"לילד שהולך לבית הכנסת אסור לשמוח עם ממתק?": שר הדתות מיכאל מלכיאלי בראיון מיוחד

באחת התקופות המתוחות, התייחס השר לסוגיות הבוערות • על הכרעת בג"ץ לא לאפשר תפילות בהפרדה במרחב הציבורי: "לא מבין את ההחלטה" • על הטענות למלחמת דת: "אני מפחד מהמילים האלו - אני לא נלחם באחים שלי" • על חוק הגיוס: "יש ערך בלימוד תורה, זה לא משיקולי נוחות" • ועל דרעי: "הוא עוד יחזור להיות שר"

מיכאל מלכיאלי. מנסה לקדם את חוק הרבנים . צילום: חיים גולדברג / פלאש90

הרבה מאוד סערות ידעה ישראל בחודשים האחרונים, ו"סערת הממתקים לילדים" היא כנראה היצירתית מכולן. שר הדתות מיכאל מלכיאלי החליט להעביר קרוב למיליון שקלים למועצות דתיות על מנת לחגוג את שמחת תורה, ובין השאר להעניק לילדים החוגגים שקיות ממתקים וסוכריות.

הענקת הממתקים לילדים היא אמנם נוהג ידוע וישן בבתי הכנסת, אך עד להחלטת שר הדתות היא מעולם לא מומנה מכספים ציבוריים. שר הדתות: "זה היה רעיון שלי ביחד עם מנכ"ל המשרד. עוד לפני החגים ישבנו וחשבנו מה אנחנו יכולים לעשות לקראת חגי תשרי וגיבשנו סעיף תקציבי מיוחד לחגים.

שר הדתות מלכיאלי, צילום: חיים גולדברג / פלאש90

"אני רוצה להוביל מדיניות ומגמה של חיזוק המועצות הדתיות, בניגוד לשר הדתות הקודם מתן כהנא שהחליש אותן. המועצות הדתיות הפכו לפקידות, מקום של טפסולוגיה – באים, לוקחים טופס רישום נישואים או סוגיית השגחת כשרות, וזהו. אנחנו רוצים שהמועצות הדתיות יהיו מעורבות יותר בחיי הדת.

"יותר מזה - לא מימנו רק סוכריות. נתנו 6 מיליון שקלים לכ־120 מועצות דתיות והן יחליטו איך לחלק זאת במסגרת תרבות תורנית - שמחת בית השואבה, שמחת תורה, ערכות סיורי סליחות, אירועים בחודש אלול, תקציב לקניית קפה ועוגות להושענא רבה, שם לומדים כל הלילה, וגם שקיות פקאלך לילדים".

אתה מבין שכסף שהולך רק לדתיים פוגע מאוד במי שאינם דתיים.

"זה לא רק לחרדים. זה לבתי כנסת במקומות שאין להם, בעיקר בפריפריה. זה יהיה בירוחם, בקריית שמונה, בנס ציונה. מה קרה? לילד שהולך לבית כנסת אסור לשמוח?!"

יגידו לך שזה אקט מיסיונרי.

"במדינת ישראל יש משרד לשירותי דת ולא מהיום. המנדט של המועצה הדתית הוא לדאוג לשירותי דת. אנשים החליטו לפרק ולרוקן את המשרד. אני רוצה לבנות ולחזק".

סוכריות זה שירותי דת?

"ודאי. זה לא שופר, אבל זה לגמרי חלק משמחת החג. שמחת תורה זה חג יהודי ישראלי. לא רק דתיים מגיעים בשמחת תורה לבתי הכנסת. הריקודים, ההקפות והחגיגות יוצאים לרחובה של עיר, זה חג ששייך לכולם".

הקפות בשמחת תורה, בחצר בית כנסת ביסוד המעלה, צילום: אייל מרגולין/ג'יני

ועדיין, אתה יכול להבין את הביקורת. בזמן שמקצצים כספים לניצולי שואה נותנים כסף לסוכריות בשמחת תורה.

"זו דמגוגיה. איפה היו כל המבקרים כשהממשלה הקודמת קיצצה כסף מאימהות ומילדים כדי להעביר אותם לטיפול בחתולים? למה כשמעבירים כספים לתרבות, לבידור, לספורט אף אחד לא אומר שצריך להעביר אותם לניצולי השואה? הממשלה שלנו דואגת לניצולי השואה, דואגת לחלשים, לילדי הפריפריה, דואגת - וצריכה להמשיך לדאוג".

יש טענה שזה לשחד ילדים להגיע לבית הכנסת. 

"אני לא מאמין שמישהו באמת חושב זאת. אף ילד לא מגיע לבית הכנסת בגלל ממתקים. ילד שכן מגיע - שייצא עם חיוך. גם ילדים דתיים וגם ילדים חילונים. מה קרה? לילד מהפריפריה אסור לקבל שקית עם סוכריות? אני מודה שלא חשבתי שזה יעורר כזאת סערה. במשך שנים כולם רוקדים עם ספרי התורה בכיכרות, זה חג של כולם. הצטערתי מאוד מכמות הארס שנשפך. אני יודע שזה לא רוב הציבור הישראלי, זה חלק קטן. הופתעתי לקבל תגובות חמות, כולל מהאופוזיציה, אבל הם העדיפו לא לומר את זה בקול. מפחדים שיתקפו אותם".

"שישימו חטיפי בריאות"

עוד טענה שעלתה היא למה לחלק לילדים סוכריות ולא דברים בריאים.

"אני מזדהה עם סוגיית הבריאות. לא קבענו למועצות מה לשים בשקית. אם שואלים אותי - שיישמו בשקית חטיפי בריאות, רק שהעלות שלהם גבוהה בצורה קיצונית. בוא, הסיפור הוא בכלל לא הסוכריות. אנחנו נמצאים בתקופה של קיטוב ושנאה, יש פילוג נוראי. אני מקווה שהתקופה הזאת תסתיים מהר".

גפני אמר שאנחנו במלחמת דת. מסכים?

"אני מפחד מהמילים הללו. אלה אחים שלי, אני לא נלחם בהם והם לא נלחמים בי. יש קיצונים שמנסים לגרור אותנו, שאינם מייצגים את הכלל. צריך להתמקד במאחד".

"מזכיר תקופות אפלות"

מה חשבת על אירוע יום כיפור בתל אביב?

"אני חזן בכפר הנוער בן שמן, מתפלל שם עם דתיים וחילונים. יצאתי מיום כיפור, ראיתי את מה שהיה והיה לי כאב גדול. פתחתי את הטלפון וחשכו עיניי, נשבר הלב. גם דבר מאחד כמו יום כיפור, שהיה בסטטוס־קוו ובקונצנזוס, נפרץ. טוב שהגיע גינוי של גנץ גם אם היה באיחור. צריך להוציא את הוויכוח הציבורי מבתי הכנסת.

"קיבלתי את הדוח החריף מאוד של המועצה הדתית בת"א (על הפרעות למתפללים בבתי הכנסת; י"ש), אני עדיין לומד אותו. הוא מצביע על מה שתמיד חששנו, והיא העובדה שיש כאן אנשים אשר שוללים את זכותנו לחיות בארץ יחד עם שמירת המצוות. לכל אותם אנשים אני אומר - אנחנו כאן כדי להישאר בארץ אבותינו תוך שמירת מצוות בגאווה גדולה. עד לרגע זה אני לא מעכל שיש כאן במדינה אנשים שפעלו כך ביום כיפור, מזכיר תקופות אפלות מאוד".

העימותים בת"א סביב הצבת המחיצה והתפילה בכיכר דיזנגוף, צילום: גדעון מרקוביץ

הוויכוח לא היה על בתי הכנסת - הוא היה על תפילה בחוץ, ברחובה של עיר.

"בשנים הקודמות לא היתה לאלה שמחו בעיה עם התפילה אלא עם המחיצה. בג"ץ הורה לא לעשות מחיצה. הפסיקה הזאת מעוררת תמיהה אצלי - צריך לכבד את איך שנראית תפילה במשך שנים ארוכות על פי רוח ההלכה. במשך שנים ידעו כולם לכבד את המסורת והמתפללים, ואני מצפה שכך גם יימשך".

אולי הבעיה גדולה יותר. בממשלה הזאת החילונים מרגישים תחת מתקפה. אין מספיק נשים בממשלה ובדרג המקצועי, מדברים על הפרדה במעיינות, גם המחיצה שבעבר נראית תמימה מגבירה את החשש.

"הפרדה במעיינות דוברה רק על השעות שמעבר לשעות הרגילות. לא במקום - בנוסף. לא היתה כוונה לדחוק אף אחד, רק להוסיף אפשרות גם לנשים דתיות ליהנות. מה הבעיה בזה? אסור להן? מחיצות בתפילות זה משהו חדש?".

והעובדה שאין כמעט נשים בממשלה? שמנכ"ליות הוחלפו במנכ"לים?

"שרי ושרות הממשלה מגינים על גברים ונשים כאחד, בלי הבדלים. זה התפקיד של כולנו. יש שרות בתפקידים משמעותיים בממשלה, יש שרה לקידום מעמד האישה. בכלל, המחשבה הזאת שהאישה החרדית מופלית או מושפלת זאת מחשבה מוטעית. לנשים החרדיות יש רצונות ברורים, יש להן מחשבה עצמאית. באים וקובעים עליהם כאילו הן לא כאלה. לאישה חרדית מותר לבקש רחצה נפרדת, מותר לבקש לראות סרט בקהילה עם נשים בלי שיהרסו להן את זה. למה לא? יש המון אירועים בתל אביב לנשים בלבד. להן מותר?".

מה אתה חושב על תקרית היריקות על הנוצרים בירושלים?

"אלו שיורקים על נוצרים פשוט לא מודעים להשלכות של המעשה המאוס וההזוי הזה. אין שום סיבה בעולם לנהוג כך. על רשויות החוק לעקור מהשורש את הנוהג ההזוי הזה. זו היהדות שעליה הם גדלו? דרכיה דרכי נועם".

ירקו על נוצרים - ונעצרו, צילום: אורן בן חקון

"הרב יוסף ציטט את ההלכה"

בתחילת השבוע פורסמה התבטאותו של הרב יצחק יוסף ולפיה "אדם שאוכל לא כשר המוח שלו נהיה מטומטם וקשה לתפוס דברים - לא קולט". הוא גם טען שהחילונים מסכנים. ההתבטאות עוררה סערה גדולה וכעס רב.

"אני מכיר את הרב יצחק יוסף שנים ארוכות. הוא עוסק בחיבור של חלקי העם. מי שרואה את השיעורים של הרב ברחבי הארץ רואה ציבור מגוון".

אז איך יוצאות לו מהפה אמירות כל כך קשות?

"הרב הדגיש את החובה להקפיד לאכול כשר, את החשיבות במסורת ישראל באכילת כשר וכמה חשוב להימנע מאוכל שאינו כשר. הרב אמון על הכשרות הארצית ועושה מאמצים גדולים בעניין".

אפשר לעשות מאמצים בלי להגיד אמירות קשות כאלה.

"מדובר בהלכה, זו לא המצאה שלו. כתוב 'אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם'. הוא רצה להדגיש את החשיבות של אוכל כשר, וכמה צריך להיזהר מאכילה של דברים שאינם כשרים".

אז אתה מבין למה החילונים מרגישים שהם תחת מתקפה?

"אני לא חושב שזה נכון. צריכים לעשות הכל כדי לאחות את הקרעים, לדבר, לאחד בין כולם, בדרכי נועם".

ואולי זו לא רק תחושה? בחודשים האחרונים הועברו מיליונים לציבור החרדי.

"לצערנו יש פרסומים מגמתיים בנושא. הילדים החרדים מקבלים אחוז מסוים מסך התקצוב הכללי על פי קריטריונים שהוגדרו וניתנו לאורך שנים גם בממשלות שמאל. גם לילדים החרדים מגיע ללמוד בצורה נורמלית, לא בקראוונים, לא בפחונים שמטפטפים בחורף וחמים בקיץ בלי מזגן".

גם מוסדות שלא מלמדים ליבה?

"הילדים שלי לומדים חשבון והנדסה, לא לומדים אנגלית. בגלל זה לא מגיע להם תקציב?"

יהיה להם קשה בחיים בלי אנגלית.

"הם ישלימו מה שצריך, בדיוק כמו שאבא שלהם עשה".

חוק הגיוס הולך להיות בעיה גדולה עבורכם בכנס החורף. מה תעשו - תעבירו חוק שפוטר חרדים משירות צבאי?

"לא ביקשנו פטור אוטומטי מגיוס לכולם. ביקשנו לדחות גיוס של מי שלומד תורה".

ועדיין, בחור חרדי הולך לישיבה ובחור שאינו חרדי הולך לצבא. אין שוויון.

"מדינת היהודים רואה ערך מיוחד בלימוד התורה. זה לא משיקולי נוחות. אף אחד לא נשאר בישיבה כי זה נוח - הולכים לישיבה כי אנחנו מאמינים ששם אנחנו תורמים את חלקנו לשמירה על המדינה היהודית ועל עם ישראל".

הרבה יותר נוח ללמוד בישיבה מאשר להיות בצבא.

"אנחנו מדינה יהודית, יש ערך חשוב ללימוד התורה. לא ביקשנו לפטור את לומדי התורה. מי שלא לומד תורה - שילך לצבא כמו כולם".

יחזור להיות שר? אריה דרעי, צילום: אורן בן חקון

"דרעי לא רוצה"

דרעי צריך לחזור לממשלה ולהיות שר?

"ודאי שכן, זה רצונו של העם. כמעט 400 אלף איש בחרו בו שיהיה נציג שלהם בממשלה. אפילו בני גנץ שם את דרעי בשלטי חוצות כאחד מחברי ממשלה אפשרית שלו. דרעי יחזור להיות שר. זה יקרה כשהוא ירצה".

איך זה יקרה?

"יעשו כל מה שאפשר כדי שיחזור. בשלב הזה דרעי לא רוצה. גם בלי להיות שר הוא משמעותי מאוד. הוא יו"ר תנועה שמחזיקה בשישה משרדים וכולם מתייעצים איתו. אני מכיר הרבה שרים שעולים אליו לבית להתייעץ איתו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר