האמת העגומה צריכה להיאמר: שלושה חודשים פחות שבוע מהשבת השחורה, בניגוד לכל ההבטחות, המדמנה הפוליטית שוב כאן, ובכל הכוח.
אז מה אם הבטיחו לנו שזה יהיה אחרת. אז מה אם הוקמה כאן ממשלת אחדות, במטרה לעסוק בחשוב ולהניח בצד את הפחות חשוב. אז מה אם הבטיחו לנו שהתקציב יהיה ענייני, לא סקטוריאלי, בוודאי שלא פוליטי. אז מה אם הבטיחו לנו שלא יהיו הדחות או מינויים. אז מה אם הבטיחו לנו שכל המריבות והחיכוכים יונחו בצד לטובת העיקר.
אז הבטיחו ולא קיימו. ביג דיל. פוליטיקאים שוב משקרים. זהו, שלא. הציבור הישראלי לא נמצא שם. מאז 7 באוקטובר הוא נמצא במקום אחר לגמרי. הוא מחובר חזק, מלוכד בתוך הטנק או הנמ"ר, עסוק בהתנדבויות, תרומות, עזרה והצלה. הוא עושה מה שצריך כדי לנצח, ואין לו שום עניין לדעת או לגעת במה שמסריח מפוליטיקה או משיקולים פוליטיים.
צעדת משפחות החטופים בירושלים // יוני ריקנר
לציבור הזה מגיע יותר. הרבה יותר. ל־130 אלף המפונים, שכבר שבועות ארוכים לא נמצאים בבית, מגיע יותר. ל־190 אלף המילואימניקים מגיע יותר, וגם לנשים ולילדים שלהם שנשארו מאחור, לבד, לשאת בנטל הכלכלי והנפשי הקשוח. לעשרות אלפי חיילי הסדיר שנלחמים מגיע יותר, וגם להורים שלהם שלא ישנים בלילות. לתושבי בארי, כפר עזה, נחל עוז וניר עוז - ארבעה קיבוצים ששילמו את המחיר הכבד ביותר בשבת השחורה - מגיע יותר. ל־1,500 ההרוגים ולמשפחות שלהם מגיע יותר. ולחטופים ולמשפחותיהם מגיע יותר, הרבה יותר.
לאנשים הטובים אין כתובת
לכל האנשים הטובים האלה אין כתובת. תבדקו כמה שרים נפגשו עם משפחות החטופים או ביקרו מפונים. תבדקו כמה חברי כנסת עסוקים במה שבאמת חשוב עכשיו למדינת ישראל, שנמצאת באחת משעותיה הקשות ביותר - מדינית, ביטחונית, כלכלית וחברתית. תבדקו כמה סעיפים בתקציב באמת משרתים את המאמץ הלאומי, וכמה את המאמץ הפוליטי. תבדקו כמה שעות ביום משקיעה ההנהגה במלחמה ובהשלכותיה, וכמה בפוליטיקה ובהשלכותיה. ותבדקו את הציוצים. בעצם עדיף שלא.
ישראל ראויה ליותר מזה. היא ראויה להנהגה שקמה בבוקר ושהדבר היחיד שמעניין אותה הוא לנצח במלחמה. ולדאוג לתקציב שיתמוך במאמץ הזה. ולדאוג ללגיטימציה בינלאומית שתקנה זמן ותסלול את הדרך לשם. ולדאוג לכל מי שצריך לפי סדר העדיפויות הברור, שבראשו אלה ששילמו ומשלמים את המחיר הגבוה ביותר - חטופים, הרוגים, מפונים, מובטלים, עסקים שזקוקים לסיוע. ולדאוג שכל שרי הממשלה ומשרדי הממשלה ופקידי הממשלה ישרתו את המאמץ הזה בלבד. ולדאוג שהציבור יישאר מלוכד, כי זה המפתח העיקרי לניצחון.
לרוע המזל, הממשלה נוהגת הפוך. במקום לקרב ניצחון, כמו שהבטיחה, היא מסכנת אותו במעשיה ובדיבוריה. זאת טרגדיה אמיתית, כי השבת השחורה נתנה לישראל אפשרות לריסטארט חד־פעמי. זה עוד יכול לקרות, אבל לשם כך נדרשת התעשתות חדה ומהירה. אם היא לא תקרה, נגלה בקרוב שבמקום קריאת השכמה, התעוררנו כולנו שוב ל־6 באוקטובר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו