הקואליציה החדשה מציגה: הגוש ההלכתי מול הגוש המסורתי 

הקואליציה המתגבשת לנגד עינינו, על כל 64 חברי הכנסת שלה, נחשבת ההומוגנית ביותר שהייתה פה בשנים האחרונות. אך עדיין, המו"מ שמתנהל בין השותפות חושף סדקים שעלולים להיפער בהמשך.

אם בענייני ההתיישבות ביו"ש, סמוטריץ' הוא היחיד שמאגף את הליכוד מימין; ואם בנושא המשפטי, למעט נתניהו, כלל חברי הליכוד, החרדים והציונות הדתית דוגלים בשינויים מרחיקי לכת של מערכת המשפט - הרי יש נושא שמסתמן כקו השבר המרכזי של הממשלה: הזהות היהודית.

לראשונה, הממשלה מתחלקת לשני גושים מרכזיים: גוש חרדי־דתי, שמורכב מש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, נעם ועוצמה יהודית - לעומת גוש הליכוד. "כל מי שעושה חשבון יודע שהגוש של הסיעות השותפות כולל 32 מנדטים, ושלליכוד יש 32 מנדטים", אמר השבוע אריה דרעי והשתמש בחלוקה הזו.

למעשה, בנושא הזהות היהודית של המדינה - בדגש על יוזמות חקיקה ונושאים דתיים - יש כעת גוש חזק שמאגף מימין את הליכוד, שנותר לראשונה כנציג היחיד בממשלה שמייצג קול חילוני וליברלי. סמוטריץ' תומך ברוב עמדותיהם של החרדים. לגבי מפלגת נעם אין מה להסביר, וגם אצל בן גביר יש הרבה דתיים שמרנים - שלושת השרים העתידיים של המפלגה יחבשו כיפה, ואחד מהם הוא רב.

יטענו מי שיחלקו על טור זה כי בלוק נתניהו לא סתם מכונה "הגוש האמוני" - הוא מייצג חיזוק של זהות יהודית, ולכן גם נבחר בקלפי. אמירה זו נכונה בחלקה. בקרב בוחרי הליכוד ונבחריו בכנסת יש רוב חילוני. אין ספק כי רובם מעדיפים את חיזוק הזהות היהודית בהשוואה לתפיסה הליברלית של גוש המרכז־שמאל. עם זאת, ניתן לראות כי המפלגות החרדיות והדתיות תומכות בקידום זהות יהודית עם גוון הלכתי, בעוד בליכוד דוגלים באימוץ גישה מסורתית של היהדות.

הפרדה מגדרית באירועים ובשירותים ציבוריים לדתיים, חוק גיוס מקל ללא יעדי גיוס, איסור תחבורה ציבורית בשבת גם בערים חילוניות ובמוקדי בילוי, חיזוק סמכויות בתי הדין הרבניים, שינוי סטטוס־קוו בהר הבית, ביטול סעיף הנכד בחוק השבות, ביטול מצעדי גאווה, הוצאת תוכניות להט"ב ממשרד החינוך ותקצוב הישיבות והמוסדות החרדיים במיליארדים - אלו חלק מהתוכניות שביקשו השותפות לעגן בהסכמים הקואליציוניים, בעוד בליכוד לא מרגישים איתן בנוח והיו שמחים לוותר עליהן, או להגבילן.

גם במפלגת השלטון ניתן לעשות חלוקה בנושא. דודי אמסלם ושלמה קרעי, שמרימים על נס את הזהות היהודית, לא דומים לנתניהו, גלנט, ברקת ואחרים, שנחשבים בעלי תפיסה חילונית־ליברלית יותר.

"יש פערים אמיתיים בינינו לבין הציונות הדתית או עוצמה יהודית", אמרה אמש גלית דיסטל בראיון לגלי ישראל. "אנחנו ימין ליברלי. ימין שמאוד מכפיף עצמו למציאות, ולא מייצר אמירות משיחיות, ילדותיות ואבסולוטיות שאין להן היתכנות במציאות. מפלגות שמימין לימין חושבות שלנהל את המדינה זה ראייה דרך חור המנעול. לעומת זאת, יש RealPolitic של נתניהו".

רק כמה שעות קודם לכן, נתניהו כבר נאלץ לכבות שריפה ולפרסם הבהרה בעקבות דבריו של אבי מעוז, שהבטיח לבטל את מצעד הגאווה בירושלים. כאמור, נראה שיו"ר הליכוד יצטרך לאורך הקדנציה הקרובה לעסוק הרבה באיזונים בין הריאליזם הפוליטי שלו לבין הדרישות הדתיות של גוש השותפות.