"נפלתי לשדה הפוליטי", אומר יצחק גולדקנופף. "היו לי הרבה תוכניות בחיים, אף לא אחת מהן הייתה קשורה בפוליטיקה. יש לי תוכניות במיזמים החינוכיים שלי, אני בעולם אחר. מעולם לא הייתי בבורסת השמות שעלו להחליף את ליצמן".
ואז מה קורה?
"ראש חודש סיוון, באתי עם הנכד לאדמו"ר (האדמו"ר מגור, החסידות שאליה משתייך גולדקנופף, י"ש) בשעה חמש בערב לקבל ברכה לנכד לקראת הבר-מצווה. הרב'ה אומר לי 'תחזור אליי בערב'".
ידעת מה הוא רוצה להגיד לך?
"לא. אני נקרא אליו הרבה פעמים, פעם בענייני חינוך, פעם בענייני שבת. חשבתי שזה משהו כזה. בטח לא פוליטיקה. באתי בשמונה בערב, נכנסתי אליו לקבינט, החדר שבו הוא מקיים פגישות. הוא סגר את הדלת ואמר לי 'מחר ליצמן מודיע שהוא פורש והחלטתי שאתה תהיה במקומו ותייצג את היהדות החרדית, ואני מברך אותך שתצליח'".
מה אמרת?
"מילה אחת - הנני".
רצית פוליטיקה?
"אף פעם. לא חלמתי על דבר כזה בכלל. יעקב ליצמן בא אליי שבועיים לפני זה ואמר לי 'אתה תהיה חבר כנסת'. צחקתי".
העבודה בכנסת קשה, שעות ארוכות. פיליבסטרים בלילות. זה בשבילך?
"אני חי בלילות. אני חושב שלאדם צעיר אסור להיות בכנסת. אני חושב שצעירים צריכים להתרחק מהכנסת. להיכנס רק אחרי גיל 50 - אז אנשים הרבה יותר רגועים, מיושבים, מבינים את הדברים אחרת".
ועדיין, מדובר בעבודה קשה.
"זו עבודה קשה?! אתה יודע מה עושים במוסדות חינוך? אתה יודע מה זה חיים של מנהל מוסד חינוך? - זה מהבוקר ועד לילה".
אתה חושב שאתה מתאים לתפקיד יו"ר מפלגה?
"כן".
הפגישה הראשונה שלך עם ראשי המפלגות הייתה עם נתניהו, איך היה?
"האנשים שלו אומרים שכשאומרים לנתניהו 'גולדקנופף' הוא מחייך".
אולי כי הוא תופס ממך סבאל'ה חביב ולא פוליטיקאי קשוח?
"במשך שנים אומרים עלי שאני קשוח, שאני מנהל מלחמות וחרמות. כשהתמניתי לתפקיד מישהו כתב בעיתון 'עוד תתגעגעו לליצמן'. אני אולי סבאל'ה חביב אבל לא ג'וק קטן".
על מה דיברת עם נתניהו?
"אמרתי לו שאני מתכוון להסתער על זכויות ילדי ישראל, שיקבלו מבנים וכיתות ולא ילמדו בפחונים ובמקלטים, וגם להסתער על זכויותיהם של עובדי ההוראה שיקבלו שכר שווה כמו בחינוך הממלכתי".

"נתניהו התחייב לנו"
ומה הוא אמר?
"הוא התחייב שילד במערכת החינוך החרדית לא יהיה שווה פחות מילד בחינוך הממלכתי".
גם בלי ללמוד לימודי ליבה?
"הילד החרדי לומד לימודי ליבה".
הליבה שלכם כוללת אנגלית וחשבון?
"מי קובע מה זו ליבה? אתה קובע? באו כמה אנשים שהחליטו שהם הריבון של מדינת ישראל והם החליטו מה זו ליבה. איזו ליבה יש בגן ילדים? הקוביות לא אותן קוביות? הפלסטלינה לא אותה פלסטלינה? החרדים יודעים מה הם עושים, תנו לחרדי לחיות את החיים שלו. למה המדינה נכנסת לי לעניין הזה?"
בני גנץ אומר שייתן כספים למוסדות אשר יכניסו ליבה, זה פתרון?
"מי זו המדינה? לפיד מדבר על שני עמים אבל למעשה כבר יש פה שני עמים, חרדי וחילוני. מה זאת אומרת שלא ייתנו לי תקציב? מי הנותן ומי המקבל? די, זה נגמר. אין יותר נותן ואין מקבל. כולם שווים. לא ייתכן שהילד שלי ילמד במקלט וילד בממלכתי ילמד בבית ספר. הביטוי 'אני נותן' יימחק מהמפה היהודית".
ומה יהיה עם כל אותם התלמידים שלא לומדים אנגלית וחשבון עוד 20 שנה?
"אני כבר בגיל שראיתי שלוש פעמים את ה'עשרים שנה' האלה. אני רואה שמסתדרים. לא ראיתי שהנתונים במוסדות שלומדים בהם ליבה הם נתונים כל כך טובים".
רוצה לומר?
"אלו שהגו את רעיון לימודי הליבה לא יכולים לקחת בעלות על כל מערכת החינוך במדינת ישראל. צריך להתייעץ עם החוגים והזרמים השונים. מה שמתאים לממלכתי לא בטוח שמתאים לחרדי, מה שמתאים לחרדי לא מתאים לדתי וכו'. כל אחד ומה שמתאים וטוב לו. אולי חשבון ואנגלית זה כן הליבה אבל בואו נשב ונחשוב מה זה ליבה. נשב ונתכנן מה צריך ללמוד".
ואז הם יוצאים לשוק העבודה ונתקעים כי הם לא יודעים לשלוח מייל.
"אני יודע לשלוח מייל ולא למדתי ליבה. אני יודע קצת אותיות, קצת לדבר. למדתי את זה בגיל 50. מסתדרים. יודע כמה דברים הילדים בחינוך הממלכתי לא יודעים? רוצה להתחרות עם זה? כשהילדים שלנו יצטרכו לצאת לעבודה הם יידעו לשלוח מייל".
"כמו בימי דוד המלך"
אם אין לנתניהו 61, מה לפיד או גנץ יכולים להבטיח לך כדי שתבוא איתם?
"אם נותנים לי דף לבן - אני כותב שאני רוצה לתקן את העוולות של הממשלה האחרונה. אני דורש שיפסיקו לתת בעיטות (מטאפוריות, י"ש) לנשים חרדיות, דיור בר השגה, טיפול ביוקר המחיה, כותל מערבי בלי רפורמים. נסיעה למירון כמו שצריך, בלי אמבוש בדרך ושליחת אלפי אנשים בחזרה. לא לתפוס ילדים בהפגנות ולהרביץ בהם עד זוב דם. מערכת בריאות כמו שצריך, כלים חד-פעמיים לכל מי שרוצה ולהשוות את תנאי החינוך לחינוך הממלכתי".
ואם אומרים לך תקבל הכל אבל תיתן תחבורה ציבורית בשבת?
"זה נגד החוק".
ליצמן: "אם יהיו בחירות חדשות - לא אתמודד שוב לכנסת" // צילום ארכיון: ערוץ הכנסת
אם הם ממלאים אחר דרישותיכם, אתם הולכים עם גנץ או לפיד?
"היו רוצים. אני כן יודע שהם יהיו מוכנים לתת הכל ויותר. הם כבר נתנו 53 מיליארד שקלים לערבים. איך ביבי אמר לי 'עכשיו אני יודע שאפשר להכניס את היד עמוק. גם עלי עבדו'. דיברנו טוב-טוב על העניין הזה".
אז גנץ רלוונטי?
"בגוש שגנץ מציג אנחנו יושבים עם ליברמן. מי המציא את הדבר הזה? שאני אהיה קרוב אליו? שישים אותי במריצה? בושה וחרפה שיהודי ככה מדבר. אמר על נתניהו שהוא גבלס וסטלין. שר במדינת ישראל ככה מדבר על מי שהיה ראש ממשלה? איתו רוצים שאשב? בשביל זה הלכתי לכנסת? ודאי שלא".
עם מי עוד אתה לא יכול לשבת? מה עם גלעד קריב מהעבודה?
"הוא רפורמי, הוא מתכחש לתורת ישראל. אין לי עסק איתו. לא אשב איתו. אין מה לדבר. גם עם מתן כהנא אני לא יודע אם אפשר לשבת. הוא הרס את הכשרות".
אבל אתם ממילא לא אוכלים כשרות של הרבנות.
"אז מה"?
אתה אוכל כשרות של רבנות?
"לא".
אז מה אכפת לך מה שהוא עשה ברבנות?
"הסכימו שיש רבנות במדינת ישראל".
אבל אתה לא סומך עליה.
"זה בסדר. יש כאלה שלא אוכלים רבנות אבל יודעים שצריך שבת, חגים, חנוכה. כהנא קעקע את הכשרות של הרבנות".
אבל רוב החרדים בכלל לא קליינטים של הרבנות.
"זה ממש לא משנה, אני אחזתי שמערכת הרבנות צריכה להיות ממוסדת. צריכה להיות רבנות לעם ישראל גם אם אני אוכל כשרות של רב אחר".
כשלפיד היה עובר ליד ליצמן, הוא לא אמר לו שלום ועשה תנועה עם הכתף של הסרת לכלוך. מה אתה תעשה כשתראה אותו?
"כל אחד ואיך שהוא מחליט להדיר אדם שלא רוצה בקרבתו".
תגיד לו שלום?
"אנהג בשיטה שלי".
מה השיטה שלך?
"לא אזמין את אשתו לרקוד בחתונה שלי".

ומה תעשה כשתפגוש אותו בכנסת?
"לא אלחץ לו יד ולא אעשה לו שלום. אומר לו 'אני מבקש ממך, אני לא רוצה לפגוע ביהודי אבל אנחנו לא חברים'".
צוטטת כמי שאמר שאתה רוצה להיות שר האוצר.
"אמרתי שאם ליברמן עם שישה מנדטים קיבל את משרד האוצר, אין סיבה שאני לא אקבל אותו עם יותר מנדטים. אבל אני לא יודע אם אקבל. אולי משרד השיכון, אולי הבריאות. אני לא רוצה להיות שר המשפטים או שר החינוך".
איפה הציבור החרדי יהיה בעוד שלושים שנה?
"מנהל את מדינת ישראל. ואתם תתענגו על כל רגע".
איך זה ייראה?
"יהיה פרגון של הציבור החרדי לעם ישראל, זה משהו משהו. כמו בימי דוד ושלמה המלך שרצו שיהיה טוב לעם. משרדי הממשלה ירצו לפרגן לציבור".
איך זה ייראה בישראל כשתהיו הרוב פה?
"הכל יהיה בסדר. אנחנו מנהלים מצוין. נביא כסף, ותעשייה. הפרגון זה לפני הכל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו