הזורעים בדמעה, בארנונה יקצורו: המשבר הוא הזדמנות לסייע לפריפריה

במונחים פוליטיים, דוז פואה לבנימין נתניהו. מבצע "מגן וחץ" הוא נקודת מפנה ממדיניות של סגירה מהירה של סבבים תוך הימנעות מסיכונים למדיניות של ניצחון.

זה פירוש החזרה לסיכול בכירי הטרור. הניצחון הוא כפול משום שמדיניות היריבים במחאה היא לדרדר את ישראל למלחמת אחים, וממנה לתבוסה ולמהפכה. דוברי השמאל מדברים כבר שנים על כך שרק קטסטרופה ביטחונית (או כלכלית) תוכל להחזיר לאופנה את האוטופיה של השלום ואת השמאל לשלטון. כך, במקביל להצלחת שבוע החיסולים בעזה, גם S&P אכזבו. קרה "אסון", ולא הייתה קטסטרופה.

אם אנחנו סוציאליסטים, אז עד הסוף

האש בדרום סללה כביש רחב למה שנראה כהעברה חלקה של התקציב. אבל זה לא יהיה קל. כבר אתמול אפשר היה לראות את הקרבות על קרן הארנונה, שהיא לא פחות מקו שבר מעמדי בחברה הישראלית.

ממשלת הימין, שיצא לה שם של ממשלה שמרנית מבחינה כלכלית, עם גב תיאורטי של הפרטה ושוק חופשי, מקדמת יוזמה חברתית רדיקלית למדי. זו מדיניות שלקוחה מהספר הפרוגרסיבי, שלא לומר הסוציאליסטי, להעברת כספים של מסי עירייה מערים עשירות לצורך פיתוח של רשויות חלשות או כאלה שמדשדשות מבחינת המשאבים הכלכליים שלהן.

מי שייהנו מההעברה הזאת אלו בין היתר ערים שמספר תושביהן גדל כל הזמן, יישובים חרדיים, אבל הסקטור העסקי־תעשייתי שמלווה כל עיר כמעט לא קיים שם. וזאת הבעיה: אם אנחנו כבר הופכים לסוציאליסטים, אז נהיה סוציאליסטים עד הסוף: מכל אחד לפי יכולתו לכל אחד לפי צרכיו. החרדים נותנים פחות מכפי יכולתם.

הרעיון: להתניע את הפיתוח בערים חלשות

בסוף השבוע שעבר הגיע מרכז השלטון המקומי להסכמה בנושא עם האוצר. אבל ראשי הערים הגדולות, פורום ה־15, רואים בזה צעד של השתלטות השלטון המרכזי במדינה על השלטון המקומי.

לפני חודשיים ראשי פורום ה־15 הציגו את המדיניות הזאת כ"הלאמת הארנונה העסקית" של היישובים המפותחים. אחרים קראו לזה סבסוד של הרשויות החלשות, שיכלול בוודאי גם יישובים ערביים.

אך התוכנית לא מדברת על העברת כל כספי המסים מהארנונה לקרן אחת לפי עקרונות של "צדק חלוקתי"; אלא על גביית 28 אחוזים מהארנונה העסקית - כלומר נדל"ן וקרקעות של מבנים עסקיים - כדי להתניע את הפיתוח בערים שסובלות מקיפאון בפיתוח העסקי.

עולה בקנה אחד עם תורת הצדק החברתי

בעבר היו אנשי אקדמיה ידועים הדוגלים בסוציאליזם ללא סייגים, שבהחלט תמכו ברעיון קרן הארנונה. הוא בהחלט עולה בקנה אחד עם תורת הצדק החברתי. כפי שציינו מתנגדיו, הוא מאפשר לממשלה לבצע חלוקת משאבים צודקת יותר, מבלי להגדיל את מסגרת התקציב. ייתכן שהציבור היה מקבל בהבנה מהלכים כאלה אם פלח האוכלוסייה שייהנה מהיוזמה היה תורם "כפי יכולתו", ולא רק סופג משאבים ללא תמורה.

כרמל שאמה־הכהן, שמוביל את המרד נגד הקרן, כבר נחשף במגיפת הקורונה כמי שמוכן להילחם בצורה הגסה ביותר נגד חרדים. הוא הציב אז גדר שנועדה למנוע מעבר שלהם מבני ברק לעירו רמת גן. נעמה לזימי וחבריה מהשמאל כמובן מתנגדים ליוזמה, בטענה שהכסף הולך להתנחלויות ולישיבות. לכן מה שהממשלה צריכה להתחייב עליו זה שכספים שיילקחו מהארנונה העסקית ייצברו בקרן למטרה הבלעדית של סיוע לרשויות חלשות.