עושים סדר: המתווים לפשרה ברפורמה המשפטית - כל ההצעות וכל ההבדלים

למרות שהאופוזיציה לא נתנה את ברכת הדרך למהלך, נראה שהמתווה הקרוי בשם "פשרת פרידמן-אלבשן" זוכה לקבלת פנים חיובית מצד יוזמי הרפורמה שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן. מאחורי המתווה עומדים יובל אלבשן (הנחשב למקורבו של לפיד) ודניאל פרידמן, ויחד עימם גיורא איילנד וגיורא ירון.

פגישה בין יוזמי המתווה לשר יריב לוין ויו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן נערכה היום (רביעי) במשרד המשפטים, ובה הם הציגו בפניהם את הנוסח שגיבשו. על פי מידע שהגיע ל"ישראל היום", בפגישה הייתה אווירה חיובית, והכדור כעת בידיים של לוין ורוטמן. עליהם להודיע אם הם תומכים בהצעה כפתיח לשיחות בין הצדדים.

יש לציין שיוזמי מתווה הפשרה ביקשו להציג אותו גם לראשי האופוזיציה, אך אצל יו"ר האופוזיציה לפיד מסרבים לדון בפרטים עד לעצירה מוחלטת של החקיקה. אנשי גנץ היו בשיחות עם הארבעה, אולם גם גנץ אומר באופן רשמי כי לא ידון באף מתווה עד לעצירת החקיקה גם כן. ובינתיים: מה בפרטי המתווה שנידון?

עיקרי ההצעה

חוקי יסוד: כדי לחוקק חוק יסוד נדרש יהיה להעביר אותו בארבע קריאות, שהאחרונה מבניהם תיערך בכנסת העוקבת. לחילופין ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד בשלוש קריאות באותה הכנסת ברוב של 70 קולות לפחות.

חוקים רגילים: ביקורת שיפוטית על חוקים רגילים תתקיים רק בבית המשפט העליון, והחלטות יתקבלו רק ברוב של 75% מהשופטים ורק בתום חמש שנים מיום חקיקתו.

פסקת התגברות: ברוב של 65 חברי כנסת ניתן יהיה לשוב ולחוקק חוק שנפסל בבית המשפט. אפשרות אחרת - הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, אך הוא ייכנס לתוקף רק חצי שנה לאחר בחירת הכנסת הבאה.

הוועדה למינוי שופטים: הוועדה תורחב ל-12 חברים ובהם ארבעה חברי קואליציה, ארבעה חברי אופוזיציה וארבעה שופטים (ללא נציגות ללשכת עורכי הדין). המינויים לבית המשפט העליון ייערכו בשיטת תיבת נח, כלומר בכל פעם זוג שופטים אחד לבחירת הקואליציה וזוג אחד לבחירת האופוזיציה.  

ייעוץ משפטי: משרת היועצים המשפטיים לא תהפוך למשרת אמון בניגוד לדרישת לוין-רוטמן, ואילו חוות הדעת שלהם מנגד גם לא תחייב את הממשלה. במקרה שהיועמ"ש מסרב להציג את עמדת הממשלה או השרים, הם יוכלו לבחור ייצוג משפטי חלופי.

עילת הסבירות: לא ישתמשו בעילת סבירות לצורך פסילת מינויים בממשלה ובכנסת. מינוי שר או ראש ממשלה יהיה כפוף לביקורת שיפוטית רק בעילות טכניות. נבצרות ראש ממשלה תיקבע רק על ידי הכנסת.

אלו העומדים מאחורי יוזמת הפשרה החדשה

יובל אלבשן: יליד בת ים (53), הוא פעיל חברתי, סופר, עורך דין ופרופסור למשפטים. אלבשן התמחה כעוזר המשפטי של שופט בית המשפט העליון יעקב טירקל. הוא היה בין מייסדי עמותת "ידיד" שפעלה "למען תמיכה והעצמת שכבות חלשות בחברה הישראלית" ולימים שימש בה כסמנכ"ל. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ובדצמבר 2021 מונה לראש הוועדה הציבורית לבחינת תנאי השכר של חברי הכנסת. כמו כן היה מועמד לתפקיד מנכ"ל הביטוח הלאומי, אך מועמדתו נפסלה בידי הוועדה למינוי בכירים בטענה שאין לו ניסיון ניהולי מספיק. הוא מגיש ביחד עם אמילי עמרוסי את תוכנית הרדיו "אמילי והפרופסור" בכאן רשת ב'.

דניאל פרידמן: פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למינהל (87). התמחה אצל שופט בית המשפט העליון יואל זוסמן, ואחר כך אצל עו"ד ברוך זייגר. חתן פרס ישראל לחקר המשפט (1991) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כיהן כשר המשפטים בממשלת ישראל ה-31. ב-1990 הקים את בית הספר למשפטים של המכללה למינהל ועמד בראשו עד שנת 1997. 

פרידמן ידוע בעמדותיו הביקורתיות נגד מערכת המשפט. בין היתר הוא תומך בצמצום הביקורת השיפוטית על חוקים שחוקקה הכנסת ובעיגונה בחוק, וכן מתנגד לביטול החלטות ממשלה שאינן מנוגדות לחוק מטעמים של חריגה ממתחם הסבירות. מאידך הוא סובר שיש לקיים את החלטות בתי המשפט גם כשהתקבלו בחוסר סמכות

השתתף במספר ועדות ציבוריות: בשנת 1985 התמנה לחבר בוועדת בייסקי לחקירת ויסות מניות הבנקים. היה חבר במספר ועדות ייעוץ משפטיות, ובהן הוועדה בראשות אהרן ברק שעסקה בחיבור תזכיר חוק דיני ממונות. נשוי ואב לשלושה, ומתגורר ברמת אביב.

אלוף במיל' גיורא איילנד: יליד כפר הס בשרון (71), לשעבר ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון במטכ"ל, אחרי שחרורו עמד בראש המל"ל בתקופת אריק שרון, ושמינה אותו בין היתר לרכז את צוות ההכנה לביצוע תכנית ההתנתקות. עמד בראש צוות המומחים לחקר האירוע שהוביל לחטיפתו של גלעד שליט, בהמשך שימש כחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי. בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת בר-אילן. נשוי ואב ל-3.

גיורא ירון: יליד קיבוץ מנרה (75), דוקטור לפיזיקה, יזם ואיש עסקים שכיהן בעבר כיו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב. ירון רשם בעברו שישה פטנטים ופרסם יותר מ-20 מאמרים מדעיים. ירון נחשב לאחד מבכיריה של תעשיית ההייטק הישראלית לדורותיה. ב-2009 קיבל תואר עמית כבוד מהאוניברסיטה העברית.