לחלקם לקח זמן להתעשת, ולאחר מכן הם יצאו לנחם, אחרים קיימו שיחות עם עמיתיהם מסביב לעולם, בעוד שישנם כאלו שבעיקר התראיינו לתקשורת. שבועיים לתוך המלחמה עברנו על יומני הפגישות של שרי הממשלה כדי לעמוד על תפקודם וסדר העדיפויות שאותו הציבו לנגד עיניהם לנוכח המלחמה ואתגריה, מהמצטיינים עד לעמומים והלא מובנים.
שר החוץ אלי כהן
שיחות עם 58 שרי חוץ כבר בבוקר השבת השחורה בשעה 8:30 כונסו שתי ישיבות הערכת מצב במשרד החוץ. אחריהן, במשך שבועיים, השר קיים שיחות עם 58 שרי חוץ, וגם סיורי שגרירים, ביקורים בחמ"לים ועוד.
כהן השתתף בהלוויה אחת והגיע לניחום אבלים אצל ארבע ממשפחות הנרצחים. לפי היומן, ימי העבודה שלו מלאים בפעילות רלוונטית, למעט בשתי השבתות שבהן לא נרשמה כמעט פעילות.
שר הפנים והבריאות משה ארבל
ביקורים בחמ"ל וישיבות. בימי המלחמה הראשונים עבד השר ארבל בעיקר בחמ"ל של משרד הבריאות וביקר בו מדי יום כמעט בכל ימי המלחמה. וכך גם במחנה שורה, שם מתקיימת הפעילות לזיהוי הנפגעים. הוא גם ביקר מפונים בשישה מלונות ועסק בהקמת עמדות שירות של המשרד ורשות האוכלוסין. הוא קיים ישיבות עבודה בחמש מועצות אזוריות, וישיבת זום לכל ראשי המועצות במחוז דרום, ואחת נוספת למחוז צפון. ב־15.10 הועבר התפקיד לשר אוריאל בוסו, ועד אז הספיק ארבל לבקר פצועים בתשעה בתי חולים. בימי שישי ושבת השר כמעט שלא קיים פעילות.
סיור בעוטף ובצפון. ביום ראשון שלאחר הטבח השר ערך ישיבת חירום בנוגע למצב הדירות בעוטף עזה והיערכות לפינוי היישובים. השר קיים ישיבות רלוונטיות רבות ופגישות עבודה עם עיריית טבריה ומעלות־תרשיחא. בנהריה ביקר בבתי גיל הזהב. כמו כן הוא ערך סיור בעוטף ונפגש עם תושבים ועם משפחות החטופים. השר השתתף בניחום אבלים אחד ובשתי הלוויות. עבד בימי שישי. לא בשבת.
שר העבודה יואב בן צור
דיון בפיצויים למשפחות החטופים. ביומן של השר בן צור נרשמו ימים עמוסים אך גם דלים, עם לו"ז שמסתיים אחה"צ. למשל, ב־9 בחודש הסתיים הלו"ז ב־17:00. למחרת ב־10 באוקטובר ב־16:30, וב־12 ב־16:00. ביתר הימיים הלו"ז הסתיים בסביבות 19:00. בשעות העבודה קיים השר ישיבות רלוונטיות, ביקורים בחמ"ל הנפגעים, ביקור פצועים בשיבא ובוולפסון, שלל דיונים, ישיבה לגבי פיצויים למשפחות החטופים ודיון בנוגע לתשלומי הורים למעונות בתקופת המלחמה. השר ניחם חמש משפחות אבלים והשתתף בהלוויה אחת. הוא קיים פגישות עבודה בעיריות אופקים, אשקלון ושדרות, ולא עבד בשישי ובשבת.
שר הבריאות אוריאל בוסו
קפץ למים העמוקים במשרד הבריאות. בוסו מונה לשר הבריאות שבוע לאחר אותה שבת שחורה, כך שיומנו מתייחס לשבוע אחד בלבד. את היומיים הראשונים בתפקיד השקיע בהיכרות ובלימוד של משרד הבריאות ופעילותו במלחמה. בשלושת הימים הבאים ביקר השר ב־11 בתי חולים, מרכזים גריאטריים ומרכזים לבריאות הנפש. כמו כן השתתף בהלוויה אחת ובניחומי אבלים אצל שלוש משפחות. מלבד ישיבות עם המנכ"ל בר סימן טוב ושרון אלרעי־פרייס קיים ישיבות בנושא בריאות הנפש ועסק בתעודות קבורה של בלתי מזוהים.
שר החקלאות אבי דיכטר
דיונים על נטישת עובדים זרים. שעות רבות ביומן השר מופיעות תחת כותרות עמומות של "שוטף לשכה בנושא מלחמה" ללא פירוט. דיכטר נפגש עם יו"ר החקלאים ואיגוד חקלאי הנגב, ונוסף על כך קיים תשע פגישות שונות עם ראשי מועצות אזוריות בצפון ובדרום. הוא ערך שלושה דיונים על נטישת עובדים זרים ודיון בנוגע למתנדבים בחקלאות ופיצויים. ניחם 11 משפחות אבלים, השתתף בשתי הלוויות וביקר פצועים בבתי חולים. נוסף על עבודת המשרד השתתף בישיבות קבינט ארוכות וסיים לעבוד בסביבות השעה 23:00, לעיתים מאוחר יותר.
השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן
ישיבות עמומות וארוכות. יומן השרה מלא לכאורה משעות הבוקר עד שעות הלילה, אלא שהוא רצוף בפעילויות עמומות שנמשכו שעות רבות. למשל, ביום ראשון שלאחר הטבח קיימה פגישה במשך שלוש שעות בנושא "פגישת צוות מקצועי - לקראת היערכות מחדש בעקבות מלחמת חרבות ברזל".
לאחר מכן "פגישת נוהל עבודה בחירום ובחינת פעולות ייעודיות נוכח מצב המלחמה", שארכה לפי היומן חמש שעות. "ישיבת צוות לשכה - היערכות לחירום" נמשכה שלוש שעות. ישיבה שארכה לפי היומן תשע שעות עסקה ב"הצגת המודל וההיערכות הלוגיסטית להפעלת מוקד הסיוע הארצי לנשים". ביומן דווח שגולן וצוותה מטפלים בפניות שעות רבות. השרה ניחמה חמש משפחות אבלים, ביקרה פצועים באיכילוב והתאשפזה ארבעה ימים להליך רפואי.
שר הנגב והגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף
עוסק בצורכי המיעוטים. ביום ראשון בשעות הערב נרשמה פעילות הקשורה במשבר – "שיחות עם ראשי מועצות" וקודם לכן ביקור במוקד אזרחים ותיקים בבני ברק. אך בין לבין קיים פגישות עם ח"כים. משעות הצהרים של היום השני החל לעסוק במשבר בעצימות גבוה, פגישה עם הורי נעדרים, ביקור פצועים ובחמ"ל של "לב אחד"
ביום השלישי ערך לראשונה ישיבה עם מנהלי המשרד לגבי היערכות למלחמה. בהמשך ערך 22 פגישות עם ראשי רשויות, נפגש גם עם מנהיג העדה הדרוזית שייח' מוואפק טריף ועם עלי סאלם, ראש עיריית נצרת, לגבי צורכי המיעוטים. השר השתתף בשש הלוויות, ניחם שמונה משפחות אבלים וביקר מפונים בשלושה מלונות. הוא סיים את הלו"ז היומי בסביבות השעה 22:00.
שר השיכון יצחק גולדקנופף
סיור בעוטף ובצפון. ביום ראשון שלאחר הטבח השר ערך ישיבת חירום בנוגע למצב הדירות בעוטף עזה והיערכות לפינוי היישובים. השר קיים ישיבות רלוונטיות רבות ופגישות עבודה עם עיריית טבריה ומעלות־תרשיחא. בנהריה ביקר בבתי גיל הזהב. כמו כן הוא ערך סיור בעוטף ונפגש עם תושבים ועם משפחות החטופים. השר השתתף בניחום אבלים אחד ובשתי הלוויות. עבד בימי שישי. לא בשבת.
שר המדע אופיר אקוניס
הלוויות וחבילות סיוע להייטק. לאקוניס אין תפקיד ישיר במאמץ המלחמתי, וביומיים הראשונים זה ניכר ביומן. הוא ערך בעיקר שיחות עדכון, גם עם ראשי מועצות, והלו"ז שלו הסתיים מוקדם. במהלך השבועיים יש יומיים נוספים שבהם סיים את יומו בשעות אחה"צ, ובשבתות לא נרשמה פעילות של ממש. גם המשרד ללא ממש נמצא באירוע, למעט חבילת סיוע להייטק. עם זאת, השר השתתף בשמונה הלוויות, הגיע לנחם תשע משפחות וערך תשע שיחות ניחום טלפוניות. ביקר פצועים בשישה בתי"ח ושוחח עם שלוש משפחות חטופים.
שר התיירות חיים כץ
דיונים על הקמת חמ"ל אזרחי. מיומנו של השר לא ברור כיצד בדיוק הוא מעביר את יומו ופועל למען הציבור. בכל יום יש כשלוש פעילויות בלבד ביומן, שאחת מהן אורכת כמעט יום שלם. כך, למשל, יומיים אחרי הטבח "חיתוך מצב – שיחות עם גורמי תעשייה וממשל", מ־10:00 עד 17:00.
למחרת, 10 באוקטובר, "היערכות להקמת חמ"ל אזרחי", מ־10:00 עד 20:00. 11 באוקטובר ה"היערכות" השתנתה ל"הקמת חמ"ל" מ־9:00 עד 21:00. ב־12 באוקטובר "היערכות לקבלת סמכויות פינוי אורחים" מ־15:00 עד 20:00.
ב־15 בחודש דווח כי השר נמצא כל היום בחמ"ל המשרד. לפי היומן, השר השתתף בהלוויות או בניחום אבלים ונפגש רק עם ראש מועצה אחד. בלו"ז מוזכרות "ישיבות עם ראשי מועצות", אבל לא מצוין עם מי. ממשרד השר נמסר כי "השר מקיים פגישות עם כלל הגורמים במטה, משוחח עם ראשי רשויות ושרים רלוונטיים. מטבע הדברים קשה לתעד כל שיחה".
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי
פעיל מסביב לשעון. ביום הראשון לאחר הטבח יומן השר רצוף בישיבות רלוונטיות. למשל, בנוגע למוכנות חדרי הקירור, ישיבה בלהב 433 לגבי הליך זיהוי הגופות, דיון לגבי קבורה בחירום, דיון הליך מסירת מידע למשפחות. גם בימים שלאחר מכן ישיבות ודיונים, כמו הקמת תחנת איסוף חללים, דיון הלכתי עם הרבנים הראשיים לגבי קבורה בחירום, קיצור הליך קבלת תעודות פטירה, דיון קבורה זמנית, שריפת גופות, דיון קיצור ביורוקרטיה למשפחות, ועוד.
השר קיים חמש שיחות עם ראשי המועצות הדתיות בצפון ובדרום שאחראיות לקבורה וחמש ישיבות עם להב 433 שאחראים למערך זיהוי הגופות, ניחם 11 משפחות אבלים, השתתף בחמש הלוויות ונפגש פעמיים עם מפונים במלונות.
ביומיים הראשונים אחרי הטבח לא ברור כיצד פעל השר. יש ביומנו דיונים בעלי שם כללי "היערכות". בימים שלאחר מכן ניכרת התעשתות; השר ביקר בשבועיים מפונים ב־33 בתי מלון ברחבי הארץ. ב־18 קיים דיון רלוונטי לגבי אנשים עם מוגבלויות, וביקר כמה פעמים בחמ"ל 105 של המשטרה ושל המשרד.
שר העלייה והקליטה אופיר סופר
עבד גם בשבתות. מלבד ביקור פצועים ביום הראשון לאחר הטבח לא נרשמה ביומן פעילות מיוחדת. רק ב־9 בחודש החלה פעילות רלוונטית - הערכת מצב לגבי קהילות יהודיות בעולם, שיחה ופגישה עם ראשי פדרציות ניו יורק וצפון אמריקה. השר עבד גם בשבתות ונפגש עם מפונים בבתי מלון. באופן כללי, עיקר עבודת השר לפי היומן התרכזה פחות בענייני המשרד ויותר באזרחים - ביקר מפונים בשמונה בתי מלון, פצועים בשמונה בתי חולים, ניחם תשע משפחות אבלים, השתתף בחמש הלוויות ונפגש עם 11 ראשי מועצות, בין השאר בנוגע למפונים במרכזי קליטה.
שר התרבות מיקי זוהר
דיונים על חיזוק כלכלי לאמנים. ביום הראשון קיים כל היום ישיבה על "תפקוד המשרד בלחימה". למחרת ערך רק ראיונות בתקשורת. גם ב־11 קיים דיון רלוונטי אחד וכל יתר הפעילויות היו ראיונות. ב־12 "סנכרון משרד התרבות מול תעשיית התרבות" במשך שעה וביקור בחמ"לים.
שבוע מהטבח ועדיין הלו"ז דל: ביום ה־15 שעה אחת של דיון צוות לשכת השר. למחרת התרבו הישיבות, אך הלו"ז התחיל רק ב־11 בבוקר. ב־17 יום שלם תחת הכותרת "עבודת מטה - תיאום והגעה למשפחות שכולות, חטופים ונעדרים".
ב־18 נרשמו דיונים רלוונטיים כמו חיזוק כלכלי לאמנים, שיחה עם פיקוד העורף על משחקי הספורט בלחימה. השר ניחם תשע משפחות אבלים, ערך שש שיחות טלפון לניחומים, השתתף בהלוויה אחת וביקר פצוע אחד. זוהר אינו עובד בשישי-שבת. דובר השר מסר: "הלו"ז אינו כולל מאות שיחות לטיפול בפניות הציבור".
שר התקשורת שלמה קרעי
בעיקר ראיונות לתקשורת. ביום הראשון שלאחר הטבח היה השר נצור בביתו שבעוטף עזה עקב חדירת מחבלים. העשייה לא התרבתה יותר מדי לאחר מכן.
בימים הראשונים קיים השר ישיבות שלא ניתן להבין במה עסקו, למעט אחת שעסקה בתקלות תקשורת במצב החירום, ישיבה עם מנכ"ל מוטורולה ודיונים בקבינט. ביום החמישי מילא את היום בעיקר בראיונות לתקשורת. גם בהמשך היומן אינו גדוש: פגישה עם המשנה ליועמ"שית בעניין אל־ג'זירה, ובאותו נושא דיון עם לשכת העיתונות הממשלתית, ועוד דיון בנוגע לתקלות תקשורת.
רק ב־22 בחודש נראה היום עמוס בפעילות רלוונטית, כמו דיון עם חברות תקשורת ודיון נוסף על פתרונות טכנולוגיים ללמידה מרחוק בבית הספר. בסך הכל השתתף בהלוויה אחת וניחם שתי משפחות אבלים בלבד.
שר הרווחה יעקב מרגי
פגישות עם התושבים המפונים. ביומיים הראשונים מהטבח ישנם דיונים בעלי שם כללי "היערכות" שביומן לא מצוין נושא הדיון. ביום הראשון קיים פגישות עם מוקד הנעדרים של המשטרה. בנוסף, ביקר במחנה שורה, שם מתבצעת מלאכת זיהוי הגופות ומשרד הרווחה שותף לליווי של המשפחות. השר ביקר בשבועיים מפונים ב־33 בתי מלון ברחבי הארץ. קיים סדרת דיונים בנוגע לבעלי מוגבלויות, וביקר כמה פעמים בחמ"ל 105 של המשטרה ושל המשרד.
שר משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי
תדרוכים עם ארגונים בינלאומיים. היום הראשון היה עדיין רגוע, אך נערך בו תדרוך לבני נוער ברחבי העולם הפעילים נגד אנטישמיות. מייד לאחר מכן נרשמה פעילות רבה, כמו פגישה עם ראשי רשויות ערביות, שיחה עם כתבים זרים, פגישה עם מנכ"ל ארגון "אש תורה" העולמית, דיון בשב"כ, דיון בנושא פרויקט המשלחות, תדרוך עיתונאים יהודים בעולם, תדרוך לפוקס ניוז, ל־BBC ול־CNN, תדרוך הארגונים הקונסרבטיביים בעולם, שיחה עם ראשי התנועה הרפורמית בארה"ב, שיחות עם ראשי קמפוסים בעולם ופגישה להתנעת פרויקט העדויות מעוטף עזה שיופץ בעולם. מלבד זאת, שיקלי השתתף בחמש הלוויות, ניחם עשר משפחות אבלים וביקר מפונים בשני מלונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו