מתחילת כהונתה של הכנסת העבירה הקואליציה שלושה חוקים שהם חלק מהרפורמה המשפטית של שר המשפטים. אלא שלמעט "חוק הנבצרות", שהוא חוק שממנו נהנה רה"מ באופן אישי, יתר הצעות החוק הללו עברו רק בקריאה ראשונה. אף שהן בבחינת כדור בקנה, נתניהו לא מאפשר לקואליציה ללחוץ על ההדק.
הצעות החוק הללו הן פסקת התגברות ושלילת התערבות בג"ץ בחוקי יסוד והגבלת בג"ץ לפסילת חוק רגיל רק ברוב של 12 מתוך 15 שופטים. לפני שדנים בהצעת החוק המתוכננת לצמצום עילת הסבירות ולקידום הרפורמה כפי שהכריז הבוקר נתניהו, חשוב להזכיר את גורלן של יתר הצעות החוק ש"קודמו".
כמובן, א־לוהים או השטן נמצאים בפרטים הקטנים. למעט פרסום של כמה עקרונות, הצעת חוק צמצום עילת הסבירות עדיין אינה מנוסחת ולכן קשה לשפוט אותה. בכוונת הקואליציה להגביל את בג"ץ בשימוש בעילת הסבירות בשני אופנים: האחד, שלילת השימוש בה כלפי החלטות ממשלה וועדות שרים, והאחר הוא שלילת השימוש בעילה לפסילת מינוי שרים ובכירים בשירות המדינה.
עילת הסבירות, כשמה כן היא, מאפשרת לבית המשפט להתערב בהחלטות רשויות המדינה, אם לדעת בית המשפט הן אינן סבירות. עילת הסבירות הגיעה אל המשפט הישראלי מן המשפט הבריטי, ושם נקבע בפסק דין וונסברי כי בית המשפט רשאי לפסול החלטה של רשויות המדינה רק אם היא מופרכת לגמרי, והראיה לכך חייבת להיות "מוחצת".
בפסקי דין שונים, כמו דיזנגוף ב־1959, אימץ בג"ץ את אמת המידה השמרנית של המשפט הבריטי. אלא שמשנות ה־80, אז על פי חוקרי המשפט החל האביב האקטיביסטי, בג"ץ הרחיב מאוד את השימוש בעילה. שופט ביהמ"ש העליון נעם סולברג כינה זאת "פתחנו פתח כחודה של מחט, והוא נתרחב והיה לפתחו של אולם". בהמשך, בין היתר בפסק דין דרעי־פנחסי, הורחבה העילה גם לגבי מינויי שרים ובכירים אחרים בשירות המדינה. פרופ' יואב דותן, מגדולי חוקרי המשפט המנהלי בישראל, קבע כי להליכי ההדחה של בג"ץ אין כל מקבילה בעולם.
השפעתה של שלילת השימוש בעילת הסבירות כלפי החלטת רשויות המדינה מוטלת בספק. במשפט המנהלי יש עילות התערבות נוספות, שלפיהן ביתר קלות ניתן להמיר את הסבירות בעילות אחרות כמו שקילת שיקולים זרים, היעדר הליך תקין ועוד. ביטול הסבירות גם לא יפגע בזכויות, שכן זכויות האדם מעוגנות בחוק יסוד, ואם החלטת רשות אינה לתכלית ראויה ואינה מידתית - היא תיפסל. לכן לצמצום העילה השפעה מינורית, וזו הסיבה שאהרן ברק אמר אתמול שהוא מוכן בכך לרצות את לוין.
אלא שהמצב שונה בנוגע למינויים אשר ביטול הסבירות לגביהם מבטל למעשה את פסק דין דרעי־פנחסי. כבר בבית המשפט העליון כיום יש לפחות שלושה שופטים שתומכים בכך, נעם סולברג, דוד מינץ ואלכס שטיין, וכן משפטנים בכירים באקדמיה. המתנגדים חוששים ממינויים בלתי ראויים של שרים ותפקידים בכירים - כפי שתכנן קליגולה למנות את סוסו לקונסול. התומכים יחששו מפסילות בלתי ראויות של בג"ץ, וישיבו כי שומר הסף הוא הבוחר בקלפי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו