היועמ"שית על מינוי הרמטכ"ל: "מים סוערים לא יסיטו אותנו"

"איפוק אין משמעו שיתוק": היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגיבה הבוקר (שלישי) לראשונה לסאגת מינוי הרמטכ"ל ולאיומים שספגה מצד גורמים ליכוד, ואמרה בכנס באוניברסיטת תל אביב: "מים סוערים לא יסיטו אותנו מדרכנו". את הדברים אמרה בכינוס השנתי של ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים בישראל.

כזכור, לאור ההערכה שהיועמ"שית לא תמנע את מינוי הרמטכ"ל, בליכוד זעמו. ח"כ יואב קיש אמר: "אם היועמ"שית תאשר מינוי רמטכ"ל לממשלת מעבר - המשמעות הישירה תהיה דווקא כלפיה ולמעמדה. רק יועמ"שית 'מטעם' תאפשר זאת, ולכן אם תפעל כך - היא תוחלף מיידית כשנחזור לשלטון".

ח"כ שלמה קרעי אמר שהיא תוחלף בכל מקרה לאחר שירכיבו ממשלה. בהרב-מיארה אמרה: "אין כל מקום לאפשר סטייה מחוץ לגבולות הדין. הפעלת כוח שלטוני מחוץ לגבולות הדין הינה פעולה בחוסר סמכות. אנו מתנהלים בדרך זו גם בתקופה הנוכחית. כפי שהבהרתי במכתבי אל חברי הממשלה מתאריך 30 ביוני, מהמועד בו הוחלט לפזר את הכנסת, הפכה הממשלה המכהנת לממשלה יוצאת, ולאחר יום הבחירות – תהפוך הממשלה לממשלת מעבר. ממשלה זו ממשיכה אמנם לכַהן עד שְתִּכּוֹן הממשלה החדשה, אך מרחב הפעולה שלה ואופן הפעלת סמכויותיה, כמו גם של העומד בראשה, שונים משל ממשלה רגילה.

"ממשלה יוצאת מחויבת בְּאִיפּוּק בהפעלת סמכויותיה לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופה זו. מתחם הסבירות לעניין זה נבחן בשים לב למאפייניה של הסמכות הקונקרטית המופעלת, ובהתחשב באיזון הנדרש בין הצורך בעשייה ממשלתית לבין דרישת האיפוק כאמור. זאת, בין היתר, גם בתחום המינויים לתפקידים ציבוריים. בהתאם לפסיקותיו של בית המשפט העליון, נקודת המוצא היא שככלל יש להימנע במהלך תקופת בחירות מאיוש תפקידים ציבוריים.

"יחד עם זאת, מדובר בנקודת מוצא אשר יש לבחון אותה על פי מכלול נסיבות העניין. כפי שהובהר בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא, אין איסור מוחלט על קיום מינויים, אף של בכירים, בתקופת בחירות. השאלה היא שאלה של עובדות ואיזון בין הרציונלים השונים הרלוונטיים לעניין. אין זה ניתן, ואין זה נכון, להקפיא את העשייה הממשלתית. יש לאפשר למדינה את המשך תפקודה. לפיכך, ככל שמידת החיוניות בפעולה השלטונית גוברת, כך תקטן מידת האיפוק הנדרשת, ולהפך. הכל לפי נסיבות העניין".

"בתוך כך, ונוכח טענות שהושמעו בשדה הציבורי, אומר את הברור בעיניי: החלטות בנושא ייעוץ משפטי לרשות המבצעת, ובתוך כך גם החלטות על ענייני מינויים בתקופת בחירות, מתקבלות על פי אמות מידה מקצועיות קבועות, המפורסמות בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. אין מדובר באמות מידה אשר נקבעו למערכת בחירות כזו או אחרת. ההחלטה האם פעולה מסוימת יכולה להתבצע בתוך תקופת בחירות, ובתוך כך גם השאלה האם ניתן לבצע מינוי כזה או אחר, נבחנת במסגרת הליך עבודה סדור, הכולל בחינה של החיוניות של הפעולה השלטונית אל מול הרציונאלים שבבסיס דיני הבחירות.

"ההחלטה של הייעוץ המשפטי לממשלה תתקבל תמיד רק על פי עובדות העניין והדין החל עליהם. ההחלטה תתקבל על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה ללא השפעות זרות ומתוך שיקולים ענייניים בלבד.כך נהגנו, וכך נמשיך לנהוג. במחווה לשם הכנס – נאמר: מים סוערים לא יסיטו אותנו מדרכנו".

סער: "סגנון סיציאליני"

שר המשפטים גדעון סער, נאם אף הוא ותקף את דברי ח"כ קיש, ששימש כזכור כראש מטה הבחירות של סער בפריימריז בליכוד. "בסגנון סיציאליני טיפוסי נתנו ביטוי לאיומים מפורשים: ׳אם התוצאה לא תמצא חן בעינינו אז...׳ במקרה הזה אז נדיח, נטהר וכדומה'. כל מי שרוצה מערכת משפט עצמאית, בלתי תלויה, איתנה - חייב לדחות את הדברים האלו. אנו לא נמצאים בבחירות רגילות בהן השאלה היא לגבי חילופי שלטון.

"באופן ברור מוצבת בפנינו אפשרות ריאלית לחילופי משטר ושינוי מדינת ישראל כפי שהכרנו אותה. אם באים לכנסת ומציעים שהממשלה תמנה את שופטי בית משפט העליון באישור הכנסת המשמעות היחידה היא פוליטיזציה טוטלית של מערכת המשפט, הפיכת בחירת השופטים לעוד סעיף לחלוקת השלל הקואליציוני.

"כאשר הדברים מונחים בצורה גלויה על השולחן, אי אפשר להתעלם מחומרת המשמעות שלהם. יש הרבה מאוד מה לתקן, מה לשנות. סימנו את הכיוונים, אבל מסוכן מאוד להגיע להרס מוחלט של המערכת והדברים האלה הרבה יותר קרובים ומוחשיים ממה שהם נראים. הבחירה היום בידי הציבור בישראל. הציבור ביקורתי, דורש שירותיות, יותר יעילות והתמקדות בנושאי הליבה שלה. אבל הוא לא רוצה לחיות במדינה ללא מערכת משפט עצמאית, בלתי תלויה, לא כנועה לא מסורסת לא מפוחדת ולא מבוהלת מאיומים".