מערכות הבחירות בישראל זרועות גופות פוליטיות של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, ושקולות בוחריהן הושלכו לפח. הימין הצטיין בכך באופן מיוחד, ואם לא יתעשת, הוא עלול לשחזר את "הישגיו" מהעבר גם בבחירות 2022.
הנזקים שהביאו לאורך השנים מפלגות ימין קטנות על המחנה הלאומי היו ממשיים: כבר ב־1992 קיבלה התחיה רק 1.2% מסך הקולות הכשרים ונותרה מחוץ לכנסת. אם היתה צולחת את אחוז החסימה, ייתכן שהיתה מונעת מהשמאל גוש חוסם ומסכלת את הסכם אוסלו האסוני.
באפריל 2019 היה הפיאסקו מהדהד במיוחד, כשכישלונן של הימין החדש בראשות שקד ובנט ושל זהות יהודית בראשות פייגלין מנע רוב ימני. שתי המפלגות, שלא עברו את אחוז החסימה, איבדו יחד לא פחות מ־257 אלף קולות (כשבעה מנדטים!).
גם בבחירות הבאות (ספטמבר 2019) הוחלש גוש הימין, והפעם בשל כישלונה של עוצמה יהודית, שנותרה מחוץ לכנסת עם 84 אלף קולות.
הפתרון המתבקש
עכשיו, כאמור, שוב עלולות כמה מתנועות הימין לבצע חרקירי פוליטי. לצד הליכוד, החרדים והציונות הדתית, מתמודדות שתי מפלגות נוספות, שספק רב אם יעברו את אחוז החסימה: שרידי ימינה בראשות איילת שקד, והבית היהודי, היורשת של המפד"ל ההיסטורית, שמנסה עתה להמציא את עצמה מחדש. הפתרון המתבקש הוא איחוד בין השתיים - החלופה היא חרקירי פוליטי.
ניסיון העבר מלמד שאם המפלגות הללו חפצות חיים, עליהן להתגבר על משקעי העבר - בעיקר יריבויות אישיות ומערכת יחסים עכורה - ולחבור יחדיו. ההבדל האידיאולוגי ביניהן קטן עד מיקרוסקופי, וברובד האידיאולוגי הן יוכלו להגיע להסכמות בנקל. גם בשאלת השאלות - כן ביבי או לא ביבי, הפתרון נמצא על השולחן: הצהרה מראש על חבירה לנתניהו, בתרחיש שהמנדטים שישיגו יחדיו ישלימו לנתניהו ולגוש הימין 61, ובעדיפות שנייה, אם אין 61 - ממשלת אחדות רחבה.
בתרחיש שכזה, איילת שקד, שהיתה שרת משפטים ושרת פנים מצוינת, תוכל לחדול מלפסוח על שתי הסעיפים ולהפסיד מכל העולמות. בפוזיציה הנוכחית שלה היא מפסידה פעמיים: אלה שאינם מוכנים לשמוע מביבי, אך מעריכים את שקד, יימנעו מלתמוך בה מחשש שתחבור לנתניהו. אלה שרוצים להצביע שקד כדי שתחבור לנתניהו, כחלק מימין אידיאולוגי, חוששים מחציית קווים נוספת שלה לכיוון מפלגות השמאל ורע"מ.
גם החיבור של שקד עם יועז הנדל, שנבחן עתה, פירושו המשך פסיחה על שתי הסעיפים. לעומת זאת - חבירה למערך חדש עם הבית היהודי תקל על שקד לחתוך לכיוון נתניהו, מה עוד שבלאו הכי - זו לכאורה נטייתה הטבעית. שקד היא שבלמה במשך חודשים ארוכים את חוק הנאשם, והיא זו שגם ניסתה פעמיים, ללא הצלחה, לפני כשנה וגם בחודש האחרון, קודם פיזור הכנסת, להקים ממשלה עם נתניהו והליכוד.
אמינות אידיאולוגית
צלע פוטנציאלית שלישית לאיחוד שכזה היא עמיחי שיקלי - אם לא ישוריין בליכוד. הנכס הציבורי הגדול שלו הוא אמינות אידיאולוגית. קשה מאוד למצוא בכנסת ח"כים כמוהו, שפיהם וליבם שווים, אלא ששיקלי, אם ירוץ לבד, עשוי לגלות שבסחורה הזאת אין די, כך שלמרות המשקעים הקשים בינו לבין שקד - חבירתו אליה ולבית היהודי היא מתבקשת. הפוליטיקה הישראלית ידעה איחודים משונים מאלה, בין יריבים אישיים מרים פי כמה. גם שקד והבית היהודי, ואם צריך גם שיקלי, מסוגלים.
הבחירה שעומדת לפניהם היא חדה: להיות תלויים זה לצד זה מחוץ לכנסת, או להיות תלויים זה בזה במסגרת איחוד חדש, שימנע תאונת דרכים נוספת בימין והתרסקות של שלושתם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו