על רקע הקיטוב והפילוג בחברה הישראלית, נשמעים בימים האחרונים יותר ויותר קולות דווקא במחנה הליברלי המזוהים עם האופוזיציה - ובהם עיתונאים, מובילי דעה ואף פוליטיקאים - שאומרים כי בעת הזאת מדינת ישראל זקוקה לממשלת אחדות.
קריאות אלו מכוונות בעיקר לבני גנץ, שכבר ביצע מהלך דומה ונכנס לממשלת נתניהו בצל משבר הקורונה. נכון לכתיבת שורות אלה, תרחיש זה רחוק מהמציאות אך סקר "ישראל היום", שחלקו השני מתפרסם כעת, דווקא מראה שחלק משמעותי בציבור מעוניין בממשלה כזו.
לפי ממצאי הסקר, שנערך על ידי "מאגר מוחות" בניהולו של פרופ' יצחק כ"ץ, 35% מהציבור מעדיפים ממשלת אחדות לאומית, 27% מעדיפים ממשלת מרכז־שמאל ו־29% מעדיפים ממשלת ימין על מלא, כפי שהיא כיום.
הדילמה של גנץ לא פשוטה. מצד אחד, הוא וחבריו מוטרדים מהמצב וטוענים שהמדינה מידרדרת לאסון, בעוד בציבור הליברלי כבר מתפתחת לאט־לאט לגיטימציה מסוימת להיכנס לממשלה.
חזרה לעמדת השפעה היא העדפתו של כל פוליטיקאי שמצוי במדבר אופוזיציוני, וגנץ גם יוכל לטעון שהציל את המדינה מהרפורמה, מבן גביר ומכל האנשים שמהם הבייס שלו כה חושש.
מנגד, גנץ כבר למוד ניסיון ונכווה אישית מנתניהו. חוסר האמון ביניהם מרקיע שחקים. אם ייכנס לממשלה, קיים סיכון שהיא לא תתפקד.
נתניהו עשוי להפר שוב הבטחות, ואז לפרק את הממשלה ולצאת לבחירות כשהוא ראש ממשלת מעבר. מהלך שכזה עשוי שוב לשחוק את גנץ בבייס, בזמן שלפי הסקרים הוא יכול לייצר אלטרנטיבה שלטונית של המרכז בבחירות הבאות, והוא חולם כבר על ראשות ממשלה.
בקואליציה חוגגים לאחר העברת החוק לביטול עילת הסבירות | יהודה שלזינגר
חבירה נוספת לנתניהו עלולה לחסל לגנץ את התוכניות דווקא כשהוא נוסק בסקרים. הבעיה היא שזהו רק תרחיש סקרים. נתניהו עשוי להיות נוכח גם בבחירות הבאות, למרות התחזיות הקשורות להסדר טיעון במשפטו.
אף גוש לא יזכה להכרעה, נתניהו יסרב להיות שני ברוטציה ויעדיף להמשיך לכהן כר"מ מעבר, וגנץ יידרש להכריע אם לכהן כשר ביטחון אצל נתניהו או ללכת לעוד בחירות. אז למה לא לעשות זאת עכשיו? כאמור, דילמה.
"תעודת שליש" לממשלה
מלבד בסוגיית האחדות, שבעה חודשים לכהונתה ובסוף מושב כנסת ראשון – בסקר "ישראל היום" זוכה הממשלה לציונים נמוכים מהציבור, לרבות זה שבחר במפלגות הקואליציה.
לפי תוצאות הסקר, הציון השלילי ביותר ניתן לממשלה בנושא הטיפול ביוקר המחיה. 79% אמרו שתפקוד הממשלה בנושא זה שלילי, 13% היו ניטרליים ורק 8% נתנו לה ציון חיובי. הציונים נמוכים גם בקרב מצביעי הממשלה: 66% מבוחרי הליכוד ו־67% מבוחרי יהדות התורה נתנו לממשלה ציון שלילי בנושא.
הממשלה קיבלה רוב שלילי גם בנושא הפילוג בחברה הישראלית. 75% מהציבור נתן לממשלה ציון שלילי על תפקודה בנושא, 15% ניטרליים ורק 10% נתנו לה ציון חיובי. בקרב בוחרי מפלגות הקואליציה, 50% (בממוצע) נתנו ציון שלילי לממשלה.
באשר לרפורמה המשפטית, 64% מהציבור נתנו לממשלה ציון שלילי על טיפולה בנושא, 13% ניטרליים ו־23% נתנו ציון חיובי. מנגד, רוב מצביעי הקואליציה דווקא נתנו לממשלה ציון חיובי בסוגיה: 44% מבוחרי הליכוד, 64% מהציונות הדתית ועוצמה יהודית ו־71% מש"ס – אולי בשל הליך ההידברות בבית הנשיא, או משום שהדברים נעשו לבסוף בהדרגה ועם יותר הסברה.
לעומתם, מחצית ממצביעי יהדות התורה נתנו לממשלה ציון שלילי - מה שמתחבר לכעס של נציגי המפלגה על כך שהממשלה לא מקדמת עבורם את חוק הגיוס חרף תמיכתם ברפורמה, ועל כך שלמרות זאת - כל האש מופנית אליהם.
ציון שלילי לבכירים
בבדיקת העמדות על תפקודם של אישים במערכת הפוליטית והציבורית, בני גנץ והרמטכ"ל קיבלו את הציון החיובי הגבוה ביותר (40% ו־45%, בהתאמה), לעומת ציון שלילי שקיבלו מ־37% ו־25% (בהתאמה).
מי שקיבלו את הציון השלילי הגבוה ביותר היו בן גביר (65%) סמוטריץ' (64%), נתניהו (59%) ולפיד (52%). על רקע עזיבת מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל בשל המצב החברתי, בלט גם השר קיש בציון השלילי שנתנו לו 49% מהנשאלים. גם כלפי היועמ"שית בהרב־מיארה ציינו 45% לשלילה את תפקודה, לעומת 32% שנתנו לה ציון חיובי.
באשר לאמון הציבור במוסדות המדינה, צה"ל הוא עדיין בעל האמון הרב ביותר: 73% בוטחים בו. לעומתו, 60% הביעו מידת אמון נמוכה בממשלה, בכנסת (57%) ובמשטרת ישראל (47%).
לגבי בית המשפט העליון הדעות חלוקות: בעוד 40% הביעו אמון נמוך כלפיו, 35% נתנו בו את אמונם. הפער ניכר בפילוח לפי הנטייה הפוליטית.
בעוד מידת האמון בביהמ"ש היתה נמוכה ביותר בקרב מצביעי הקואליציה (79% מבוחרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, 74% מיהדות התורה, 73% מש"ס ו־54% מהליכוד), אצל בוחרי מפלגות האופוזיציה היא היתה גבוהה ביותר (74% ממצביעי העבודה, 68% מיש עתיד ו־64% מהמחנה הממלכתי).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו