בהכרעות ציבוריות. שנה שעברה לא היה שאלה רלוונטית למדינה פלסטינית והם חתמו לנו על מסמך שאפילו מתנגדים למדינה פלסטינית. וגם היה לנו חופש אידיאולוגי כמו בהצבעות על ביטול ההתנתקות בצפון השומרון, הרחקת עופר כסיף שהם לא תמכו. עכשיו הדברים הפכו ליותר מעשיים ביום יום והפערים התחדדו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו