אוקראינה, ארה"ב וחיזבאללה: אתגרי הביטחון של הממשלה החדשה

לאחר תקופה ממושכת של אי-יציבות, בסבב הנוכחי הושגה הכרעה פוליטית ברורה. בכל הקשור למדיניות הביטחון יש לזכור ולהזכיר – ראש הממשלה המיועד מנוסה בתחום ונחשב לשמרן ולזהיר בהתנהלותו. יש לקוות שאותה אחריות שאפיינה את התנהלותו המדינית־ביטחונית בעבר תאפיין גם את כהונתו הבאה.

ישנם חמישה אתגרי ביטחון שבהם המשך ההתנהלות האסטרטגית הנוכחית של ישראל מחמיר את מצבנו, ושבהם דרוש שינוי:

1. תוכנית הגרעין של איראן - המשך התוכנית באיראן ללא מסגרת מגבילה עלול להוביל למציאות של איראן גרעינית. המציאות המתפתחת בפנינו היא שכתוצאה מכך שאיראן מגבה את רוסיה היא מעצימה (בראייתה) את חסינותה מול סנקציות מערביות, ומשבשת את האפשרות של התקפה צבאית נגדה. איראן ממשיכה להתקדם ליכולות של מדינת סף גרעינית. תודעת גיבוי המעצמות (הסיני־רוסי) עלולה לדרבן את איראן בדרכה לפצצת הגרעין. הרי הניסיון מוכיח שיכולת גרעינית מבטיחה את שרידות המשטר. הדבר רלוונטי בעיקר בעת הנוכחית שבה קיים חשש איראני שאויביה ינצלו את המהומות ברחובות לצורך ערעור המשטר.

2. הזירה הפלשתינית - ישראל גולשת למציאות של "מדינה אחת". שימור המציאות הנוכחית של אוטונומיה בפועל תלוי מאוד בקיומה של הרשות הפלשתינית ומוסדותיה. התפרקות הרשות תסיר את המסגרת המפרידה בין האוכלוסיות, תחזיר את הסמכות לניהול חיי היום-יום הפלשתיניים לידי ישראל, ועלולה לייצר מציאות של מדינה אחת. וזו או שתהיה לא יהודית, או שתהיה לא דמוקרטית. ככל שמדיניות היעדר ההכרעה בסוגיה זו נמשכת, כך יתחזקו הגורמים המערערים את הרשות הפלשתינית מבפנים. הרשות, שתחלואי מנהיגותה הביאו אותה לסף שבר, עלולה לקבל את מכת החסד עם הכניסה למאבק המנהיגות בעת דעיכת עידן אבו מאזן. כלומר, קרב ירושה של מסרים לאומניים שיופנה אל הצעירים הזועמים מבית מדרשו ההשראתי של "גוב האריות", ואלו יגיבו בהעצמתו האלימה לכדי התקוממות רחבה ומסוכנת. ישנם שני מצתים שעלולים להדליק את הבעירה: הראשון בחשיבותו וברגישותו הוא שינוי סטטוס קוו בהר הבית, והשני הוא סיפוח חד־צדדי של שטחים, ומשניהם ראוי להימנע.

3. החזית הצפונית - לבנון היא מדינה במשבר היסטורי. היא נכנסת לתקופה שבה אין ראש מדינה מתפקד. חוסר תפקודה אינו מאפשר לקהילה הבינלאומית לעזור (אפילו לו הייתה רוצה בכך, והיא לא). ובלב המהומה מצוי חיזבאללה, שמציג עצמו כגורם החזק והמועיל ביותר לחברה הלבנונית. חיזוק מעמדו הפנימי ואשליית ביטחונו העצמי המוגבר של נסראללה עלולים לשחוק את מאזן ההרתעה בין ישראל לארגון, דבר שעלול להוביל להערכה שגויה. לו יחדש חיזבאללה את איומיו תידרש ממשלת ישראל להגיב באופן שיחזיר את ההרתעה, וזאת מבלי לגלוש למלחמה. דומה שהמבחן הבא הוא רק עניין של זמן.

4. סדר עולמי חדש - התעצמות התחרות העולמית מחייבת את שימור הגיבוי המוחלט של ארה"ב לביטחון הלאומי הישראלי. הממשלה שתקום תידרש לבחון מחדש את אופן התמיכה באוקראינה, ולחזק את הקשרים המיוחדים עם ארה"ב. זאת תחת עננת הקשר ההדוק שנוצר בעבר, עת ממשלות בישראל הבליטו את החיבור המפלגתי של ישראל עם המפלגה הרפובליקנית באופן שהפר את האיזון ההיסטורי של מעמד ישראל כסוגיה על־מפלגתית בארה"ב. המשך התנהלות דו־קוטבית המאפשרת לישראל לאחוז את "המקל העולמי" בשני קצותיו, במציאות התחרות הבין־גושית המסלימה, עלול להיתפס באופן שלילי על ידי כל אחד מהצדדים המתחרים, ובדגש על הצד המערבי שנוטה לעיתים לחשיבה דיכוטומית (איתנו או נגדנו).

5. אתגר החוסן החברתי הישראלי - הביטחון האישי, הכמיהה למשילות, הם אתגרים אמיתיים. אנו עדים למתח שבין אזרחי ישראל הערבים ליהודים. לאתגרי שמירת החוק והסדר. הסיכון לביטחון הלאומי הישראלי הוא שהתרופה עלולה להיות מסוכנת יותר מהמחלה. כלומר, טיפול מאסיבי נחרץ וקיצוני בתחום המשילות יכלול תופעת לוואי של ערעור האיזונים והבלמים בין המוסדות הדמוקרטיים של ישראל, וישפיע על זהותה הליברלית של החברה הישראלית. האיזון והטיפול בנושא חשובים, אך חייבים להתנהל באופן רגיש ומדוד. המתינות והאיזונים חשובים באותה מידה של מודעות לאיום והטיפול בו.