הערכה: בקרוב יחלו הליכים להדחת מרב מיכאלי מראשות מפלגת העבודה

ביום שישי שעבר נחתה יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי בישראל עם תינוקה החדש, אלון, בנם השני שלה ושל ליאור שליין, אח של אורי שיחגוג בקרוב שנתיים. את אלון ואורי הביאו בני הזוג באמצעות תהליך פונדקאות, תהליך אותו שללה לחלוטין מרב מיכאלי בעבר, כפי ששללה את האפשרות שתביא אי פעם ילדים לעולם ותיהפך לאמא.

למרות שלא מעט רואים בהחלטתה להביא שני ילדים ועוד באמצעות הליך פונדקאות מידה מסוימת של צביעות, ואולי אף חוסר אחריות בשל העובדה שיתכן שהיו נשים שהקשיבו לה בזמנו ובחרו שלא לעשות זאת בעצמן ובכך נשללה מהן לנצח האפשרות להפוך לאימהות, בתוך מפלגת העבודה מעדיפים בעת הזאת לפרגן לאמא הטרייה, לשים את התבטאויותיה בנושא מאחור, ולאפשר לה לגדל את ילדיה בנחת, מבלי לתקוף אותה על בחירתה החדשה.

יחד עם זאת, כמעט בכל נושא אחר, נמצאת היום מיכאלי בתוך מפלגתה במצב הגרוע ביותר בו הייתה מאז נכנסה לתפקיד, ועל פי הערכה זה רק עניין של זמן לא רב עד שיחלו הליכים להדיחה מתפקידה. אם בעבר היו אלה כמה פעילים שהתנגדו לה, היום התרחבה ההתנגדות למיכאלי והגיעה עד לפתחה בכנסת. אם רק לפני כמה חודשים הצליחה מיכאלי להחתים את חברי הכנסת מטעם העבודה על "מכתב נאמנות" למנהיגותה, הרי שהיום כמה מהם כבר אומרים בגלוי כי מנהיגותה כשלה והגיעה זמנה. יצויין כי במפלגת העבודה שלושה ח"כים בלבד בנוסף למיכאלי, כך שלמרות שהדברים נאמרים בשלב זה בשיחות סגורות, די ברור למיכאלי וסביבתה באיזה מהח"כים מדובר.

בקרוב תתכנס ועידת המפלגה, למרות שמיכאלי ניסתה לעשות הכל כדי למנוע את הכינוס, כדי להניע את הליך הבחירות לוועידה, הנדרשות מידי ארבע שנים על פי חוקת המפלגה ובהוראת בית המשפט. כאשר יתכנס הגוף המפלגתי העליון בקרוב, תהיה זו הפעם הראשונה שוועידת המפלגה מתכנסת באופן פיזי מאז נבחרה בינואר 2021 מיכאלי לעמוד בראש העבודה. עד כה התקיימו כינוסי הוועידה באמצעות זום, גם הרבה אחרי שהתבטלו הגבלות הקורונה. הוועידה למעשה כבר הייתה אמורה להתכנס לפני פסח, אולם כינוס פגרה מיוחד של הכנסת הביא לדחייתה. טרם יצאה הודעה על מועד חדש.

על פי חוקת המפלגה, הפריימריז לראשות העבודה יתקיימו רק לפני הבחירות הבאות לכנסת. יחד עם זאת לכולם במפלגה ברור כי הפריימריז יוקדמו. חברי הכנסת ופעילים שמשוחחים עם מיכאלי באחרונה דורשים ממנה כי עד למועד הבחירות הפנימיות תעבור המפלגה לשיטת הנהגה משותפת, שתפקיע מידי מיכאלי את הבלעדיות על הנהגת מוסדות המפלגה, וזאת בשל כישלונה המתמשך לייצב את מצב המפלגה ולמנוע את הידרדרותה.

בחלק ניכר מהסקרים האחרונים המפלגה לא עוברת את אחוז החסימה, נתון שמדיר שינה בקרב חברי הכנסת והפעילים במרכזיים בה, שמפנים את האצבע המאשימה ישירות כלפי מיכאלי. לדברי בכיר במפלגה, "מיכאלי הפכה את העבודה, שהייתה בעבר מפלגת שלטון, למפלגת נישה קיצונית, אולטרה-ליברלית, אנטי- דתית, והבריחה את רוב מצביעיה למפלגות החדשות הממוסדות יותר כמו יש עתיד והמחנה הממלכתי". לדבריו, "אמנם רובם ככולם של המצביעים שלנו מתנגדים לרפורמה המשפטית, אבל יש גם ערך לממלכתיות, וכולם רואים את הזינוק של בני גנץ רק בגלל הדיבורים המאחדים שלו והנכונות שלו לשבת בבית הנשיא".

לדברי דמות בכירה במפלגה, "ההחלטה של מיכאלי שלא להיות חלק מההידברות בבית הנשיא הייתה בלעדית שלה ללא התייעצות עם חברי הכנסת שרובם מתנגדים לכך". לדבריה, "המתקפות של מיכאלי נגד לפיד וגנץ שעדיין נמצאים בבית הנשיא גם הם מעוררים ביקורת מצד חברי הכנסת, שהיו מעדיפים לראות את מיכאלי עוסקת בענייניה של מפלגת העבודה ולא תוקפת מבוקר עד ערב את אנשי המחנה שלנו".

בחודשים האחרונים הצליחה מיכאלי להשתלט על כל מוסדות המפלגה, כולל על המוסד לבירור עתירות- הגוף השיפוטי העליון של העבודה, תוך הדחת חברים ותיקים ומינוי מקורבים ואנשים מטעמה. כך גם בוועדת החוקה, וכן הובילה את צירופם של כ-800 חברים חדשים לוועידה, מספר עצום ששינה את יחסי הכוחות במוסד המפלגתי העליון והיטה אותו באופן מובהק לטובתה. אלא שההישג הזה החזיק חודשים ספורים. הוועידה העניקה סטירת לחי מצלצלת למיכאלי כאשר ביקשה להדיח את מזכ"ל המפלגה ערן חרמוני, שנבחר בבחירות בוועידה ולא נמנה על אנשיה.

הערכה היא כי מאז ועד היום מצבה של מיכאלי במוסדות המפלגה רק הידרדר וכעת אינם עומדים המוסדות עוד לרשותה, במידה שתרצה להוביל מהלכים שיאריכו עוד את כהונתה ולבצר עוד את מעמדה. בנוסף, התברר כי אחרי שאישרה צירוף מכסה של 800 איש, התקשתה מיכאלי למצוא מספר רב כל כך של פעילים ונאלצה להיעזר בפעילים של חברי הכנסת על מנת לעמוד ביעד. אלא שפעילים אלה עשויים כעת ברגע האמת להצביע נגדה.

"למעשה שני הדברים שמחזיקים את מיכאלי בתפקיד הם: הרפורמה המשפטית, והנטייה של חברי המפלגה שלא לפתוח קרבות פנימיים בעצומה של מערכה ענקית נגד הממשלה. וכן העובדה שאין מועמד מובהק שיוכל להוביל את ההתנגדות למיכאלי ולתרגם זאת לניצחון בפריימריז", דברי בכיר בעבודה. לדבריו, "אבל הקרדיט הזה עומד להסתיים. אף אחד לא רוצה להכניס את המפלגה לסחרור וקרבות פנימיים, אבל המצב בסקרים הוא כזה שמחייב לעשות מעשים בקרוב כדי להחליף את ההנהגה. המצב הזה לא יכול להמשיך".

למרות שאין מועמד מובהק בורסת השמות כבר חזק פה: החל משלושת הח"כים, אפרת רייטן, גלעד קריב ונעמה לזימי, דרך ח"כ לשעבר איתן כבל, ועוד למועמדים חיצוניים ששמם הוזכר ככאלה שעשויים לקפוץ למרוץ- חכ"ל ממרצ יאיר גולן, חכ"ל מכחול לבן מיכאל ביטון, וכן יו"ר ההסתדרות ושר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן. שם נוסף הוא עופר שלח, פליט מפלגת יש עתיד. ואפילו שמו של גדי אייזנקוט הוזכר כמי ששוקל את העניין, על אף היותו חבר כנסת מכהן מטעם מפלגת המחנה הממלכתי. "למרות שיש לא מעט חסרונות בלעמוד בראשות מפלגה כמו העבודה, יש גם כמה יתרונות: זו מפלגה עם כסף, מוסדות מסודרים, נכסים, סניפים פעילים, ייצוג מוניציפאלי וגם מסורת ובסיס תומכים יציב", דברי בכיר במפלגה.

מבחן נוסף למנהיגותה של מיכאלי הוא הבחירות המוניציפאליות שיתקיימו בעוד כחצי שנה. הוועדה המוניציפאלית המפלגתית כבר הוקמה ועל פי רוב ההחלטות בה נעשות באופן ענייני ובהתאם למציאות המקומית. יחד עם זאת יש כמה "ערי מבחן" שבכירי העבודה יעקבו על מנת לראות מה הכיוון אליו תנסה להוביל מיכאלי באמצעות הוועדה. בבחירות לכנסת שללה מיכאלי חיבור למרצ, מה שהותיר את מפלגת השמאל מחוץ לכנסת. בערים רבות העבודה ומרצ רצות בנפרד. השאלה האם מיכאלי למדה את הלקח ותוביל כעת איחוד של הרשימות בערים אלו. כמו לפני הבחירות לכנסת, גם הפעם מנסה זהבה גלאון לדחוף למרוץ משותף בכמה שיותר ערים. למרצ אין כסף וללא משענת כלכלית יאלצו נציגה ברשויות לפרוש או להחליף בית פוליטי כדי לממן את הקמפיין.

לא כולם מלאי ביקורת על מיכאלי, ויש כאלה הסבורים כי בהתאם לנסיבות מובילה מיכאלי את המפלגה באופן מושכל. למשל בנושא של ההתנגדות לרפורמה המשפטית, וכן בהובלה של המפלגה שמאלה, בימים שבהם מפלגת מרצ לא מיוצגת בכנסת. לדברי גורם במפלגה, "אחרי הבחירות התברר שמרצ לא תהיה בכנסת, והאחריות של מפלגת העבודה היא כרגע להיות בית לאותם אנשי שמאל שנותרו ללא ייצוג. לאנשי השמאל- מרכז יש כבר את המפלגות שמייצגות אותם. לכן טוב עושה מיכאלי שלקחה את מפלגת העבודה לקצה השמאלי, ולמעשה למפלגת השמאל היחידה בכנסת שלא מתיימרת לפנות למרכז הפוליטי".