ח"כ זאב אלקין (תקווה חדשה), לשעבר שר בקבינט, וכיום חבר בוועדות הסגורות של הכנסת לחוץ וביטחון, יוצא נגד צמצום פעולת צה"ל בעזה. בריאיון ל"ישראל היום" הוא מתריע כי אם ישראל לא תפעל באופן מיידי נגד השלטון האזרחי של חמאס בעזה, מטרות המלחמה לא יושגו - "חמאס עשוי לצאת ממנה מחוזק עוד יותר, בפרט כשישראל מפחיתה את המאמץ המלחמתי", הוא טוען.
השר בני גנץ על החזרת החטופים: "מטרה דחופה, אך היא לא מחליפה את החובה להסיר את איום חמאס"
אלקין, חבר בוועדת המשנה של הכנסת למודיעין, שירותים חשאיים ושבויים ונעדרים, ומקבל סקירות מלאות על מצב המלחמה מתחילתה. את אזהרותיו הוא משמיע כבר שבועות ארוכים בפורומים הסגורים. בשל העדר התקדמות בנושא, שמשמעותו החמצת מטרת המלחמה, "למוטט את השלטון האזרחי של חמאס", החליט אלקין לתת קול פומבי לסכנה.
הוא מסביר כי "עד לפרוץ המלחמה, 30-40 אחוז מהחיים של תושב עזתי ממוצע היו תלויים בחמאס. כיום, בגלל התמוטטות השירותים האזרחיים ברצועה, העזתים תלויים במאה אחוז בחמאס. חמאס שולט במחסות ההומניטריים בעזה. חמאס שולט באספקה שנכנסת לעזה וחמאס שולט באונר"א. לכן בהרבה מובנים, שלטון חמאס בעזה התחזק מאז פרוץ המלחמה, כשאנחנו לא מתעסקים עם הזרוע האזרחית שלו".
לדבריו, "נוצר פה פרדוקס שאנשים לא מספיק מודעים לו. אנחנו מאפשרים הכנסת סיוע הומניטרי כדי לקנות זמן מול האמריקנים, במטרה שנוכל למוטט את חמאס. אבל אנחנו מחזקים את שלטון חמאס כי מי שיש לו מה לתת הוא השליט, וחמאס הוא זה שיש לו מה לתת".
בצבא אומרים שכל עוד הדרג המדיני לא מקבל החלטה על 'היום שאחרי', אין להם אפשרות לטפל בהיבט האזרחי כי לא מסמנים להם מי בעל הבית החדש.
"אני מדבר מהיום הראשון על הצורך לקבוע חלופה. זה לא יום שאחרי. זה יום תוך כדי. כך שהביקורת שלי מכוונת גם לדרג המדיני, אבל גם לדרג הצבאי, שיכול לעשות יותר. לחמאס יש שלטון אזרחי, ולכל הדעות צריך לעסוק בזה בעדיפות גבוהה. אבל הצבא לא חושב במושגים האלה. חמאס משקם את השלטון בצפון הרצועה. העיריות בעזה ובבית חנון מחדשות את הפעילות שלהם. ראשי המחסות ההומניטריים הם אנשי חמאס. צריך לשלוף אותם החוצה".
למה לא לשים בניהול המחסות מישהו שישראל תבחר?
"בעיני זה עדיף. ישראל צריכה להשפיע מי ינהל את הרצועה. חד משמעית. אנחנו לא ננהל בעצמנו, אבל אנחנו נשפיע. גם ייתכן שבשלב זה לא צריך להיות מודל אחד לכל הרצועה, כי אין מודל אחד טוב. אפשר במקום מסוים לנסות כך, ובמקום אחר לנסות אחרת, עד שנפיק לקחים ויתגבש מודל סופי. יש ועדות חירום שאיתן חמאס מנהל את הרצועה. יש גם סניפי אונר"א. צריך את כל המנהלים שלהם להחליף. כל דבר שהוא חלופה לחמאס ואינו רש"פ – עדיף. גם כאוס עדיף על חמאס".
בתוך הסיעה שלך נשמעו דברים, בעיקר מפי הרמטכ"ל לשעבר, גדי איינזקוט, מהם עלה שצריך לעצור את הלחימה כדי להביא לשחרור החטופים. מה דעתך על זה?
"אסור לאמץ את העמדה הזו. זו תהיה בכיה לדורות. אסון. יהיו לזה השלכות גם בצפון – כי אם חמאס יכול, גם חיזבאללה ירצה. כך שזו תהיה פגיעה נוראית בביטחון לעשור קדימה. אפשר לנצח, כמו שאפשר היה לעשות את חומת מגן בערים הפלשתיניות וכמו שאפשר להיכנס לעזה. אם עוצרים המשמעות אינה תיקו, אלא שאנחנו הפסדנו. הגדרנו יעד של מיטוט של שלטון חמאס - צריך לעמוד בו".
הצבא אומר שהשגת היעד תיקח זמן.
"אני שומע שמדברים גם על 10 שנים. צריך לעשות את זה בגבולות זמן סבירים. עשר שנים זה לא סביר. הצבא צריך לשנות את פריסת הכוחות שלו לא על פי לוח זמנים שנקבע מראש, אלא על פי המצב בשטח. יש משהו בטענה שכרגע לא מתקדמים בקצב הנדרש, אבל המסקנה היא שינוי השיטה להשגת היעדים, ולא ויתור עליהם".
אז מה אתה מציע?
"עד היום שללנו כ-30 אחוז מיכולות חמאס. זה לא מספיק. צריך להגיע לפי שניים מזה. במיוחד שחמאס מגייס אנשים תוך כדי הלחימה. אנחנו יודעים שהם אומרים לראשי חמולות, 'לא תקבלו אוכל ומים אם לא תביאו לנו לוחמים'. בגלל זה המשחק הוא על ציר הזמן: כמה אנשים נהרוג בפרק זמן מסוים לפני שהם יחדשו את המלאים? אם עוברים לשלב ג' של הלחימה, גריעת הסד"כ שלהם תהיה איטית יותר. זה הופך את יכולות הגיוס שלהם למכריעות".
אז אנחנו מפסידים?
"נפסיד רק אם נעצור, אבל צריך להגביר את הקצב ולעבור לשלב ג' לפי הישגים, ולא לפי לו"זים. גם לגבי החטופים, אי אפשר מצד אחד להגיד שלחץ צבאי יביא לשחרור שלהם ומצד שני לשחרר כוחות. זה לא עובד ככה. בצפון הרצועה פגענו משמעותית ברוב מוצבי חמאס וגא"פ, אבל לא הורדנו את היכולות לאפס, אלא ל-30 אחוז. במחנות המרכז פגעת רק במחצית הגדודים ולא באותן עוצמות - ויצאת. כתוצאה מכך, נשארו מסגרות של חמאס, ובכל זאת הודענו על מעבר לשלב ג'. יש לזה גם משמעות מוראלית. סוג של ניצחון מבחינתם. אני הייתי מתעקש על לחימה עצימה במחנות המרכז".
נושא נוסף שלדעתו לא מטופל במידה מספקת הוא פירוז הרצועה.
"חייבת להיות עבודה שיטתית ומדידה של הריסת מנהרות. אחרת זה יתהפך עלינו. הפירוז האמיתי הוא בתת קרקע, כי שם הנשק המשמעותי ביותר של חמאס, שגם יאפשר לו לפעול בעתיד. זה הנשק הגרעיני של חמאס. לכן חייבים להרוס להם הרבה יותר מנהרות, ולא רק תת קרקע אסטרטגי כפי שעושים היום".
נתניהו נמנע מלעסוק ביום שאחרי בגלל פוליטיקה?
"ההחלטה על היום שאחרי נמרחת כי לא מבינים את החשיבות וכי מנסים לצמצם מריבות פנימיות וחיצוניות. משני הצדדים במפה הפוליטית, אנשים יגידו 'בשביל זה אני נלחם'? יהיה מי שיגיד 'אם צה"ל שולט בעזה אני לא רוצה להילחם'. ויהיה מי שיגיד 'בלי התיישבות אני לא רוצה להילחם' – זה הרבה יותר עמוק מממשלת חירום, ואין פה פתרון בית ספר. אבל צריך לבחור באפשרות הגרועה פחות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו