ישראל קיבלה במלואה את דרישת לבנון לקבוע את הגבול הימי בין המדינות בקו 23, כך עולה מפרטים שמסר גורם מדיני בכיר בתדריך שנערך הערב (ראשון). ברמה העקרונית משמעות הדבר היא נסיגה מוחלטת של הממשלה מהעמדה הישראלית המקורית שקבעה את הגבול הימי צפונה משם, בקו 1. עם זאת, מבחינה כלכלית משמעויות הוויתור פחות ברורות, מאחר שעדיין לא ידוע אם בשטח שיימסר ללבנון אכן קיימים מצבורי גז, ואם כן מה גודלם.
גורם מדיני בכיר התייחס למשא ומתן המתקדם מול לבנון באשר לגבול הימי ואסדות הגז וחשף כי ישראל צפויה לוותר על מאגר קאנא לטובת הלבנונים בתמורה לפיצויים.
ישראל עשויה לטעון כי הסיגה את לבנון מהעמדה שאיתה נפתח סבב השיחות הנוכחי, אך זוהי טענה בעייתית. זאת מאחר שלפני פתיחת סבב השיחות האחרון שנערך בתקופת הממשלה הקודמת, הקצינה לבנון את עמדתה באופן מלאכותי, וכדי להכניס "עז" למשא ומתן תבעה לעצמה גם חלק ממאגר כריש, מבלי שהיה לכך נימוק משפטי מתקבל על הדעת. ישראל בעצמה הבהירה מתחילת הסבב הנוכחי שכריש אינו נתון למשא ומתן ולכן קשה להגדיר את השמירה עליו כהישג.
עם זאת, חשוב לזכור מדובר בסכסוך כלכלי במהותו, ומבחינה זו ייתכן כי ההחלטה שנעשתה ממקסמת את הסיטואציה הסבוכה שנוצרה. השטח שעליו ויתרה ישראל במאגר הפוטציאלי קאנא, שיועבר לידי לבנון, קטן יחסית, והיא תקבל תמורתו פיצוי במידה שאכן יימצא בו גז, אף שגובה הפיצוי טרם נקבע.
בנוסף, הצבת אסדה לבנונית בקאנא אמורה להוות מעין פוליסת ביטוח לכל האסדות הישראליות החשופות לתקיפות של חיזבאללה. זאת מאחר שבמצב החדש ארגון הטרור יצטרך לקחת בחשבון שכל פגיעה באסדה ישראלית תגרור פגיעה נגדית באסדה הלבנונית, מה שיעורר נגדו תרעומת קשה בלבנון.
"הצעת הפשרה שהוגשה על ידי המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין מקובלת על ראש הממשלה ושר הביטחון" אמר הגורם.
"אם הכל ילך כצפוי, ביום חמישי נדון בה בקבינט. זהו תוצר של משא ומתן שהחל כבר ב-2011 על ידי המתווך האמריקני הקודם פרדריק הוף. הבעיה אז הייתה שהלבנונים לא קיבלו את הצעתו, אך היא שימשה כבסיס למו"מ הנוכחי".
הגורם התייחס להפסקת השיחות בסוף הקדנציה של נתניהו: "הסיבוב הרציני האחרון של השיחות היה בשלהי הקדנציה האחרונה של נתניהו, בנאקורה שבדרום לבנון. הלבנונים הקשיחו אז את עמדתם עד מאוד וזה יצר פיצוץ והפסקה בדיאלוג. כשהוכשטיין נכנס לתפקיד החל סיבוב חדש של שיחות. הוא התנהל בשקט, בפגישות ובדילוגים בין ביירות לירושלים.
לדברי הגורם המדיני הבכיר, "הצעת הפשרה שהוגשה על ידי המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין מקובלת על ראש הממשלה ושר הביטחון. אם הכל ילך כצפוי, ביום חמישי נדון בה בקבינט. זהו תוצר של מו"מ שהחל כבר ב-2011 על ידי המתווך האמריקני הקודם פרדריק הוף. הבעיה אז הייתה שהלבנונים לא קיבלו את הצעתו, אך היא שימשה כבסיס למו"מ הנוכחי.
"הסיבוב הרציני האחרון של השיחות היה בשלהי הקדנציה האחרונה של נתניהו, בנאקורה שבדרום לבנון. הלבנונים הקשיחו אז את עמדתם עד מאוד וזה יצר פיצוץ והפסקה בדיאלוג. כשהוכשטיין נכנס לתפקיד החל סיבוב חדש של שיחות. הוא התנהל בשקט, בפגישות ובדילוגים בין ביירות לירושלים.
"משרד האנרגיה, משרד החוץ ומשרד הביטחון היו מעורבים בתהליך. בשבועיים האחרונים היו שלוש פגישות פרונטליות עם הוכשטיין, בניו יורק ובוושינגטון, ובפגישות אלה הצלחנו לכנס את הדברים בהתאם להנחיות שנתנו רה"מ ושר הביטחון. משם הגענו להצעה הנוכחית שאמורה להיות מקובלת גם על הלבנונים".
ישראל תקבל פיצויים תמורת זכויות על מאגר קאנא
אל מול הטענות על ויתור מוחלט ללבנון בסוגיית מיקומו של קו הגבול הימי, הגורם טען כי "בהצעה יש עיגון של האינטרסים הביטחוניים של ישראל. זה בא לידי ביטוי בקו המצופים שישראל פרסה וכעת יעוגן ויאושר לראשונה. האלמנט השני הוא הסכם שמאפשר לישראל לקבל פיצוי על הזכויות במאגר קאנא, ביחס לשטח שיישאר בבעלותנו. אנו עובדים מול חברות הנפט ולא מול לבנון על גובה הפיצוי שנקבל".
קו המצופים הוא הקו שישראל הגדירה באופן חד-צדדי ככזה שבו היא פועלת ביטחונית בחופשיות, אך הוא מעולם לא עוגן באופן רשמי. "כעת הקו הזה יהיה בהסכמה ובערבות אמריקנית", הדגיש הגורם. עוד אמר כי "לא הייתה שום כניעה לאיומי חיזבאללה - הפקת הגז מכריש תתחיל ברגע שהדבר יתאפשר וללא קשר למו"מ, כמו שאמרנו לכל אורך הדרך".
לגבי הוויתור הכלכלי בשדה הפוטנציאלי קאנא, אמר הגורם כי "פרטי הפיצוי הכספי שתקבל ישראל עבור חלקה בשדה הגז קאנא יסוכמו, כאמור, מול שותפות הקידוחים. זה נכון שכרגע אי אפשר לדעת כמה גז יש בקאנא, אבל ברור שמדובר בשדה שאינו גדול יותר מכריש וכנראה אף קטן יותר, וגם ייתכן שבכלל אין בו גז. כאשר ההסכם יוצג בפני השרים הם עדיין לא יידעו את סכום הפיצוי, כי ייקח עוד זמן עד שהוא יסוכם, אולם המנגנון שעל פיו ייקבע הסכום יוצג בפניהם".
הסנטורהאמריקני-רפובליקני טד קרוז התייחס לסוגיה הערב וצייץ: "אני מוטרד מאוד מכך שפקידי ממשל ביידן לחצו על בעלת בריתנו הישראלית למסור את שטחם לארגון הטרור חיזבאללה, שבשליטת איראן. נושא נוסף לחקירת הקונגרס הרפובליקני הבא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוI am deeply troubled that Biden officials pressured our Israeli allies to hand over their territory to the Iran-controlled terrorist group Hezbollah. Another topic for the next Republican Congress to investigate. https://t.co/6upZLxMSlp
— Ted Cruz (@tedcruz) October 2, 2022
