בן גביר מנתק למשטרה את החמצן | טור מיוחד

אינני נביא, אבל לא היה קשה לחזות את התדרדרותה של המשטרה למצב אליו הגיעה. ולמרות זאת, כואב לצפות בארגון מפואר, עם אלפי שוטרים ומפקדים מצוינים, שוכב על הרצפה כשהוא מרוסק וחבוט עד זוב דם.

מתי הכול התחיל? בטור זה אנסה לגעת בכמה נקודות שהביאו לכישלון הצורב. לאחר הניסיון שלא צלח להצניח למשטרה קצין בדרגת תת אלוף למלא את תפקידו של המפכ"ל, מונה לתפקיד רב ניצב רוני אלשיך, אשר למרות שלא גדל במשטרה הצליח להשתלב בעבודתה. זאת, עד שהתגלה כי לבחור יש גם חוט שידרה - ואז החל "מחול החרבות" שהביא פוליטיקאים לחבוט במשטרה ובחוקריה, עד השיא בקריאה "לחקור את החוקרים".

המשטרה גוף אחד היא, והטלת דופי בקבוצת אנשים יש בה כדי לפגוע במורל השוטרים כולם. גם באלה המבצעים משימות אחרות אשר מבינים מהר מאוד את המסר ומתאימים את המוטיבציה לרוח השעה. אלשיך עזב את הארגון עוד בטרם מונה לו מחליף, והשאיר חלל ריק בתפקיד המפכ"ל (פעם שנייה תוך שלוש שנים, כאשר גם לאחר פרישתו של רב ניצב יוחנן דנינו נשארה המשטרה ללא מינוי מפכ"ל ותפקיד מ"מ המפכ"ל הוטל על ניצב בנצי סאו).

ניצב מוטי כהן התבקש למלא את מקום המפכ"ל למשך שלושה חודשים תקופה שהוארכה פעם אחר פעם (8 פעמים) עד שחברי ואני הגשנו קדם בג"צ נגד השר לביטחון פנים דאז ח"כ אמיר אוחנה שהחליט כעבור שנתיים בהם שימש ניצב מוטי כהן מפכ"ל בפועל (והסתבר כי גם לו יש חוט שידרה) לסיים את תפקידו ולמנות את קובי שבתאי לתפקיד. ניצב מוטי כהן ראוי לציון מיוחד כי למרות שלא ענד את דרגות הרב ניצב, הוא מילא את התפקיד בהצטיינות בתקופה רגישה ומורכבת בקורונה.
אבל מ"מ מפכ"ל, מוכשר ככל שיהיה, לא יכול למלא אחר המשימות הנדרשות. המפכ"ל עוסק יותר בבניין הכוח מאשר בהפעלתו. הוא נידרש לנתח את איומי הייחוס של המשטרה ובהתאם להכין אותה למשימות הצפויות. מ"מ מפכ"ל שאינו יודע מהו אופק תפקידו עוסק בשמירה על הקיים.

במציאות של התקופה המאתגרת ההיא, השוטרים עסקו בפיזור הפגנות מדי מוצ"ש מול מעון ראש הממשלה ובמקומות נוספים ברחבי הארץ ובאיתור נשים זקנות בחוף הים כדי לרשום להם דוחות על אי-חבישת מסכה. אלו שתי משימות שאינן תורמות להגברת אמון הציבור במשטרה. התרעתי כבר אז כי הטלת משימה זו של אכיפת חבישת מסכה על המשטרה תגרום נזק עתידי, ואף באחת משיחותי עם השר הממונה אמרתי כי אם הייתי בתפקיד המפכ"ל הייתי מסרב לבצעה. כאן המקום לציין כי השארתה של המשטרה ללא מינוי מפכ"ל של קבע, למרות הצטיינותו של מוטי כהן כממלא מקום, היא נקודת השבר המרכזית ממנה המשטרה סובלת עד היום.

התדרדרות וחוסר אמון

לתפקיד מונה רב ניצב קובי שבתאי, לאחר ניסיונות כושלים למנות מועמדים אחרים. קובי מפקד עתיר זכויות, אך הוא מונה בחופזה, ללא הכנה מוקדמת ומסודרת, למרות שלא מילא תפקיד של מפקד מחוז כמקובל ואף לא תפקיד מטה התורם להבנת עבודת המשטרה.

ועוד טרם התיישב על כיסא המפכ"ל חוותה המשטרה, שהצטיינה בביצוע משימות לאומיות, דווקא את הכישלון המהדהד באסון מירון, ומיד לאחר מכן נתפסה המשטרה בחוסר מוכנות משווע במבצע "שומר החומות", שם נכשלה באופן קולאסלי.

מכאן קצב ההתדרדרות גבר והלך. 11 חברי סגל הפיקוד הביעו חוסר אמון ופרשו, חלקם בשקט וחלקם בקול רועם. במקביל הובילו המפכ"ל שבתאי והשר עומר בר לב תכנית עם משרד האוצר הסכם "גג שכר", אשר שישה מפכ"לים לפניו סירבו לקבל. הסכם שיש בו מלכודת דבש למי שאינו בקיא באופיו של הארגון. בזמנו הזהרתי באופן אישי את השר והמפכ"ל להימנע מחתימה על הסכם זה, אשר יכול לתת לארגון מכה אנושה.

לצערי אשר יגורתי בא. במהלך של שנה וחצי נטשו את המשטרה 2,000 שוטרים בעלי ותק וניסיון, ומועמדים פוטנציאלים ממאנים להתגייס למשטרה. בצר לה החליטה המשטרה לבצע שתי טעויות נוספות בעלות השלכות עתידיות: להוריד את הקריטריונים לגיוס ולקצר את משך ההכשרה. שוטר איינו מוצר מדף. שוטר הוא מקצוע מורכב, במיוחד במדינת ישראל. לפשרה על איכות המגויסים ועל משך ההכשרה השפעה הרסנית ארוכת טווח.

נלחם במפקדים ולא בעבריינים

ואז, בעוד עוברת המשטרה מהמחלקה הפנימית לטיפול נמרץ, מונה ח"כ איתמר בן גביר לשר לביטחון פנים. על תרומתו להרס המשטרה אזדקק לטור נוסף. כאן אציין שמעבר לעובדה שמונה לתפקיד המורכב איש נטל כישורים ניהוליים בסיסים ונטול הוויה של שרות ביחידה צבאית, הוא גם אדם שאין לו הבנה בסיסית מה תפקידה של משטרה בחברה דמוקרטית. אדם אשר בחר עוד טרם דרכה כף רגלו במשרד הציע תיקון לפקודת המשטרה באופן שיעביר אליו את סמכויות המפכ"ל.

כאן המקום לומר כי העובדה שאיתמר בן גביר חסר עבר של "גנרל" איננה זו שהייתה אמורה למנוע ממנו להצליח בתפקידו. ההיסטוריה מלמדת שדווקא שרים שהגיעו ללא רקע בטחוני, כמו משה שחל וצחי הנגבי, תרמו לקידומה יותר מאלה שהגיעו עם רקע בטחוני עשיר.

כניסתו לתפקיד בפועל של בן גביר לוותה ברעשים גבוהים. הוא הכניס את הארגון לחוסר יציבות, נלחם במפכ"ל ובמפקדי המחוזות במקום בגובי דמי החסות ועסק בספינים ובהדלפות מגמתיות נגד המשטרה ומפקדיה. הוא המשיך למנף את הקמת המשמר הלאומי כאילו מדובר התרופה לתחלואיה של המשטרה והפשיעה במגזר הערבי, מבלי לדעת כי במשטרה כבר קיים משמר לאומי, רק בשם אחר: משמר הגבול. במקום להתאים את מג"ב לאתגרים החדשים, השר המשיך בתעמולת בחירות.
למשטרה אין זכות קיום ללא שני נדבכים מרכזיים: אמון הציבור במשטרה וכושר הרתעה כלפי עבריינים. לצערי בתקופת השר בן גביר והמפכ"ל שבתאי שני אלה קרסו.

השר, שאינו מבין שגם הציבור הערבי הוא חלק מאזרחי ישראל ואנשיו זקוקים לשירותי המשטרה ולהגנה מאלה המנסים לשבש את הסדר החברתי בקרבם, הפך לשר לעומתי לאוכלסייה של כ-2 מיליון אזרחים שאינם מוכנים לפגוש בו. המפכ"ל, למרות שהוזהר מספר פעמים על ידי חברי, נגרר אחרי השר ונפל בכל בור שטמן לו.

השיקום של המשטרה יהיה ארוך

לאחרונה אני נשאל על ידי רבים למה נזעקתי לנוכח המצב ולמה אני לוקח ללב את מצבה של המשטרה? התשובה פשוטה: כי אני אוהב אותה. אני אוהב את השוטרים ואני יודע עד כמה הם עובדים קשה. כואב לי לראות את המשטרה מרוסקת.

בימים האחרונים צפינו גם בהתנהלותו השפלה והפחדנית של השר עת הודיעו מקורביו דרך התקשורת על החלטתו לסיים את כהונת המפכ"ל בסוף השנה. זאת, מבלי להבין שבמעשהו הלא-חברי, לא-מוסרי ולא-ערכי הוא הופך את המפכ"ל לבובה חסרת ערך ומתחיל את "מחול החרבות" בין ניצבי המשטרה, שבמקום לעסוק בבעיות הכבדות אשר לפתחם יעסקו עכשיו במלחמה המכוערת בתהליך האודישן "מפכ"ל נולד".

רב ניצב שבתאי, קצין עתיר זכויות, הוא איש אמיץ אשר התמחה בשנות שירותו כלוחם במלחמה במחבלים ותמיד ניצח. הוא פחות עסק בעת שירותו במלחמה בעבריינים, ולכן כשמצא במשרד לביטחון הפנים עבריין הוא נפל.

משטרת ישראל מרוסקת וייקח זמן רב לשקמה. אינני יודע מי יהיה המפכ"ל הבא, אבל הוא זקוק לתפילות וברכות להצלחה. המטאפורה הקרובה ביותר שמצאתי לסיים טור זה היא לומר כי אחרי שח"כ איתמר בן גביר נכנס לחדר הטיפול הנמרץ וניתק את המשטרה מצינור החמצן, כעת הוא גם מבצע בה וידוא הריגה.

הכותב הוא רב ניצב בדימוס, כיהן כמפכ"ל המשטרה ה-15.