מתווה הרצוג הוא פספוס קשה - אבל הוא יצטרך להיות הפתח לדיאלוג

מתווה הרצוג הוא הפספוס הקשה ביותר במשבר החברתי. עיניהם של רבים, מימין ומשמאל, ציפו לבשורה - ומייד יוסבר מדוע היא נגוזה.

ב־13 ביוני 1950 קיבלה הכנסת את "החלטת הררי", שלפיה ישראל לא תחוקק חוקה כמקשה אחת, אלא סעיף אחר סעיף, חוק יסוד אחר חוק יסוד. מדוע? משום כיוון שהתרבות הישראלית מקוטבת בעמדותיה הערכיות.

הרצוג חטא היכן שחטאה הקואליציה. במקום לחוקק רק שניים־שלושה סעיפים מהרפורמה - הקואליציה ביקשה לתפוס מרובה, הציתה מהפכה שלמה וקוממה עליה את הרחובות. הנשיא עשה אף גרוע מכך: לא רק שהוא בחר לטפל ברפורמה כולה - אלא אף הוסיף לה את חוק יסוד: החקיקה וגם את מגילת הזכויות. מה שהחברה הישראלית לא הצליחה לעשות 75 שנה, הרצוג חושב שתצליח לעשות בחודשים הקרובים?

הוועדה לבחירת שופטים - זהו המוקש שדומה כי הוא אינו פתיר. הקואליציה רוצה למנות שופטים באופן חופשי, ולא מוכנה לקבל פחות מכך. כך גם התבטא אתמול "פורום קהלת": מוכנים לפשרות - עד הוועדה. המכון הישראלי לדמוקרטיה, המקבילה השמאלית של קהלת, שיגר ברכה למתווה הרצוג, ולא בכדי. הרצוג לא נתן דבר לקואליציה. הוא ערבב את הקלפים ללא קורטוב של תחכום, וקיבל תוצאה זהה למצב הקיים, שיש שיאמרו אף שמרעה את עמדתה של הקואליציה בוועדה.

בבג"ץ חוק הלאום הסמיכו השופטים את עצמם להתערב בחקיקת חוקי יסוד ללא כל סמכות, שאותה היו שהציעו לשאוב ממגילת העצמאות, או אפילו מהצהרת בלפור, לקול מחאותיהם של השופטים השמרנים.

הקואליציה ביקשה לסתור את שנקבע בבג"ץ הלאום, וללכת עם דעתם של שופטים מכובדים כמו סולברג ומינץ, ולמנוע זאת. מה עשה הרצוג? הוא הקשה עוד יותר על הקואליציה, בחקיקת חוקי יסוד ברוב של 80 חברי כנסת. רק חוק כזה יוגן מפני בג"ץ. והנה, אני אומר לכם, כשבג"ץ יחשוב שחוק יסוד נוגד באופן מהותי את ערכיו - תימצא הפרשנות גם לעקוף את מתווה הרצוג ולהתערב בו.

בכל הנוגע לעילת הסבירות, נראה שהנשיא עשה עבודה די טובה. הסעיף דורש ליטוש, אך הוא למעשה מקבע את חוות דעתו של השופט נעם סולברג, מדייק אותה, עורך בה מעט שינויים ומציב אותה לציבור. בזהירות אפשר לומר שהוא מחזיר את עילת הסבירות אל טרום "הלכת דפי זהב", שם הורחבה.

ההגבלה ממילא כבר הופרה

הרבה קולמוסים ישתברו על מתווה הנשיא, וגם במאמר חלקי זה לא ניתן להעמיד את היתרונות והחסרונות של המתווה. הקואליציה כבר דוחה את מתווה הנשיא, ולא מופרך לומר שהצדק עימה. ועם זאת, על מתווה הנשיא להיות הפתח לדיאלוג.

אין זה משנה אם ירצו הקואליציה והאופוזיציה לראות בו מצע לדיון או דף חלק. היועמ"שית צריכה לזנוח את הגבלתה כלפי נתניהו - שכבר אתמול הופרה - ולאפשר לו לעסוק ברפורמה. אין לנו פריבילגיה להמשיך ללא שבועיים בלבד של משא ומתן. אם זה ייכשל - תמשיך הקואליציה ותחוקק מתווה שירוכך חד־צדדית.