כפי שפורסם ב"ישראל היום": משרד הפנים הגיש תזכיר חוק לדחיית הבחירות המקומיות

כפי שפורסם לראשונה ב"ישראל היום": בעקבות מבצע חרבות הברזל והמצב הביטחוני, ולאחר הנחיית שר הפנים משה ארבל, פרסם היום (רביעי) משרד הפנים הגיש תזכיר חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות והמועצות האזוריות שאמורות היו להתקיים ב-31 באוקטובר – בשלושה חודשים - ל-30 בינואר 2024.

"על רקע מצב המלחמה בו מצויה מדינת ישראל, והקשיים בקיום מערכת בחירות במהלך התקופה האמורה, מוצע לדחות את מועד הבחירות בכשלושה חודשים", נכתב בהודעת משרד הפנים.

נסביר כי התזכיר, שמוגש לאישור הממשלה ואחר כך אמור לעבור לאישור הכנסת בשלוש קריאות, מציע למעשה את "הקפאת המצב" – כלומר כהונת ראשי רשויות וחברי מועצה המכהנים כרגע לא תשתנה עד למועד החדש של הבחירות.

יותר מזה, כל הפעולות שנעשו על ידי המועמדים או הרשימות עד לאישור החוק בכנסת – יחולו גם ביחס למועד החדש, קרי הגשת הרשימות, בקשות המימון, מקדמות שנתבקשו ועוד. הפעולות שכבר בוצעו כדין ובמועד לפי המועד המקורי ימשיכו לעמוד בתוקפן.

על פי עו"ד עמרי שגב, המייצג עשרות מועמדים בבחירות הקרובות, תזכיר החוק הוא טיוטה המיועדת להערות הציבור. הנוסח הסופי יאושר כאמור בכנסת. ההערות יתקבלו עד ל-14 באוקטובר באמצעות אתר משרד המשפטים או באתר התזכירים הממשלתי.

העילות מתקיימות

על פי המכון ישראלי לדמוקרטיה, הסיבות לדחיית מועד הבחירות נכונות. ראשית עדיין לא ידוע מה יהיה היקף ומשך המלחמה, אבל נראה שיש סבירות לא מבוטלת שהיא תימשך שבועות ספורים ולא תסתיים לפני מועד הבחירות המקורי. ברור שאם ביום הבחירות ישראל תהיה עדיין במצב מלחמה – אי אפשר יהיה לקיימן – גם בגלל הסכנה הביטחונית וגם משום שרבים מבעלי זכות הבחירה יהיו בשירות מילואים.

אפילו אם המלחמה תסתיים מהר יחסית – כלומר איום הטילים יוסר ואנשי המילואים ישוחררו – הרי שתיגרם פגיעה קשה למערכת הבחירות: הקמפיינים של הרשימות והמועמדים השונים מושבתים בפועל עד לסיום המלחמה, באופן שפוגע קשות ביכולתם להתחרות על קולות הבוחרים באופן חופשי. יתר על כן, מועמדים רבים מגויסים לשירות מילואים, ובוודאי שאינם יכולים לנהל קמפיין כלשהו. גם בהיבט הטכני, מצב המלחמה פוגע בהתארגנות של משרד הפנים לקראת הבחירות.

במכון אומרים כי אפשר לטעון שהמלחמה מעניקה ייתרון לראש הרשות המכהן, שזוכה לבולטות ולחשיפה תקשורתית גדולה-יחסית בעת המלחמה בשל תפקידו (בוודאי לעומת מועמדים המגויסים למילואים). בין היתר, בימים כתיקונם חלות מגבלות שונות על שימוש במשאבי ציבור לצורך מסע הבחירות, אך בוודאי שבעת מלחמה לא יחולו מגבלות כאלה – למשל על שימוש של ראש הרשות באתר האינטרנט או דף הפייסבוק הרשמי של הרשות כדי להודיע הודעות שונות הנוגעות לביטחון התושבים, למערכת החינוך וכו'.

עוד מציינים במכון כי ישנם אתגרים ודילמות הכרוכים בדחיית מועד הבחירות כמו הגדלת המימון לטובת מסעות הבחירות, או במקרה ושהבחירות יתערכו מעבר למועד המוצע – שתעלה דרישה לקיים בחירות חדשות ממש – לרבות עדכון רשימת בעלי זכות הבחירה (עבור תושבים נוספים שיגיעו לגיל 17 או יצטרפו ליישוב לאחר מעבר דירה) ואפילו רישום מחדש של מועמדים (לכל הפחות של מועמדים שסיימו תקופת צינון כלשהי שמנעה מהם להתמודד במועד הבחירות המקורי, או כאלו שהגיעו לגיל 21, שממנו אפשר להיבחר).

כמו ביום כיפור

הדוגמה הבולטת ביותר, שבה נדחו הבחירות בכל הרשויות בשל מצב מלחמה, זמן קצר יחסית לפני שהיו אמורות להתקיים - התרחשה במלחמת יום כיפור.

באותה העת הבחירות המקומיות והבחירות הארציות נערכו באותו היום (הדבר השתנה החל מהבחירות המקומיות בשנת 1978). מועד הבחירות הרשמי היה 30.10.1973, אך בשל פרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר הוחלט על דחיית מועד הבחירות בחודשיים. כיוון שהיה מדובר גם בדחיית הבחירות לכנסת, נחקק לצורך כך חוק מיוחד.

הבחירות לרשויות המקומיות נדחו גם בעקבות מלחמת שלום הגליל – בשנת 1982 – אז הבחירות נדחו בשנה לאוקטובר 1983.
באשר לבחירות הארציות, גם הבחירות הראשונות בישראל נדחו בשל מצב מלחמה. בהכרזת העצמאות נקבע כי השלטונות הנבחרים של המדינה והחוקה ייכונו לא יאוחר מה-1 באוקטובר 1948 - אך בשל המלחמה נדחו הבחירות פעמיים עד שהתקיימו בינואר 1949.

השתתפה בהכנת הכתבה: שירית אביטן כהן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו