היועמ"שית נגד חוק הנבצרות: "עלול להביא למצבי קיצון ללא מענה משפטי"

היועצת המשפטית, עו"ד גלי ברהב-מיארה הגישה היום (ראשון) את חוות דעתה בעניין חוק הנבצרות של יו"ר הקואליציה אופיר כץ (הליכוד). "יוצר חור שחור משפטי שאנינו נתון לביקורת שיפוטית", כתבה היועמ"שית במכתב שבו הביעה את התנגדותה לחוק.

על פי היועמ"שית, החוק יוצר "חור שחור" שאינו שפיט, בעוד חוק יסוד הממשלה מעניק סמכות להוציא ראש ממשלה לנבצרות רק מסיבות שתפקודו אינה מתאפשר מבחינה אובייקטיבית, היועמ"שית כתבה כי הדין מורה על כך שהיא מוסמכת לעשות זאת במצבי קיצון. בתוך כך, הצעת חוק הנבצרות של יו"ר הקואליציה אופיר כץ וראשי סיעות הקואליציה עברה בוועדת שרים לחקיקה ותעלה לקריאה טרומית ביום רביעי הקרוב.

"ההסדרים הכלולים בהצעה מעוררים קשיים משפטיים ומעשיים, המחייבים התייחסות והשלמה. ראשית, קיים קושי בצמצום מצבי הנבצרות אך ורק להיעדר מסוגלות פיזית או נפשית, תוך שינוי מהדין הקיים המכיר במצבים נוספים אפשריים, בנסיבות חריגות וקיצוניות ביותר ועל בסיס תשתית ראייתית כבדת משקל", כתבה בהרב-מיארה.

עוד כתבה בנימוקי התנגדותה לחוק: "שנית, השילוב בין מרכיביה השונים של ההצעה עלול להביא למצבים בהם על אף שמבחינה אובייקטיבית ראש הממשלה לא יוכל לבצע את תפקידו, למשל, מסיבות בריאותיות, הוא ימשיך לכהן בתפקיד בשל אילוצים פוליטיים שימנעו את הכרזתו כנבצר, ללא אפשרות לסעד משפטי, באופן שפוגע בתכלית הרציפות התפקודית העומדת בבסיס ההסדר. ולבסוף, אנו סבורים כי יש מקום להתנגד לקביעה הגורפת והתקדימית בהצעת החוק המונעת כל בחינה שיפוטית ביחס להליכים אלה, ובכך יוצרת "חור שחור" שאיננו נתון לביקורת שיפוטית".

"נבצרות תפקודית"

חוק יסוד הממשלה שהציע ח"כ אופיר כץ מעניק סמכות להכריז על נבצרות ראש ממשלה רק במקרים שהוא אינו יכול למלא תפקידו מבחינה אובייקטיבית, כמו מצב בריאותי או היעדרות מסיבות אחרות. ואולם, החוק אינו מאפשר להוציא רה"מ לנבצרות מסיבות סובייקטיביות של סבירות. בשתי הערות אגב בשני פסקי דין שונים כתבו שופטי בג"ץ כי מצב זה דווקא ייתכן במקרים קיצוניים שראש ממשלה מחבל בחקירה פלילית המתנהלת נגדו, כך נכתב בהערת אגב בעתירה נגד אהוד אולמרט.

בעמדה שהגיש היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט בבג"ץ בעניין הנבצרות של נתניהו כתב כי גם לשיטתו הוא מוסמך להוציא את רה"מ לנבצרות סובייקטיבית, שאותה כינה "נבצרות תפקודית", אך במקרים קיצוניים בלבד. היועמ"שית מיארה שבה על עמדה זו וכותבת כי קיים קושי לצמצם את האפשרות הזאת כיוון שהדין הקיים מאפשר אותה.