זוגיות במבחן: המו"מ בין גנץ לסער שהתחיל - ופסק

"אחרי הבחירות המוניציפליות" הוא המושג המקביל במערכת הפוליטית לאמירה הישראלית הידועה "אחרי החגים". בינתיים בכל המפלגות מצטברת שורה של בעיות אשר אותן מטאטאים מתחת לשטיח עד לאחר סיום ההתעסקות בבחירות לרשויות המקומיות.

אחת מהן התעוררה לאחרונה במחנה הממלכתי. יו"ר המפלגה, בני גנץ, מאופיין בהליך קבלת החלטות איטי ומחושב. אנשים אשר עבדו איתו צמוד מעידים כי הוא נוטה להתלבט רבות ולא מקבל החלטות בחיפזון, תכונה שבלטה גם במהלך שיחות המו"מ על הרפורמה. מנגד, שותפו בצלע הימנית של המחנה, גדעון סער, מאופיין כפוליטיקאי אשר מתכנן מספר מהלכים קדימה.

בעוד בשנה שעברה סער וגנץ החלו לנהל מו"מ לריצה משותפת לכנסת עוד לפני שממשלת השינוי התפרקה, נכון לכתיבת שורות אלה המשך הזוגיות הפוליטית של השניים מוטל בספק. 

כעת אנחנו מפרסמים לראשונה כי לפני כמה חודשים בדקו בסביבת גנץ עם סער ותקווה חדשה אפשרות לריצה משותפת בבחירות הבאות ודובר על 8 מקומות מתוך 27 ראשונים לחברי מפלגתו של סער, אך השיחות בין הצדדים לא התקדמו. בנוסף, התעורר קושי מצד תקווה חדשה לגבי דרישה אחרת של המחנה הממלכתי שלפיה גנץ יחזיק בסמכות בלעדית להחלטות על הצבעות בכנסת.

את הסיבה לכך ניתן לייחס לאחת המתיחויות המרכזיות שהתגלעה בתוך המחנה הממלכתי כמה חודשים קודם, סביב ההצבעה בכנסת על חוק ביטול ההתנתקות בצפון השומרון. ארבעת הח"כים במפלגתו של סער רצו להצביע בעד החוק, ואילו גנץ הסתייג. לבסוף ניתן חופש הצבעה, ותקווה חדשה פלוס ח"כ מתן כהנא הצביעו בעד ביטול ההתנתקות בצפון השומרון יחד עם הקואליציה.

"תחזיקו אותי"

כאמור, נכון לעכשיו לא מתקיים שיח רשמי בין המפלגות על המשך דרכן. בסביבת גנץ יש מי שממליץ לו שלא לסגור מוקדם עם סער שכן אין לדעת מי יהיו השחקנים על המגרש. בכחול לבן מתרשמים כי סער שינה את שם מפלגתו והוסיף לה את צמד המילים "הימין הממלכתי" כדי לשדר "תחזיקו אותי", במטרה לסגור איתו הסכם כבר לכנסת הבאה. מנגד, בתקווה חדשה ישנם קולות הסוברים כי ריצה נפרדת מגנץ היא אופציה טובה יותר, שכן לאחר שיועז הנדל, איילת שקד ונפתלי בנט ירדו מהבמה הם נשארו הנציגים היחידים שיכולים לאסוף את המנדטים של הימין הליברלי המתון, שביניהם יש גם מאוכזבי סמוטריץ' והממשלה הנוכחית. מה שברור הוא שהמשך עוד יבוא.

ההכרזה השבוע על פריימריז לראשות המפלגה מצד יש עתיד מציבה אתגר למחנה הממלכתי. גנץ התחייב לגבי איזנקוט בהסכם ביניהם על הקמת ועדת יסוד לקיום הליך דמוקרטי לרשימה לקראת הבחירות לכנסת ה־26. בינתיים המהלך לא קורה. במחנה הממלכתי יש מי שכעס על כך שלפיד הקדים אותם, ובחודשים הקרובים להכריז אחריו על קיום הליך דמוקרטי יצטייר כהיגררות אחרי יש עתיד ולא כהובלה.

מי שדווקא כן הוביל מהלך השבוע הוא רם בן ברק. לפיד נעתר לבקשותיו לקיים התמודדות על ראשות המפלגה. לפיד מחבק את ההתמודדות למרות שגם הוא וגם בן ברק יודעים שאין פה קרב אמיתי. בשונה ממפלגות אחרות, בן ברק ולפיד הם לא הסיפור, אלא עצם התהליך. לפיד רצה להתחיל להניע מנגנון שיאפשר חיים למפלגה שהקים גם במידה שיפרוש יום אחד מהפוליטיקה. המסר של חשיבות קיום הבחירות חלחל מלפיד לכל חברי המפלגה. בן ברק הצליח תוך חמש שעות להשיג את 75 החתימות הדרושות כדי להתמודד. עדות לכך שלפיד תומך בהתמודדות היא העובדה שגם ח"כיות כמו קארין אלהרר, שקרובה ללפיד, חתמה לבן ברק כדי שיוכל להתמודד.

מיכאלי בעין הסערה

גם משמאל ללפיד ולגנץ לא שקט. אין זה סוד כי הח"כים של מפלגת העבודה מנסים לערער על מנהיגותה של מיכאלי, להחליפה ולבנות מסגרת ליברלית חדשה משמאל ללפיד ולגנץ שתתבסס על התשתית של מפלגת העבודה יחד עם חברי מרצ ובשילוב כוחות מהמחאה. לאחרונה הח"כים הסלימו את פעולותיהם והתאחדו מול מיכאלי במסר נוקב. הקש ששבר את גב הגמל נסוב סביב ועידת המפלגה שמיכאלי ניסתה להקדים בניגוד לרצון הח"כים, אך המסר היה חשוב מכך. לזימי, רייטן, קריב וח"כ לשעבר רם שפע נועדו עם מיכאלי והבהירו כי הם לא מוכנים יותר שתקבל החלטות בלעדיהם ללא הסכמה - לא בכנסת ולא במנגנון המפלגה. בניגוד לקניבליזם הידוע במפלגה בעבר, יש לציין כי כמעט שנה ומיכאלי מצליחה להשאיר את הבעיות במפלגה בינתיים בתוך גדרי השיח בין הצדדים כך שטרם ראינו שבירת כלים.

ההתאחדות הזו מעוררת תקווה בקרב הח"כים כי החזית האחידה תימשך כדי לנסות לשקם את המפלגה. שאלתי את הנוכחים בפגישה מדוע אתם נלחמים על המפלגה הזו ולא מקימים אחת חדשה עם מרצ ואנשי המחאה? כמו תמיד בחיים, אחת הסיבות היא כלכלית. למפלגת העבודה יש מימון מפלגות כעת בכנסת, וגם נכסי נדל"ן בשווי מוערך של עשרות מיליוני שקלים. גם סוציאליסטים יודעים להעריך השקעה טובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו