נתן שרנסקי בראיון בלעדי: "הרפורמה אינה קץ הדמוקרטיה - אך המצב מצריך תיקון"

הישראלי המזוהה ביותר עם מאבק לחירות, מודאג מהמשבר • עם זאת, הוא מרגיע: "זה לא קץ הדמוקרטיה" • יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר: "כשאני מקשיב למנהיגי המפגינים - אני חוזר להסכים עם לוין ורוטמן" • על הטענות לקשר בין הרפורמה המשפטית לתיקי נתניהו: "שטויות"

"צריך שינוי, אבל לא בכפייה". נתן שרנסקי , צילום: אורן בן חקון

נתן שרנסקי, מגדולי הלוחמים נגד השלטון הקומוניסטי בבריה"מ, אסיר ציון שעוטר ברבות הימים במדליית החירות הנשיאותית של ארה"ב, שכיהן כשר בממשלות ישראל, קורא לצדדים להתכנס להידברות ביניהם על הרפורמה המשפטית. 

לדברי שרנסקי, יש להכניס תיקונים בהצעות החוק כפי שהוצגו. מי שחיבר בין היתר את רב המכר "יתרון הדמוקרטיה" מרגיע כי גם אם הרפורמה תאושר כפי שהיא, ישראל לא תחדל להיות דמוקרטיה. "לא צריך לבלבל בין המושגים", אומר שרנסקי. "דיקטטורה היא מקום שבו שוללים מהאזרחים את הזכויות שלהם. זה לא המקרה שלפנינו".

מלחמה בין קיצונים

ליו"ר הסוכנות היהודית לשעבר ולראש הממשלה בנימין נתניהו היכרות רבת שנים. שרנסקי כיהן כשר התעשייה והמסחר בממשלתו הראשונה. שרנסקי גם כיהן כשר הפנים, שר הבינוי והשיכון וכשר התפוצות והמאבק באנטשימיות בממשלות ברק ושרון. מכהונתו האחרונה התפטר ב־2005, במחאה על פינוי גוש קטיף.

בשיחה עם "ישראל היום" הוא משתף בתחושותיו, ולפיהן הקיצוניות בחברה הישראלית - משני הצדדים - הגיעה לממדים שכמעט לא נראו. "כשאני שומע צד אחד, זה גורם לי מייד להסכים עם הצד השני", שרנסקי מודה.

"כשלא עוצרים לדקה, רוצים לכופף את הצד השני". שרנסקי וכהנא, צילום: אורן בן חקון

"כשאני שומע את רוטמן ולוין, מייד אני מבין שלמפגינים יש סיבה להתנגד; כשאני מקשיב למנהיגי המפגינים, מייד אני חוזר להסכים עם לוין ורוטמן. זה כך, כי לכל אחד יש נימוקים רציניים שצריך להתייחס אליהם, אבל כל צד מסרב בתוקף להיכנס לחדר ולדון עם הצד השני".

שרנסקי מביע את הסתייגותו מפסקת ההתגברות באופן שבו היא מובאת לדיון במליאת הכנסת. "הנוסח כרגע גורם לכך שהפרלמנט יכול להגיד 'לא' על כל החלטה של בית המשפט. זה לא עובד כך. בדמוקרטיות מערביות השמירה על זכויות הפרט היא בידי בית המשפט".

השפעה קואליציונית

"האמירה של הממשלה שהיא זו שתשמור על זכויות האדם - לא נכונה", הוא מבהיר. "לא יכול להיות שהכנסת תגבר על בית המשפט במה שנוגע לזכויות אדם".

מה לגבי הוועדה לבחירת שופטים?

"אני באמת לא מכיר דמוקרטיה שבה לשופטים יש וטו מי ימונה לשופט. הם מציעים שלקואליציה תהיה אפשרות לבחור בעצמה את השופטים. אני מציע שבינתיים גם לשופטים לא יהיה וטו, וגם הקואליציה לא תהיה זו שתבחר באופן בלעדי את השופטים".

יש מי שמציע כך, אבל השופטים בולמים מינויים אם מביאים לוועדה מועמד שאינו לטעמם.

"לכן אני מסכים שצריך שינוי, אבל לא בכפייה של הקואליציה, אלא למשל כאשר יש נציג של האופוזיציה או בדרך אחרת. לקואליציה חייבת להיות השפעה הכרחית, אבל לא מלאה. לא צריך לעבור מקיצוניות אחת לקיצוניות שנייה. בכלל, למה שלא נדבר כיצד להגיע לקונצנזוס?".

"נזק בינלאומי לישראל"

כאיש ציבור ותיק, שרנסקי לא חושש להביע את עמדתו על ניסיונות הפשרה שנעשו, ובראשם ההצהרה של יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד להקפיא את מהלכי החקיקה. "צד אחד לא צודק בכך שהכריז שלא ימתין אפילו דקה. זה אומר שרוצים לכופף את הצד השני, אבל גם הצד השני שאומר 'אלה התנאים שלנו' פועל בשטח כאילו לא היו בחירות". 

"נימוקים רציניים". המפגינים במחאה נגד הרפורמה, צילום: הרצי שפירא

שרנסקי מזהיר כי אף שתהליך החקיקה נמצא בראשיתו, "יש נזק רציני מבחינת המעמד הבינלאומי של ישראל". הוא מציין כי שניים מגדולי המשפטנים שתומכים בישראל בעולם, ארווין קוטלר ואלן דרשוביץ, הסתייגו מהצעת הרפורמה כפי שהיא כעת.

"שמעתי אתמול את לוין, ובימים האחרונים אני ממש לא אוהב את הגישה הקיצונית שאותה הוא נוקט. מצד שני, כאשר אמר 'אני מוכן לשבת הלילה עם גנץ ולפיד' הם השיבו שאינם מסכימים".

אז לאן ממשיכים מכאן?

שרנסקי מציע מגוון של אפשרויות כיצד לפלס דרך לפשרה. למשל, הסכמה של הממשלה לדחות את ההצבעה על פסקת ההתגברות, בתמורה להסכמה של גנץ ולפיד לא לאפשר לשופטים וטו על בחירת השופטים והימנעות בקריאה ראשונה.

יאיר לפיד ובני גנץ, צילום: אורן בן חקון

"יש עוד הרבה רעיונות", הוא מוסיף. "גם נכונות של גנץ להיכנס לקואליציה תמורת מיתון הרפורמה, היא רעיון טוב. שומעים הרבה צעקות, אבל בפועל יש הסכמה על נושאים רבים. גם בפורום קהלת אמרו לי שהם מוכנים לשינויים. ברגע שיתחיל משא ומתן יקטנו הפערים. הבעיה היא שכל צד עושה דה־לגיטימציה לטיעונים של השני".

מה דעתך על הטענה שמטרת הרפורמה היא שימונו שופטים שבבוא הימים יזכו את נתניהו בתיקים שתלויים ועומדים נגדו?

"אלה שטויות. זה טוב לתעמולה ולנאומים בהפגנות. כי אפילו אם הרפורמה תעבור כפי שהיא - ואני מקווה מאוד שהיא לא תעבור כך - אז במשך כמה שנים אפשר לבחור בשניים או שלושה שופטים בלבד, מתוך 15. כך שסימבולית זה אולי נראה, אולם פרקטית אני לא חושב שזהו אחד מהשיקולים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר