ועדת החוקה התכנסה היום (שני) לדיון סוער בצל המחאות והביקורת נגד הרפורמה המשפטית, וקריאת נשיא המדינה יצחק הרצוג להידברות.
היום תיערך הצבעה בקריאה ראשונה על חלקים מהרפורמה, כפי שהציגו אותה שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן.
הדיון בוועדה עוסק בהצעתו של יו"ר הוודעה, ח"כ שמחה רוטמן, כי חוק יוכל להיפסל בבג"ץ רק אם ההחלטה עברה פה אחד, בהרכב מלא של 15 שופטי העליון.
מנכ"לית חברת אנדורון מדיקל, רונית הרפז, התייחסה למחאת עובדי ההייטק ותקפה את הרפורמה: "במקום שתתנו לי סביבה יציבה למשקיעים, אתם מייצרים אי-ודאות. במקום שאמשיך להביא מענקים מהאיחוד האירופי, אתם מסכנים את הסכם המחקר והפיתוח שיש לישראל עם האיחוד. אתם צובעים היום בשחור את ההייטק, את מדינת ישראל ואת הדמוקרטיה. אנחנו נילחם בנחישות".
"פריווילגים שבאים לפה ואוספים כסף כשנוח להם" - כך אמר @hanochmilwidsky בעקבות דבריה של רונית הרפז, מנכ"לית נציגת חברות ההייטק בוועדת החוקה, המתנגדת לרפורמה במערכת המשפט.@JusticeGov @LiorKenan pic.twitter.com/mTRfV5jK2B
— ערוץ כנסת (@KnessetT) February 20, 2023
ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) ענה לה:"אתם פריווילגים שבאים לפה ואוספים כסף כשנוח להם".
ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) ציין קודם לכן כי "מדינת ישראל חוזרת לעם ישראל - לא מיעוט ששולט על רוב, לא אוליגרכיה ששולטת על הכלל אלא דמוקרטיה אמיתית. כשמנהיגות חסרת אחריות מסיתה, אז אנרכיסטים וחמומי מוח גם עושים מעשה"
"מדינת ישראל חוזרת לעם ישראל - לא מיעוט ששולט על רוב, לא אוליגרכיה ששולטת על הכלל אלא דמוקרטיה אמיתית". כך אמר @ArielKallner, לקראת ההצבעות הערב במליאה על חלקים ברפורמה במערכת המשפט: "יום של חג".
בנוסף, אמר: "כשמנהיגות חסרת אחריות מסיתה, אז אנרכיסטים וחמומי מוח גם עושים מעשה" pic.twitter.com/0R7h8WHDIN— ערוץ כנסת (@KnessetT) February 20, 2023
ח"כ אורית פרקש הכהן הגיבה: "הרפורמה תייצר דיקטטורה לכל ממשלה - כוח בלי שילטון".
"הרפורמה תייצר דיקטטורה לכל ממשלה - כוח בלי שילטון". כך אמרה @FarkashOrit מ-@Kachollavan19: "יש כאן פגיעה בילדים שלנו".
בנוסף, היא שאלה את @rothmar: "האם כך 'ציון במשפט תפדה'?"@JusticeGov pic.twitter.com/c9MPMXc6hr— ערוץ כנסת (@KnessetT) February 20, 2023
על מה הדיון?
החלק הראשון של הרפורמה המשפטית, שיעלה היום להצבעה לקריאה ראשונה, עוסק בשינוי הוועדה לבחירת שופטים וקביעה שבג"ץ לא יכול לפסול או לדון בחוקי יסוד של הכנסת.
המצב כיום: הוועדה למינוי שופטים מונה תשעה נציגים, שלושה שופטי עליון לרבות הנשיאה, שר משפטים שהוא יו"ר הוועדה, שר נוסף מהממשלה, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושני חכים שיבחרו בכנסת בבחירה חשאית (בד"כ - אחד מהקואליציה, אחד מהאופוזיציה).
כדי למנות שופטי עליון במצב כיום צריך רוב של שבעה חברים מתוך הוועדה. כלומר, שר המשפטים ונציגי הקואליציה חייבים להגיע להסכמה עם השופטים ונציגי הלשכה או האופוזיציה כדי למנות שופטי עליון. לשאר הערכאות מספיק רוב רגיל של חמישה מתוך ארבעה.
מה משנים?
לפי החוק של רוטמן, הוועדה תמשיך למנות תשעה חברים, היא תכלול - שלושה שרים, שלושה שופטים - נשיאת העליון ושני שופטים נוספים שיבחרו על ידי הנשיא/ ה ושר המשפטים בהסכמה. וכן שלושה חברי כנסת - יו"ר ועדת החוקה, ושני חכים נוספים אחד מהקואליציב ואחד מהאופוזיציה.
לפי החוק של רוטמן, יש רוב אוטמטי של חברי קואליציה בוועדה ויבוטל הרוב של שבעה חברים מתוך תשעה כדי למנות שופטי עליון כך שהפוליטקאים יוכלו למנות שופטי עליון ללא הצורך להגיע להסכמה עם השופטים.
מחאת הסטודנטים
בתוך כך, שופטי העליון יעברו שימוע פומבי לפני בחירתם בוועד. החוקה. בנוסף, בתיקון החוק הראשון של הרפורמה שיעלה להצבעה היום יקבע שבגץ לא יוכל לפסול או להעביר ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד של הכנסת.
מה המצב כיום?
אין הגדרה ברורה בחוק לסמכויות של בג"ץ לדון בחוקי יסוד. ברק קבע כי חוקי יסוד הם מעין חוקה והם במעמד יותר גבוה מחוקים רגילים כך שמתוקף חוקי היסוד ניתן לבית המשפט סמכות לפסול חוקים רגילים. עם השנים, בגץ החל לדון בחוקי יסוד כמו שעשה בחוק הלאום, התיקון לחוק יסוד הממשלה של ממשלת חילופים, תיקון לחוק יסוד הממשלה בעניין דרעי ועוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו